ילדים יקרים!!!
לכל התחלה יש סוף, ובכל סוף יש התחלה חדשה…
זכיתי להתחיל ולכתוב את הטור שלי בעיתון “ילדים” מלידתו, לפני כשבע שנים, והמשכתי לכתוב אותו אחרי ש”אותיות” ו”ילדים” התאחדו.
הכתיבה והמפגש איתכם (הגם שלרוב הוא לא היה פיזי ומוחשי) נתנו לי רבות. המחויבות לכתוב טור אחת לחודש, ולאחרונה פעמיים בחודש, הכריחה אותי לשבת שוב ושוב ולדלות עוד ועוד סיפורים ומעשיות מעולם הכדורסל ובכלל…
הכתיבה הולידה גם ספר בשם “משחק החיים”, שנכתב ברוח הטורים שכתבתי, ועוד היד נטויה בדרך לספר המשך שבעזרת ה’ יצא בקרוב.
הכתיבה והסיפורים אפשרו לי לשתף מסיפורי האישי ולתת ממתנותיי לכם הקוראים, הילדים וההורים, שלאורך השנים חיזקתם אותי בתגובות שכתבתם לי ובמפגשים אקראיים שנקרו לנו על הדרך.
באתי לחזק ויצאתי מחוזק…
אני מקווה שגם אתם לקחתם אבנים טובות ומרגליות מהטורים שכתבתי ומהסיפורים ששיתפתי, ושאלה יעזרו לכם במסע חייכם, להתמודד עם אתגרי החיים, לגדול, לצמוח ולהפוך לבני־אדם בריאים, שמחים וטובים יותר.
יחד עם כל הטוב והברכה, לאחרונה הייתה תחושה הדדית לעורכי העיתון ולי שמשהו מיצה את עצמו ועת שינוי הגיעה. בהסכמה, בהבנה ובהערכה הדדית החלטנו לסיים את דרכנו המשותפת ברוח טובה ובאיחולי ברכה והצלחה.
אסיים בקטע שמופיע באחרית הדבר של ספריי “ענני” ו”משחק החיים”.
הקטע מסמל את רוח כתיבתי ועשייתי לאורך השנים האחרונות, שבהן אני ממשיל את משחק הכדורסל למשחק החיים ומשתמש בו ככלי חינוכי, טיפולי ומעצים שיכול לעזור לנו להפוך לבריאים יותר בגופנו ובנפשנו.
לשאלה מה הם הגורמים המשפיעים על הכדור בדרכו אל הסל, ענתה אחותי גלי: “סך כל הרצונות של הנפשות המעורבות במשחק”.
כלומר שחקנים, מאמנים, שופטים, מנהלים, אנשי תקשורת, אוהדים וצופים בבית ובמגרש – הם שקובעים אם ייכנס הכדור אל הסל, אם לאו.
אותו רגע שבו נמצא הכדור באוויר, טעון באין־ספור מחשבות, רגשות, רצונות ותפילות, וכל אלה משפיעים על מהלך המשחק ועל תוצאותיו.
אם נמשיל את משחק הכדורסל למשחק החיים, ואת כדור המשחק לכדור הארץ, ניטיב להבין שהכדור בידיים שלנו, ושכולנו שחקני המפתח.
בכוחם של הרצונות שלנו, המחשבות שלנו, הדיבורים שלנו והמעשים שלנו לקבוע מה תהיה תוצאת המחר: לטוב או לרע, לאהבה או לשנאה, לשלום או למלחמה.
הכדור בידיים שלנו!!!
