מה אנחנו יודעים על הדבר ההוא שמחזיק אותנו מעליו כל הזמן?
הדבר שעליו אנחנו בונים בתים, מגדלים מזון, ופוסעים בדרך ממקום למקום, נו, איך קוראים לו – אדמה!
לכבוד חג הצומח, יצאתי למסע היכרות עם הקרקע שמגדלת מתוכה צמחים ועצים.
כדי ללמוד יותר על הגרגירים החומים ביקשתי את עזרתה של רונית לאוב, גאולוגית (תכף נבין מה זה אומר) שעומדת בראש החוג לגאוגרפיה במכללת הרצוג. היא נשואה (לגאולוג!), אם לשישה וגרה באלון שבות.
מפות ועפרונות צבעוניים
היי רונית! ספרי לנו: מה זה בעצם גאולוג?
“גאולוגיה היא תחום מחקר שקשור למדעי כדור הארץ. כשאנחנו מדברים על כדור הארץ אנחנו לא מדברים רק על הגלובוס, אלא על כל המערכת שאנחנו קוראים לה ‘מערכת־על’: החומר שבתוך כדור הארץ, מאז שנברא ועד היום, נשאר קבוע”. שמעתם פעם על חוק שימור החומר? זה בדיוק מה שהוא אומר.
עכשיו החזיקו חזק, כי אנחנו הולכים לפגוש כמה מילים ארוכות במיוחד. ארבע המערכות האלה נקראות כך:
גֵאוֹסְפֵרָה- שהיא כדור הארץ הסלעי.
אַטְמוֹסְפֵרָה- שהיא מערכת הגזים שעוטפת את כדור הארץ.
הִידְרוֹסְפֵרָה- כלל המים בכדור הארץ.
והמערכת שאנחנו חלק ממנה: בִּיוֹסְפֵרָה– היצורים החיים על כדור הארץ.
“הגאולוגיה מתמקדת בגאוספרה”, אומרת רונית, “והיא חוקרת את החלק הסלעי של כדור הארץ. תחום הדעת מתעניין בשאלות כמו: אילו חומרים בונים את כדור הארץ? מה קורה בתוכו? מה המבנה שלו? כיצד הוא נוצר?”
איך הגעת להיות גאולוגית?
“אין לי כל כך תשובה”, רונית צוחקת. “במפות גאולוגיות יש הרבה צבעים, הן מאוד יפות. כשלמדנו, תמיד הייתי אחראית על צבעי העיפרון הצבעוניים כשהיינו בשטח, ותמיד צחקו שבאתי בגלל המפות הצבעוניות, ואולי הייתי צריכה בכלל ללמוד אומנות”. בלימודי הגאולוגיה רונית גם פגשה את בעלה, עודד. אחרי סיום הלימודים היא עבדה במכון הגאולוגי בירושלים, שם הייתה חלק מצוות שחיפש מאגרי גז בנגב. מאז הפכה, כאמור, להיות ראשת חוג, והיום היא מלמדת מורים איך ללמד על גאולוגיה – ענף פחות מלכלך בבוץ של התחום.
אז הבנו מה זה גאולוגיה, אבל למה צריך אותה? מה עושים עם הידע הזה?
“הגאולוגים חשובים מאוד בחברה המודרנית. הם אחראים על איתור מחצבים ומתכות, משאבי טבע נוספים, מקורות אנרגיה, מי תהום, אבני חן ועוד”. אבל גאולוגים לא רק מוצאים דברים. נסעתם פעם במנהרה בכביש וניסיתם לעצור את הנשימה עד שתצאו? או שזאת רק אני?… בכל אופן, כדי לחצוב מנהרה בתוך הר, חייבים גאולוג. “כדי לחפור מנהרה צריך לחקור את הסלע ולמדוד את היציבות שלו. גאולוגים גם עוסקים בחקר של תופעות טבע שאין להן קשר לאדם, כמו רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש ובולענים. המחקר הזה עוזר בהפחתת אסונות טבע”.
סלעים עם חיים
אז אחרי שהכרנו את תחום המחקר המרתק של רונית, ולמדנו כמה מילים חדשות וארוכות מאוד, נפנה לנושא שלשמו התכנסנו: אדמה!
ממה האדמה עשויה? איך היא נוצרת?
“אדמה היא שם יומיומי לחומר שתומך בצמחייה. בשפה המקצועית קוראים לזה קרקע. הקרקע היא השכבה העליונה של הגאוספרה. היא מכסה את הסלעים, והיא בעצמה עשויה מסלעים”.
הידעתם? אדמה עשויה מסלעים עייפים שהתפוררו. זה עובד כך: סלע צעיר וחזק מגיע אל פני כדור הארץ, מתכנן את חייו כסלע גיר או בזלת או כורכר – חיים מלאי מנוחה. אבל אז הוא נפגש עם העולם: האוויר, המים, היצורים החיים. והם גורמים לו, לאט לאט, להתפרק.
“הקרקע בשלב ההתחלתי שלה היא חומר אנאורגני: אין בסלע יצורים חיים, אין בו שום מרכיב שקשור לחי”, מסבירה רונית. “כשהסלע נחשף לאוויר, למים ולבעלי חיים, מתחיל הפירוק שלו. כשיש חלחול של מים ואוויר בין חלקיקי הסלע, החומר הזה יכול להפוך להיות תומך ביצורים חיים: יש בתוך החלקיקים האלה אוויר לנשימה, יש מים, ולאט לאט מתחילה להתפתח מערכת חיים”.
לבעלי החיים והצמחים הראשונים שפוגשים את הסלע, כשהוא עדיין לא אדמה, קוראים “חלוצים”. “הם הראשונים שמתבססים בקרקע, כשהתנאים שם עדיין קשים. חוץ מאוויר ומים, הצמח צריך חומרי הזנה שמגיעים מבעלי חיים. בהתחלה אין כאלה בתוך הקרקע, אבל מחזורי חיים של צמחים חיים ומתים, החומר שבונה את הגוף שלהם מתפרק, ולאט לאט הם מעשירים את הקרקע בחומרי הזנה, וזה מאפשר לקרקע לתמוך במערכות יותר ויותר מורכבות של בעלי חיים וצמחייה”.
אם זה נשמע לכם קצת מסובך, הנה דוגמה שאתם מכירים: שלכת. “העלים נושרים על הקרקע. העלים הם חומר אורגני, המקור שלהם חי. הם מתחילים להתפרק, וחוזרים אל הקרקע. וכך היא לאט לאט הופכת להיות יותר ויותר פורייה, ויכולה לתמוך בצמחייה יותר עשירה ומפותחת”.
לסיכום, מתכון לאדמה פורייה: קחו סלע, פרקו אותו בבלנדר שמורכב ממפגש עם אוויר ומים ודברים חיים, ואז חכו בסבלנות המון אבל המוווווון שנים שבמהלכן יחיו וימותו עליו דברים, עד שהוא יהפוך למזין. בתהליך המופלא הזה משהו מת הופך להיות חי. די מדהים, לא?
אדמה, אדמתי
מה נמצא בין הקליפה שאנחנו חיים עליה ובין לב כדור הארץ?
“כל כדור הארץ בנוי מסלעים – מהאזורים שאנחנו דורכים עליהם ועד מרכז כדור הארץ. הסלעים משתנים: בחלק החיצוני יש סלעים שמוכרים לנו, וככל שאנחנו נכנסים פנימה יש סלעים שאנחנו פחות פוגשים, כי התנאים שם שונים. הקרקע שאנחנו עליה היא רק המעטֶה החיצוני, והיא מאוד דקה ביחס לכדור כולו. הרדיוס של כדור הארץ הוא בערך 6,400 קילומטר, והמעטפת היא רק עשרות ולפעמים מאות מטרים”. כמה מאות קילומטרים מתחתינו, הסלעים נמצאים במצב צבירה נוזלי. אנחנו פוגשים אותם לפעמים כשהם עולים על פני כדור הארץ – קוראים לזה התפרצות הר געש.
בישראל יש כל מיני סוגי אדמות, וכל אדמה מוכשרת לגדל מתוכה סוג גידול אחר.
“באזור שדרת ההר המרכזית יש סלעי גיר ודוֹלוֹמיט שעליהם התפתחה אדמת טֵרָה רוֹסָה”, שהיא אדמה אדמדמה שמתאימה לגידול של עצי פרי. “על סלעי קירְטוֹן וחַוָואר, שנמצאים באזור שפלת יהודה, מתפתחת אדמת רֶנְדְזינָה“, שהיא אדמה אפרפרה שמתאימה לכרמים של גפנים וזיתים. “במישור החוף יש סלעי כּוּרְכָּר שעליהם אדמת חַמְרָה”, שהיא אדמה חומה ובוצית שמתאימה לגידול ירקות וחיטה. “בגולן יש סלעי בַּזֶלֶת שעליהם מתפתחת קרקע בזלת”, שהיא אדמה כהה שמתאימה לכמה גידולים. בגולן מגדלים הרבה דובדבנים, גם כי האדמה מתאימה וגם כי דובדבנים צריכים שלג. “בנגב המערבי יש קרקע מאוד מעניינת, שלא נוצרה פה אלא ‘מיובאת’: אדמת לֵס. המקור שלה הוא לא בארץ, אלא בסופות ענק שהתרחשו לפני אלפי שנים והביאו לפה אבק מהמדבריות הגדולים”. ידעתם שיש גם אדמות שהן עולות חדשות?
“בכל קרקע יש חברת צומח אחרת שמתפתחת עליה, כלומר בכל אזור בארץ מגדלים דברים שונים בהתאם לקרקע. קרקע היא משאב נדיר מאוד, ועוד יותר בארץ הקטנה והצפופה שלנו”. איזה סוג אדמה יש ליד הבית שלכם?
יש תופעות גאולוגיות שהן ייחודיות לישראל?
“יש תופעה מאוד מעניינת שנקראת קרקע מאובנת. זה אומר שנוצרה קרקע, בתהליכים שדיברנו עליהם, אבל באיזשהו שלב היא נקברה מתחת לסלעים אחרים. בגולן, לפני הרבה מאוד שנים, התפרצו הרי געש ונוצרו זרמי לבה של בזלת. היא נחשפה לפני השטח וכך נוצרה קרקע בזלתית. ואז שוב ההר התפרץ, וקבר את הקרקע מתחת לזרם לבה חדש. אז הקרקע הופכת להיות מאובנת.
“למה זה חשוב לנו? לקרקע המאובנת בגולן יש תפקיד חשוב בהיווצרות מעיינות. אם יש בקרקע חַרְסִית, היא הופכת להיות אטומה למים. המים מחלחלים דרך הבזלת, מגיעים לקרקע, נעצרים עליה – בגלל החרסית, ואז יש הצטברות של מי תהום. כשמי התהום מוצאים מוצא, נוצר מעיין. לכן יש כל כך הרבה מעיינות בגולן”.
את מרגישה שהעבודה שלך עם הקרקע לימדה אותך גם משהו אחר, על עצמך או על העולם?
“במקרה הזה דווקא כן הייתי רוצה לקרוא לה אדמה. אדמה זה מלשון אדם, בספר בראשית כתוב שהקב”ה יצר את האדם ‘עפר מן האדמה’. אני חושבת שאחד הדברים המדהימים באדמה הוא היכולת להצמיח מתוכה שוב ושוב, כל שנה מחדש. זה מחזה מאוד מרגש, עכשיו בחורף, לראות איך הטבע מתעורר, את הנבטים ואת הגלים של הפריחה, את המטעים והשדות.
“היום במקצוע שלי אני מכשירה מורים, שמצמיחים ילדים. זה הכוח של האדמה שבתוכנו: להצמיח כל אחד, לתת לכל אחד מה שהוא צריך כדי לגדול וללבלב, לפרוח ולהעמיס פירות. הלוואי שיהיו לנו כוחות, כמו האדמה, להתמיד”.
כתיבה: רעות גזבר
מתוך גיליון שבט תשפ”ד,
לעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
