האם זה בסדר לקנות ירקות מחו”ל או שצריך לקנות ירקות מתוצרת מקומית?
ביום שלישי החליטה כיתה ה’1 לקיים ארוחת בוקר כיתתית: כל תלמיד הביא מצרך מהבית, לפי רשימה. איתי ובארי היו צריכים להביא עגבניות.
בעוד איתי הביא לארוחה סלסילת עגבניות מתוצרת ישראלית, בארי הביא עגבניות זולות יותר, מטורקיה. “הבאתי עגבניות שגדלו בטורקיה! הן עולות רבע מחיר מעגבניות ישראליות. מי פראייר מספיק לקנות כחול־לבן אם זה יקר יותר?!”
איתי הסתכל בגאווה על העגבניות תוצרת הארץ שלו ואמר: “אבא שלי קונה רק עגבניות מגידול ישראלי, מתוך עיקרון. הוא לא יקנה עגבניות תוצרת טורקיה או כל מדינה אחרת. סבא שלי גר בנחלים והוא חקלאי, אז אנחנו מקפידים בבית לאכול רק תוצרת ישראלית”.
“תגיד, אבא שלך לא מגזים קצת?” ענה בארי, “ברור שנחמד לקנות תוצרת הארץ, אבל מה לעשות שזה כל כך יקר! אני מבין שגם לחקלאים זה עולה הרבה, אבל למה שההורים שלי, שעובדים קשה בשביל המשכורת שלהם, ישלמו יותר כדי לתמוך במישהו שבחר מרצונו להיות חקלאי?”
איתי ענה: ״אני מעדיף לחזק את החקלאות הישראלית גם אם זה אומר לשלם עוד קצת…”
מה אתם אומרים? האם כדאי לקנות עגבניות מחו”ל אם זה זול יותר, או שכל דבר שמחליש את החקלאות הישראלית הוא פסול וכדאי להימנע ממנו?
בעד קניית תוצרת חקלאית מחו”ל
לא צריך להטיף מוסר לבארי על זה שהוא הביא עגבניות מטורקיה. אם זה יותר זול, אז זה מאוד מובן. גם אימא שלי תמיד מחפשת את המוצרים הזולים ביותר, זה מה שצרכן נבון צריך לעשות. אז אם הוא מצא עגבניות זולות מטורקיה, הגיוני שהוא יקנה אותן. אני חושבת שצריך לעודד את החקלאות בארץ, אבל לא אם זה פוגע בכיס של הצרכנים הישראלים.
חוץ מזה, אני חושבת שלא צריך להטיף מוסר אחד לשני, עדיף שכל אחד יתעסק בענייניו ויחליט בעצמו איך הוא נוהג.
דריה פינקלשטיין, בת 12
נגד קניית תוצרת חקלאית מחו”ל
לדעתי איתי קיבל את ההחלטה הנכונה כשהתעקש לקנות תוצרת ישראלית, בגלל שלא הכול בחיים מתחיל ונגמר בכסף. יש גם עקרונות שצריך לדבוק בהם.
למשל, אם היו אומרים לי שיש עגבניות נהדרות שהרשות הפלשתינית מוכרת, האם הייתי קונה אותן? לא ולא… בגלל שאני לא רוצה לפרנס את האויבים שלי.
באותה המידה, טורקיה היא לא מדינה ידידותית לישראל, אז למה לפרנס אותם? אין לנו כבוד? האם במחיר של עגבניות זולות שווה לנו למכור את העקרונות שלנו?!
בגלל כל זה אני חושבת שבארי טעה בשיקול הדעת שלו.
שי לי אהרון, בת 11
פורשים כנפיים – כיווני חשיבה נוספים לדיון בכיתה ובבית:
ההתלבטות בין קניית עגבניות מטורקיה ובין תמיכה בחקלאות בישראל כדי שנוכל לייצר את האוכל שלנו ולא נהיה תלויים במדינות אחרות, היא ויכוח מהותי ועקרוני. מצד אחד חשוב להתנהל בצרכנות נבונה שעושה שקלול של העלות מול המוצר שאנחנו מקבלים, ומשווה מחירים. אך מצד שני, לפעמים אנחנו מוכנים לשלם יותר בשביל העקרונות שלנו, כמו בתחום הכשרות, שבו אנחנו משלמים יותר בשביל כשרות מהודרת.
מעבר לכך, עלינו לזכור שהחקלאות בארץ היא לא רק אמצעי, אלא גם מטרה בפני עצמה. מספיק שנסתכל במגוון המצוות התלויות בארץ, כמו שנת שמיטה ותרומות ומעשרות, כדי שנבין איזה מקום מרכזי וחשוב נתנה התורה לחקלאות שלנו ולעבודת האדמה בארץ ישראל. אז איפה האמת? איפה נמתח הקו בין שני העקרונות? כמו תמיד: תלוי.
כתיבה: אבינועם הרש
מתוך גיליון שבט תשפ”ד,
לעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
