כתבות ומדורים אחרונים
כתבות נבחרות ומדורים נבחרים מהגליונות האחרונים של מגזין אותיות וילדים

מעטים מול רבים: האם לעמוד כנגד חבורת הילדים המקובלים שמציקה לחבר טוב, או לשתוק?
בסוף השיעור ניגש בארי ליונתן ושאל אותו אם הוא מתכוון להגיע לפעולה של חודש ארגון. יונתן ענה לו במבט עצוב: "וואלה לא יודע, לא נראה לי…" "למה לא?" אמר בארי,

להאיר מדינה
בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו תש"ט (1948), בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת, עָמַל דּוֹרִי חוּרְגֶל בֶּן הַ־12 מִתֵּל אָבִיב עַל עִצּוּב סְקִיצָה לְסֵמֶל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלְדָה. אִם אַתֶּם תּוֹהִים אֵיךְ זֶה שֶׁדַּוְקָא

גמר תחרות הכתיבה תשפ"ד של "אותיות וילדים"
צוללני המשאלות- במקום הראשון נגה אקשטיין, בת 12- זוכה בטיסה משפחתית בשמי הארץ* מנימוקי השופטים: " צוללני המשאלות מאת נגה אקשטיין הוא סיפור ששזורים בו מסורת ואקטואליה, דמיון ותקווה. המסר

סופגניית הפתעה
חנוכה הוא אחד החגים שאני הכי אוהב, וזה בגלל סיבה אחת עיקרית – סופגניות. הסופגניות הפשוטות ממש טעימות, אבל יש סופגניות מטורפות כאלה שמוכרים בקונדיטוריות. הבעיה היא שבגלל שהן ממש

ריבים קטנים
היי טל אור, רציתי לשתף אותך בבעיה. אני ואבא שלי כל הזמן רבים, על כל דבר שטותי וקטן. למשל, הוא מבקש ממני לשטוף כלים, וכשאני לא שוטפת – הוא

מילים כמו חיצים
שלום טל אור. לפני זמן לא רב עברתי דירה. בהתחלה שמחתי, אבל עכשיו אני מרגישה שהבנות מהכיתה החדשה יותר מדי ציניות, ומה שהן אומרות (בציניות) פוגע בי. אני מרגישה גם שיש עליי

חמים בבטן ובלב
מרק ירקות מהיר להכין מראש: כל ירק שתרצו במרק שלכם: גזר, קישוא, בצל, סלרי, תפוח אדמה… תמשיכו מפה😊 מים מלח, פלפל וכורכום אטריות (לא חובה) ועכשיו לתכל'ס: חתכו את

בוחן פתע: האם אתם טיפוס של חורף או של קיץ?
א. אימא בקשה ממך לרדת לקנות חלב במכולת, אתה יורד בשמחה ופתאום מתחיל טפטוף, מה תגובתך? הצילווו!!! לא נורא, יצאתי עם קפוצ'ון… יששש, זה מה שיהפוך את היום הזה למושלם!

אנשי מזג האוויר
שלג על עירי כת"צית: טליה אביעד מה הייתם עושים אם מחוץ לדלת ביתכם היו משתוללות סופות שלגים עזות? בטח מתכרבלים בתוך פוך עם כוס שוקו חם ביד, או מתפנקים עם

תפילות מהלב שלנו
תפילה על החטופים – אור עמי פרידמן אבא שבשמיים רחם על החטופים רחם על ילדים שבויים רחם על הורים דואגים עשה שלא יהיה להם קר שישחקו איתם בעיקר עשה שידאגו

צב השמונה שלי
הַכֹּל הִתְחִיל בַּבֹּקֶר שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. יָשַׁבְתִּי בַּמִּטְבָּח וְשָׁתִיתִי שׁוֹקוֹ בִּמְהִירוּת. רָצִיתִי כְּבָר לְהַגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לִרְקֹד עִם אַבָּא (וְגַם כְּדֵי לְהַגִּיעַ בִּזְמַן לְשַׂקִּיּוֹת הַמַּמְתַּקִּים…) עַל הַשֻּׁלְחָן הָיָה מֻנָּח

נושמים עמוק
שלום ילדים יקרים. אני חושבת עליכם, והלב שלי איתכם ועם כל ילדי ישראל. במצב כזה קשה להירדם ולהירגע, ובכלל, מה שנראה לנו בדרך כלל נורמלי וטבעי, פתאום כבר פחות נורמלי