אין כמו לקום בבוקר ולשתות תה עם נענע שגדלה באדנית במרפסת, או להכין סלט מירקות טריים שרק הבוקר נקטפו מהגינה, וכמובן לתבל אותו בבזיליקום ובפטרוזיליה שנקטפו מהעציץ בכניסה לבית. נכון? | תשאלו את חיים ויצמן (לא הנשיא…), מקים מפעל לזרעים, שבזכותו ילדים רבים העבירו את הקורונה בכיף ובחוויה, ואפילו הכירו ירקות חדשים | טובה הארץ מאוד מאוד
לפני חמש־עשרה וחצי שנים התרחש גירוש גוש קטיף. למעלה מ־10,000 איש גורשו מבתיהם ויישובים שלמים נחרבו. באותו קיץ נולדו תינוקות מתוקים, שהוריהם התאבלו על אובדן חבל־הארץ הזה, ובחרו להנציח את אהבתם דרך שמות ילדיהם. זהו סיפורן של כמה מהן
שְׁמִי תְּהִלָּה. אֲנִי בַּת 13, מִתְגּוֹרֶרֶת בְּלוֹד, חַבְרוּתִית מְאוֹד וְאוֹהֶבֶת אֶת הַחַיִּים.אָה, שָׁכַחְתִּי עוֹד מַשֶּׁהוּ. אֲנִי בַּת מֶלֶךְ.כְּלוֹמַר… לֹא שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת לְהִתְנַשֵּׂא עֲלֵיכֶם אוֹ מַשֶּׁהוּ,
אנחנו במצב כלכלי לא כל כך טוב, והדברים הולכים ומידרדרים. יש משהו שאני יכולה לעשות לגבי זה? אני יכולה אולי לעזור להורים שלי איכשהו?
חיכיתם חיכיתם, ציפיתם ציפיתם, והנה היא כאן! קבלו את הנבחרת החדשה של הכתבים הצעירים ב”אותיות וילדים” למאות הכותבים ששלחו ולא התקבלו הפעם מפאת חוסר מקום – הייתם נפלאים, אל תשכחו לנסות גם בפעם הבאה!
בר־מצווה באוטובוס, קליפ מרגש עם מאות אלפי צפיות, וחגיגה במלונית הקורונה. שלוש דוגמאות מקוריות במיוחד של נערי בר־מצווה שהצליחו להפוך את אירוע הקורונה לחוויה
כְּכָל שֶׁאֱלִישָׁע נִכְנַס לָעִנְיָנִים, כָּךְ הָעִנְיָנִים יָצְאוּ מִשְׁלִיטָתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל. הָאֱמֶת, בַּתְּחִלָּה לֹא כָּל כָּךְ שַׂמְנוּ לֵב לְזֶה, גַּם בִּגְלַל שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה בְּאֹפֶן טִבְעִי, וְגַם כִּי לְמִיכָאֵל לֹא הָיָה אִכְפַּת (אוֹ שֶׁלֹּא הֶרְאָה שֶׁאִכְפַּת לוֹ). אֲבָל כְּכָל שֶׁחָלַף הַזְּמַן, הִמְשִׁיךְ אֱלִישָׁע לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעִנְיָנִים, וּבְלִי לָשִׂים לֵב נוֹצַר מַצָּב שֶׁהוּא זֶה שֶׁהֶחְלִיט אֶת כָּל הַהַחְלָטוֹת בְּנוֹגֵעַ לַמַּחֲנֶה.
במשך חצי שנה היטלטלה אוניית הפנצ’ו הרעועה על מי הדנובה והים השחור, נושאת את תקוותם של מאות מעפילים שברחו מאימת הנאצים. חיים פרקש עוד זוכר את המסע המפרך, והסופרת תמי שם טוב מחיה אותו מחדש בספרה
