“מי יודעת את פתרון השאלה שבספר?” שאלה תמר, המורה לחשבון. חושיה של דנה התעוררו מייד, והיא פתחה את פיה כדי לומר את התשובה ולזכות במדבקה מהמורה, אך אחרי שבריר של רגע התחרטה. היא נזכרה איך גיחכו עליה החברות לפני יומיים, כשענתה תשובה שגויה בשיעור עברית.
המקרה הזה נשמע לכם מוכר? האם גם לך קרה שרצית להגיד משפט, אבל התביישת? האם גם אתה פחדת פעם שיצחקו עליך? או שאולי נתקלת בחבר או בחברה ששיתפו אותך במקרה דומה?
“החיים הם חדר כושר לא רק במובן הפיזי, אלא גם במובן החברתי והרגשי”, אומרת לי נעמה מוזס, יועצת בתיכון ומטפלת זוגית ומשפחתית, שפניתי אליה בבקשה להעמיק יותר בנושא. “אני חושבת שכמו כל תכונה, בביישנות יש איזשהו שילוב של נטייה תורשתית עם ההשפעה של הסביבה. מצד שני אנחנו גם יכולים לראות ילד ביישן מאוד שגדל דווקא במשפחה שבה ההורים לא כאלה. הביישנות ממוקמת על איזשהו רצף שבין מוחצנות למופנמות, והיא יכולה להשתנות ולהתפתח עם הזמן, לשנות מיקום על הרצף”.
לילדים ביישנים יש נטייה להפוך לעיתים ל”שקופים”. לדוגמה, ילד ביישן עלול למצוא את עצמו בהפסקה יושב בכיתה וקורא ספר בזמן שהחברים שלו משחקים בחוץ. או שתיערך הצבעה בין החברים על מקומו של האחראי בוועדת הכיתה, והילד הביישן ירצה מאוד, אך לא יעז להציע את עצמו, ויפספס את ההזדמנות. מצבים אלו עלולים להפוך את הילד הביישן ל”שקוף” בעיני חבריו. הם לא יראו או ישמעו אותו, ומצידו, יהיה לו אולי קל יותר להסתתר בעולם משלו, אך הוא עלול להחמיץ חוויות חשובות.
“אני חושבת שאנחנו נוהגים לתפוס את הביישנות בתור דבר שלילי, כי אנחנו חיים בחברה מוחצנת מאוד, ששמה דגש על הביטחון העצמי והמקום שבו אתה משווק את עצמך. אבל ביישנות היא לא בהכרח דבר רע, יכולים להיות לה גם צדדים חיוביים – הכול תלוי במינון”, אומרת נעמה. “כשהביישנות מוקצנת, עלולים להפוך לחסרי ביטחון וערך עצמי. השאלה היא ממה הביישנות נובעת, כי אדם יכול להיות ביישן מאוד, אבל לדעת מי הוא וכמה הוא שווה”.
ביניים: משכנעת את הביישנות שלי
אחרי ששמעתי את ההסבר של נעמה, פניתי לרחל, ילדה ביישנית, כדי לשמוע על החוויות שלה.
במה הביישנות שלך באה לידי ביטוי?
“קורה לי הרבה פעמים באירועים חברתיים שאני רוצה לגשת לדבר עם מישהו ואני מתביישת. לדוגמה, במפגשים משפחתיים, כשבנות הדודות שלי מדברות אחת עם השנייה ומשחקות, אני מאוד רוצה להצטרף אליהן, אבל אני פשוט מתביישת. אני אפילו לא יכולה להסביר לך ממה אני מתביישת, כי ביני לבין עצמי אני יודעת שאם אגש אליהן אני רק ארוויח”.
האם קרתה לך פעם סיטואציה שבה הביישנות פעלה לרעתך?
“הרבה פעמים. לדוגמה, כשמישהו עושה משהו שמפריע לי או מציק לי, אני פשוט משלימה עם זה, במקום לבוא ולהגיד לו בפירוש שיפסיק עם זה. לפעמים גם קורה לי שאני רוצה כל מיני דברים אבל לא נעים לי לבקש, ואז אני מפסידה”.
האם היית רוצה להפסיק להיות ביישנית?
“אני מאוד רוצה להפסיק להתבייש. אני חושבת שברגע שאתפוס אומץ וביטחון, ארוויח הרבה דברים שהיום אני מפסידה. לפעמים אני מוצאת את עצמי ממש נאבקת עם הביישנות שלי. לדוגמה, אם אני רוצה לפנות למישהו, אני אומרת לעצמי כל מיני משפטים מחזקים ומשכנעת את הביישנות שלי שהכול יהיה בסדר…”
מה את מציעה לילדים ביישנים לעשות כדי להפסיק להתבייש?
“אני חושבת שהרבה פעמים הביישנות באה יחד עם ביטחון עצמי נמוך. אני, לדוגמה, כל הזמן חושבת שאנשים אחרים חושבים עליי דברים רעים, ובעקבות זה הביישנות שלי מתעצמת. לדעתי, כל ילד שמתבייש צריך להבין קודם למה הוא כל כך ביישן. לי מאוד עוזר ‘לדחוף את עצמי למים’ – הרבה פעמים אני מכריחה את עצמי לעשות דברים שאני לא ממש רוצה, אבל בסופו של דבר זה משתלם לי. דבר נוסף שאני רוצה להציע לילדים הביישנים הוא לנסות לכתוב את מה שאתם חושבים ומרגישים. מצאתי שזו דרך מעולה עבורי כדי לבטא את עצמי”.
מה את מציעה לאנשים סביב הילדים לעשות כדי לסייע לילדים לא להתבייש?
“אני מציעה להם להיות סבלנים. לא לדחוף אותנו לעשות דברים שאנחנו לא רוצים. זה רק גורם לנו עוד יותר להסתגר בתוך עצמנו. אני באמת מאמינה שאף ילד ביישן לא באמת רוצה להיות לבד. כולנו בני אדם, ולכולנו יש צורך בחברה ובאנשים שיאהבו אותנו. אנחנו פשוט צריכים שהצעד הזה יבוא מאיתנו”.
לחזק את עצמנו – הטיפים של נעמה מוזס
כיצד נהפוך לפחות ביישנים וליותר בטוחים בעצמנו?
- מאוד מאוד חשוב הנושא של חשיפה – להתנסות בכל מיני חוויות. אני חושבת שככל שתחוו יותר חוויות חיוביות ותקבלו חיזוקים, כך תתפסו יותר ביטחון עצמי.
- חשוב לעבוד בהדרגתיות, לצאת בזהירות מהמגן הזה ששמתם סביבכם.
- תלמידים שלא אומרים מילה בכיתה, לא מוציאים אף משפט – יכול להיות שקרה פעם מקרה שאמרתם משהו וצחקו עליכם, אבל אם רוצים לעבוד על זה, תחליטו על שיעור מסוים שאתם טובים בו ובו תשתתפו ותענו על שאלות שאתם יודעים את התשובות שלהן. אתם יכולים גם להחליט להתבלט יותר בקרב החברים הקרובים.
- להתחיל מסביבה בטוחה, לא לקחת סיכונים. לאט לאט תהיה התקדמות, ותתחילו להבין שכל התסריטים הרעים שעברו לכם בראש לא באמת קורים.
- חשוב גם שלא תתייגו את עצמכם בתור ביישנים. כי הרבה פעמים אנחנו שמים על עצמנו תוויות, ואז מאוד קשה לנו להשתחרר מהם. אז צריך להשתדל איפה שאפשר, ולנסות לבוא לידי ביטוי בחברת אנשים קרובים או בסביבת המשפחה.
אני ביישן?
ביישנות היא תכונה נפוצה בקרב ילדים. היא באה לידי ביטוי בכל מיני דרכים, כמו הימנעות ממפגשים חברתיים, חוסר ביטחון, המעטה בדיבור ועוד. כדי להתמודד עם תחושת חוסר הנוחות במצבים לא מוכרים, לרוב יעדיפו הביישנים פשוט להימנע מהם ולא לקחת חלק. גנטיקה, השפעה של הסביבה או חוויה לא נעימה – כל אלו יכולים להיות גורמים אפשריים לביישנות. לרוב, הביישנות פוחתת עם השנים: ככל שהילד גדל ומתבגר – כך הוא יכול לגבור על הביישנות ולפתח יותר ביטחון עצמי.
