רק ליום אחד נחליף בכיסאות

אם הייתי ראש העיר
הרחוב היה כמו שיר
מצעדים וקרנבל ועדלאידע
מבטל את המיסים
מחלק המון פרסים
וזורק ת’סנדלים לאוטוסטרדה
אז אדוני ראש העיר
אדוני ראש העיר
אולי תיתן לי לשנות
אני אוהב ת’עיר הזאת
רק ליום אחד נחליף בכיסאות
אולי תיתן לי לשנות
אני אוהב ת’עיר הזאת

אדוני ראש העיר, מילים: עוזי חיטמן

גיבורת ילדותי האדמונית – אחינעם פורטה

מגיל קטן תליתי בה עיינים כלות, בגיבורת ילדותי הג’ינג’ית והנערצת, טובת הלב, העשירה, האמיצה והחזקה. עם קוף על הכתף, סוס בכף היד, זוג גרביים לא תואמים וחיוך ענק ומנומש – אי אפשר לפספס את תופעת הטבע הזו שנקראת בילבי בת־גרב.
מי לא היה רוצה לעשות רק מה שמתחשק לו? מי לא היה רוצה לעשות כל היום שיגועים ושטוזים? לצאת למסעות הרפתקאות במקום ללכת לבית הספר?
אני ללא ספק הייתי בוחרת להתחלף עם בילבי בת־גרב, ואחר כך כל שנותר הוא לקפוץ מהמיטה בבוקר ולהתלבט “אז מה אעשה היום?”

איך מסתדר יהודי בגלות? -שמעיה מבשר עזריאל

אילו יכולתי להתחלף ליום אחד עם מישהו אחר, לא הייתי בוחר במישהו מפורסם או חשוב, אלא דווקא ביהודי כלשהו מאירופה בשם משה כהן (מן הסתם יש שם מספיק יהודים כדי שלאחד מהם יקראו משה כהן).
אילו הייתי ליום אחד אותו משה כהן, הייתי מנסה ביום ההוא להבין את החיים באירופה – למה הם לא עולים לארץ, האם קשה למצוא שם אוכל כשר ועוד כמה דברים.
אומנם אנשים יכולים להסביר לי על החיים של יהודים באירופה עד מחרתיים, אבל זאת לא תהיה אותה הבנה כאילו הייתי שם ממש, ומכיוון שמדי פעם אנחנו שומעים על החיים באירופה ועל כל מיני איסורים לקיים מצוות שם (כגון שחיטה כשרה וברית מילה), אני רוצה לדעת באמת איך החיים שם כיהודי. אז משה כהן, אתה מסכים?

לפתור תעלומות ברגע – יסכה סקורי

אני בוחרת בבלש שרלוק הולמס. אז נכון שהוא דמות דמיונית, ונכון שהוא לא באמת קיים, אבל עדיין, אם תפתחו קצת את הראש (המלצה שלי – תנסו שזה לא ייגמר בבית חולים!) ותדמיינו יום בחייו, תמצאו שהוא די מעניין.
הוא חוקר כל מיני תעלומות משונות. אני מאמינה שלא עובר יום אחד בלי שהוא חווה חוויה מיוחדת. שרלוק הוא גאון אמיתי, הוא יודע למצוא רמזים קטנים, לזהות עקבות, להסתכל על חפץ קטן במשך דקה ולדעת עליו עולם ומלואו. בנוסף, היום של שרלוק לא רק מעניין, אלא גם משמעותי. הוא מציל אנשים, מציל חיים. בקיצור, נראה לי שהבנתם כמה שאני רוצה להתחלף איתו. מה איתכם?

לשבת לכוס בירצפת עם רון והרמיוני – דביר מאיר ויינברגר

ללא ספק, הייתי שמח להתחלף ליום אחד עם הארי פוטר.
אני מאמין שכמוני עוד ילדים רבים היו שמחים לעבור לרציף תשע ושלושה רבעים, לנסות את כוחם במשחק קווידיץ’, לרקוח שיקויים ולעשות שופינג בסמטת דיאגון. איזה כיף יהיה לשבת לכוס בירצפת עם רון והרמיוני…
אולי אפילו הייתי הולך להוגסמיד ומבקר בצריף המצווח, קונה ממתקים בדובשנרייה ורוכש פצצות סירחון עם פרד וג’ורג’ בחנות התעלולים של זונקו.
הייתי מתעתק לכיכר גרימולד מספר 12 ונפגש עם מר וגברת ויזלי, עם סיריוס ועם כל שאר חברי מסדר עוף החול.

יום אחד מתיש ומלא סיפוק – תמר סולומון

אני הייתי רוצה להתחלף ליום אחד עם… אימא שלי.
הייתי מתעוררת בבוקר עם חיוך, מכינה כריכים לכולם, מסיעה לבית הספר (את אימא הייתי שולחת לאולפנה במקומי). חוזרת הביתה ומתחילה לסדר, לנקות, לקפל, לשטוף כלים ורצפות, לרוץ לקניות. חוגרת סינר, מתחילה לקלף, לחתוך, לאפות, והופ – יש אחלה ארוחת צהריים. אחר כך מסדרת, מנקה, עוזרת בשיעורי הבית, והופ – ארוחת ערב, שוב מקלפת, חותכת, אופה. ואז שולחת למקלחות, לפני השינה מקריאה סיפור ונרדמת עם כולם. ושוב לא מספיקה לעשות את מה שבאמת תכננתי…
מצד שני, אולי לא הייתי רוצה להיות אימא שלי. נראה לי שזה מתיש מדי… ☺

המלכה שלי – טליה לרנר

אני רוצה להתחלף ליום אחד
עם אישה גיבורה
אשר גרה בשושן הבירה
ושמרה בגבורה
על מהותה היהודית־הדתית
ועל התורה.
למרות שידעה שיכלה להיהרג,
למען עמה בחרה אולי להתאבד,
ואחר כך אל מול פני המלך האשימה
את יועצו הקרוב ביותר של המלך
בהשמדה.
ביום הזה שבו הייתי איתה מתחלפת,
על גבורה ומנהיגות אמיתית
הייתי לומדת,
ועם הצרור הזה
לתמיד נשארת.

אחותי הקטנה, היא כמעט בת שנה – אליה סגל

שאלו אותי עם מי הייתי רוצה להתחלף ליום אחד, והאמת שממש התלבטתי. למשל, אני שרוף על הארי פוטר, אז אם שואלים אותי זה אמור להיות ברור, לא? להתחלף עם דניאל רדקליף – השחקן שמשחק את הארי פוטר בסרט. אבל תחשבו, מה כבר הייתי עושה ביום הזה?
גם אפשרויות אחרות לא ממש קרצו לי, אז חשבתי פרקטית.
יש לי אחות בת שבעה חודשים. היה מעניין אותי להיות היא ליום אחד ולהבין סוף סוף למה היא מתכוונת כשהיא מוציאה הברות לא ברורות מהפה, או כשהיא צורחת ומרגישה שלא מבינים אותה. ובסוף היום – לנשום לרווחה כשאני חוזר להיות מתבגר ש… צורח ופולט הברות לא ברורות ומרגיש שלא מבינים אותו. 😉
(מוקדש לכל המתבגרים שיש להם אחים קטנים)

להתחפש, ולא רק בפורים – דוד אלקנה כ”ץ

האדם שאיתו הייתי רוצה להתחלף הוא מנחם בגין.
לפני קום המדינה היה בגין ראש האצ”ל, ואחרי הקמתה – ראש ממשלה. בזמן שהיה באצ”ל החליף בגין שלוש תחפושות שונות! – עורך דין, רב ודוקטור. ולא, לא בגלל פורים… הוא היה אחד האנשים הכי מבוקשים על ידי המשטרה הבריטית בעקבות פעילותו בארגון, ונאלץ להתחבא ולהחליף זהויות.
למה הייתי מתחלף דווקא איתו? – בגין היה אדם שאומר את האמת, לא מתנהל מתוך פחד ועושה דברים משמעותיים למען העם והקמת המדינה.
לו הייתי מתחלף עם בגין ליום אחד, הייתי עושה פּוֹיקֶה עם זאב ז’בוטינסקי. סתם!… הייתי מתכנן פעולות נגד הבריטים, אלא מה?

לפני כל פוליטיקאי מצליח, עומד… – אורי גריזים

לאור התקופה, הייתי רוצה להתחלף ולהעביר את הזרקור אל הגיבור שלנו, “הילד הטוב של המדינה”, כן, הפטריוט, הרשמי, זה שנלחמים עליו, צועקים מעליו, צופים בו תמיד בכיליון עיניים, כל מה שקורה במדינה עובר דרכו.
אני מדברת על הפודיום של הכנסת!
איייי, תנו לי סלב אחד גדול יותר ממנו! איזה גבר… היחיד שמצליח לעקוב אחרי כל המפלגות ושנשאר עומד לו ככה יציב בכל ההצהרות… מי עוד כמוהו סופג בשתיקה כל כך הרבה אגרופים, הא?
הייתי שמחה להיות מוקפת ליום אחד בדגלי ישראל, לעמוד יציבה וזקופה ולספק לכל אזרחי מדינת ישראל בהדר וברשמיות את הצהרות המנהיגים. לא זכות?

לנשק את עפרך – תמר טאובר

הלוואי שהייתי גרה בגבעה קטנה וחמודה בשומרון, רק ליום אחד.
הייתי מרגישה את הארץ בידיים, שומרת עליה בגופי, נלחמת עליה, חיה אותה.
הייתי בונה בה בית כדי ליישב אותה, לקבוע עובדה – אנחנו כאן! זו הארץ שלנו ולא נעזוב אותה לעולם!
כל כך הייתי רוצה להרגיש את האש הזו שבוערת. את אש האהבה לעם שלי, לארץ שלי, לתורה שלי. לא, לא בתור סיסמה, אלא באמת להרגיש את הבעירה עמוק בתוכי.
הלוואי שאצליח לקחת מדמותו של אהוביה סנדק ז”ל, בתור התחלה, את האהבה הגדולה לארץ שלי, גם אם כרגע אני רק נערה אלמונית מהצפון.

משקפיים ורודים וחיוך רחב – מוריה צדוק

הייתי רוצה להתחלף ליום אחד עם בובספוג.
החיים שלו בסדרה נראים כל כך יפים. הוא הולך בכל בוקר למסעדה, מבשל וצוחק, מציק לסקווידוויד, נהנה מהחיים. הוא תמיד שמח ומראה כמה שהוא אוהב את החיים שלו. יש לו חיית מחמד וחבר הכי טוב שתמיד איתו, לא אכפת לו מהכסף, אכפת לו רק לעשות מה שהוא אוהב.
הייתי רוצה להתחלף איתו כי בובספוג הוא ספוג אופטימי מאוד – הוא כל הזמן מסתכל על הכול בצורה ורודה יותר. הכי שווה בובספוג כזה, לא?

מוזמנים להופעה שלי! נתנאל אביעד

הייתי רוצה להתחלף ליום אחד עם יעקב אסרף.
אסרף, למי שלא מכיר, הוא נגן הגיטרה המוכשר של חנן בן ארי (המוכשר לא פחות…) ובנוסף בעל הסטודיו “סולם יעקב” שבו הוא עורך קליפים לשירים (ולא רק). בין השאר הוא גם הבמאי של מופעי “צמאה”.
הוא מזכיר לי את עצמי… גם אני אוהב מאוד נגינה ומנגן כבר שנים רבות על מגוון כלים. אני מתעניין גם בתחום התקשורת החזותית ואוהב לביים ולצלם. יהיה מענין מאוד להיכנס לנעליו ליום אחד.
ביום הזה הייתי מנצל כל רגע לעשייה אינטנסיבית – הייתי כותב תסריטים, מביים, מצלם, עורך (סרטון תדמית מושקע לעיתון “אותיות וילדים”, כמובן…) ולקינוח – הופעה מקפיצה ומשמחת עם חנן בן ארי, כי אין כמו לשמח אנשים, ובעיקר על ידי מוזיקה!

לצחוק על עצמנו – טליה אביעד

הייתי מתחלפת ליום אחד עם נויה מנדל, מכירים?
נויה היא סטנדאפיסטית עם שליחות גדולה – לשמח ולהצחיק.
ההומור שלה נוגע בנושאים שקרובים ללב כולנו ובסיטואציות שקורות בחיינו.
אני בעצמי מאוד אוהבת להצחיק אנשים ולספר בדיחות. הצחוק יפה לבריאות, והכי חשוב – “מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד”!
ביום המיועד הייתי, כמובן, מתגלגלת… מצחוק, ועושה מופע סטנדאפ בשילוב בדיחות וקטעים חדשים.

לכתוב שירה ולהתחמק מהפצצה – יהודה ריף

הייתי שמח להתחלף ליום אחד עם אברהם (יאיר) שטרן – אחד הלוחמים הגדולים שהיו למדינת ישראל.
הוא נולד בעיר סובלאק בברית המועצות (כיום בפולין). אביו היה רופא שיניים ואימו הייתה מיילדת. הוא עלה לארץ בשנת 1925, היה תלמיד מצטיין וקרוביו איחלו לו להפוך לסופר או למורה, אבל הוא רצה מאוד לעזור לאחיו היהודים במאבק נגד הבריטים, ולכן הצטרף לאצ”ל.
לאחר שפרש מהאצ”ל, הקים פלוגה חדשה שנקראה לח”י, ואליה הצטרפו לוחמים רבים. שטרן היה מפקד הפלוגה ושמו, אברהם, הוחלף ליאיר.
יאיר היה גורם משמעותי בהתנקשויות רבות נגד הבריטים, והללו חיפשו אחריו הרבה זמן. לבסוף מצאו אותו כשהתחבא בארון בגדים בבית אחד הלוחמים. הם ירו בו ויאיר נהרג במקום, בכ”ה בשבט תש”ב (1942).
לצד היותו מפקד הלח”י, שטרן כתב שירים רבים והלחין אותם.
הייתי רוצה להתחלף עם יאיר כדי ללמוד קצת על אישיותו המדהימה ולהבין מאין הוא שאב את האומץ והגבורה שלו, להילחם בבריטים, והכי מעניין – לגלות איך הוא מצא רוגע כדי לשבת ולכתוב שירה בעודו מסתתר מאימת הבריטים.

קצת קטנה, קצת גדולה – רחל היימן

הייתי רוצה להתחלף ליום אחד עם אחותי הקטנה בת החמש. כל היום לשחק ולצחוק, לקפץ ולשמוח, לקבל מה שרוצים, בלי יותר מדי דאגות בחיים. היא כבר מספיק גדולה כדי להבין חלק מהדברים, ומספיק קטנה כדי להתייחס אליהם בתמימות. כל אלו לא מטרידים אותה, והיא ממשיכה ליהנות מכל הדברים הקטנים בחיים. ליום אחד, רק אחד, הייתי שמחה להיות יותר קטנה…
אומנם אימא שלי הייתה אומרת אותו דבר בדיוק עליי, אבל כנראה שבחיים, ככל שיותר גדולים – כך מתגעגעים יותר ויותר להיות קטנים.

להנהיג את המדינה -חנה אברהם

אני הייתי רוצה להתחלף ליום אחד עם ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, כדי לראות את כל המדינה מהצד שלו. זו הייתה גם הזדמנות לשנות כמה דברים במדינה… נחמד להיות ראש ממשלה ליום אחד. 😉
הייתי זוכה לגלות איך עוברים עליו הימים, מה הוא חושב באמת על כל דבר וכמה דברים מתוך מה שאומרים עליו נכונים. והייתי רוצה גם להצליח לשנות לו חלק מהדעות ומההחלטות באותו היום.

חברים טובים ושונים – נעם ציון גור

אני בחרתי להיות דווקא דמות מצוירת – פו הדוב, המצחיק, החברותי, עם שמחת החיים והמרץ הבלתי נדלה.
פו הדב אומר לחבריו: “הבטח לי שתזכור תמיד: אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין, חזק יותר מאיך שאתה נראה וחכם יותר מכפי שאתה חושב”.
מהמשפט הזה אני יכולה ללמוד כל כך הרבה על נחישות ועל ביטחון עצמי!
פו, שחבריו חשובים לו יותר מכול, וכנראה גם הוא לחבריו, עם ידידות מדהימה, עם עליות ומורדות שאפשר ללמוד מהם המון.
הייתי רוצה לרוץ עם פו וחבריו, שלמרות השוני ביניהם, הם החברים הטובים ביותר. לקפוץ, לשחק ולהיסחף אחר הרפתקאות מקסימות וצבעוניות.
הייתי רוצה לחכות לרגע המיוחד של ליקוק הדבש, הרגע המתוק ביום שלי…
הייתי רוצה שאצלי כל יום יהיה כל כך ישמח ומאושר (לא רק בפורים) כמו אצל פו…
והכי הייתי רוצה לזכור שדווקא מדמויות מצוירות אפשר ללמוד הכי הרבה. 😊

אבא בצבא – אליה ציון פרידלר

הייתי רוצה להתחלף ליום אחד עם אבא שלי. זו ממש חוויה לראות איך זה לגדל אותי מהצד! לראות איזו ילדה אני ובמה אני יכולה עוד להשתפר. אין כמו לקבל מבט מהצד על מי שאתה…
ביום הזה שבו הייתי מחליפה אותו, כנראה שהייתי מפנקת את אליה – שהפכה להיות הילדה שלי (ולא עצמי) – ליום אחד. אני־היא היינו מאוד נהנות מהיחס המפנק הפתאומי מצד אבא 😊
חוץ מהפינוק הנחמד שאליה הייתה מקבלת, אבא שלי משרת בצבא קבע וחוזר רק פעמיים בשבוע הביתה, ומסקרן אותי איך זה לגדל משפחה מרחוק ואיך זה לעבוד בעבודה כל כך מיוחדת ומלאה באחריות ובמשמעות. מי יודע, אולי זה עוד יקרה?!