מחבר: מערכת אותיות וילדים

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, ולכן אנחנו לא רק אוכלים בו מפירות האילן, אלא גם עוסקים בנטיעה ובשתילה. אנחנו מתחברים לאדמה שלנו ולשורשים, ושותפים

  מה אנחנו יודעים על הדבר ההוא שמחזיק אותנו מעליו כל הזמן?  הדבר שעליו אנחנו בונים בתים, מגדלים מזון, ופוסעים בדרך ממקום למקום, נו, איך

הן מקיפות אותנו מכל עבר, משכנעות אותנו לגבי דברים שאנחנו צריכים ולא צריכים עוד לפני ארוחת הבוקר, ממתינות לנו בטלוויזיה ובמחשב, ברדיו ובעיתונים, ברשתות החברתיות

  שלושה חודשים של מלחמה מאחורינו. מוזר לכתוב את המילים האלו. בשמחת תורה בבוקר בעלי חזר בריצה מהתפילה להחליף למדים ולנסוע למלחמה. הוא ארגן את

  א. כמה פעמים בחודש אתה מאחר לבית הספר? 18, 19… 20? משתדל כמה שפחות. מה זה לאחר?   ב. מה הדבר שבחיים לא תרשי

כשירון הגיע לראשונה לבית הספר, נתנאל מייד קלט אותו והבין שהם יוכלו להיות חברים טובים, וזה עוד לפני שהוא ידע שהוא הולך לגור בקומה מעליו…

תארו לעצמכם שאתם פותחים קופסת טונה בשבת ומתלבטים מה עושים כל השמן. מותר לשפוך אותו או שזו ברִירה? אז מה עושים? מלאכת בורר – ב':

בימים שבהם אנחנו חוגגים את חנוכה, החג שבו אנחנו מציינים את מרד החשמונאים ביוונים. זה זמן טוב להיזכר במרד נוסף – מרד בר־כוכבא, שגם בו

בסוף השיעור ניגש בארי ליונתן ושאל אותו אם הוא מתכוון להגיע לפעולה של חודש ארגון. יונתן ענה לו במבט עצוב: "וואלה לא יודע, לא נראה