בלבן של העיניים
כאשר עיזים מתוסכלות ממשימה וזקוקות לעזרה, הן עשויות להביט בבני־אדם ישירות בלבן של העיניים. מדענים אימנו עיזים להסיר מכסה מקופסה על מנת לקבל פרס. במשימתן האחרונה ניתנה להן קופסה שאת המכסה שלה לא ניתן היה להסיר. העיזים אובדות העצות הביטו לעבר הנסיינים בחדר כמבקשות עזרה. מבטן ארך זמן רב יותר אם הנסיינים החזירו להן מבט.
תן חיוך
עיזים מודעות לשפת הגוף האנושית. באחד המחקרים נתלו בדיר שתי תמונות של אותן הפנים: תמונה אחת הציגה מבע שמח והשנייה הציגה מבע כועס. העיזים נמנעו מלהביט בפרצוף הזועף. בינינו, מי מחבב פרצופים זעופים? אל הפרצוף השמח, לעומת זאת, הן התקרבו בשמחה וגם חקרו אותו בחוטמן. ולא רק שעיזים מבחינות בין ביטויי שמחה לכעס, אלא שהן מעדיפות לבלות עם אנשים מאושרים. כי מי לא?! בנוסף, הן ידעו היכן הוסתר בעבורן נשנוש טעים מתוך התבוננות באדם המצביע לכיוונו או נוגע במקום שבו הוסתר.
אל תהיי בררנית!
בניגוד לאמונה הרווחת, עיזים אינן אוכלות מכל הבא ליד. למעשה הן אכלניות בררניות, ותמיד תמצאנה את התזונה המזינה ביותר עבורן, מקליפות עצים ועד לעשב דק ביותר. לא, את המחברת עם שיעורי הבית הן לא אוהבות לאכול, תמשיכו להאשים את הכלב.
שפתיהן רגישות מאוד, ובעזרתן הן מלחכות דברים בחיפוש אחר אוכל נקי וטעים. לעיתים קרובות הן תסרבנה לאכול חציר שהלכו עליו או סתם היה מונח זרוק. גם אני לא הייתי רוצה אוכל שהלכו עליו, ואתם?
גשם? לא היום!
נחשו מי לא אוהבת גשם? לא אני, הגשם דווקא חביב עליי מאוד. אבל העיזים אינן מחבבות אותו, וטרם פתיחת ארובות השמיים – תימלטנה למחסה הקרוב. העיזים שונאות גם שלוליות מים, נחלים ובוץ, ומעדיפות לקפוץ מעליהם מאשר לדרוך בהם. ייתכן שההימנעות מרטיבות ולחות חוסכת מהן טפילים לא נחמדים ומשאירה אותן נקיות ובריאות.
עיניים בגב
אם יצא לכם להתבונן בעז, ודאי הבחנתם שאישוניה אופקיים. אישונים אופקיים מעניקים טווח ראייה מלא יותר משיש לבעלי חיים עם אישונים עגולים, ולנו, בני־האדם. עיזים יכולות לראות 320–340 מעלות מבלי לזוז – הכול למעט מה שנמצא בדיוק מאחוריהן (עדיף שלא תעסוקנה בהוראה, זה פשוט לא יעבוד). בצד היתרון על טורפים, החיסרון של אישון אופקי הוא שעיזים אינן מסוגלות להסתכל למעלה או למטה מבלי להזיז את ראשן. נו, קצת התעמלות לא הרגה אף אחת.
בנוסף, האישונים האופקיים מונעים מהן להסתנוור מהאור, מאפשרים לפקוח עין על טורפים, וחוסכים המון כסף על משקפי שמש.
עיזים מבחינות היטב בין גוני סגול, כחול וירוק, ויכולות להבחין בין גוני כתום וצהוב, אך הן דיכרומטיות, כלומר עיוורות להבחנה בין אדום וירוק, ולכן אינן מבדילות ביניהם היטב.
על תבונה ורגישות
העיזים הן אינטליגנטיות וסקרניות, שובבות וידידותיות, חביבות ואוהבות. סקרנותן מתבטאת ברצונן התמידי לחקור ולהבין כל דבר לא מוכר שבו הן נתקלות. גם אתם כאלה, נכון? לכן אתם חובבים את מדור “עובדה”. 😎
אז אילו טריקים יכולות עיזים לעשות? הן מסוגלות ללמוד את שמן ולבוא כשקוראים להן. הן יכולות לצפות באדם הפותר בעיה ולחקות אותו על מנת להשיג צ’ופר טעים, לזהות את חברותיהן לפי צליל קולן בלבד, ואף להבחין ברגשותיהן של עיזים אחרות על ידי האזנה לפעיותיהן, ולהגיב בהתאם. קצב הדופק של העיזים מואץ כאשר הן שומעות פעיות של שמחה, וכאשר הן שומעות פעייה עצובה, הן מקשיבות ביתר תשומת לב.
מיוחדת במינה
לכל עז אישיות ייחודית משלה! חוקרים מצאו כי עיזים חקרניות וחברותיות ייטו לפעמים לחוסר ריכוז, והן עשויות להתקשות במטלות כמו מעקב אחרי חפץ שהוסתר. קונצרטה?
גדיים
הגדיים הם בדרך כלל תאומים, אבל לפעמים יש גם שלישיות, רביעיות וחמישיות. האחים־הגדיים מכירים ואוהבים זה את זה, משחקים יחדיו ומתכרבלים יחד לחמימות ולחברה.
ואם אמרנו שהעז סקרנית, הרי הגדיים הם שובבים גדולים, חוקרים את העולם סביבם בשפתותיהם ונהנים לכרסם כל מה שאפשר. לא לחינם המילה kid באנגלית פירושה גם ילדים, גם גדיים וגם השתובבות!
עטשי!
“עיזים היו לאבא בהר מכוור, והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת”, אמר רבי אלעזר בן דגלאי במשנה, במסכת תמיד. אז אני לא יודעת אם חס ושלום נתנו בה דבש ולכן לא יכלה כל עז לעמוד מפני ריחה, אבל יש מצב שכמו עיזים אחרות, גם העיזים של מר דגלאי התעטשו כאזעקה נגד סכנה, אמיתית או מדומיינת. אסותא!
לא רק לעולים חדשים
עיזים יכולות לפתח מבטאים: צלילי פעיות הגדיים משתנים אם החליפו עדר, ונעשים דומים לאלה של העדר שאליו הצטרפו. יותר מכך, הצלילים שונים ממדינה למדינה. לא מאמינים? האזינו ברוב קשב ותיווכחו!
אני מתעלפת!
אחד ממיני העז המפורסמים הוא “העז המתעלפת”, ותוכלו למצוא סרטונים שלה במרשתת. למען האמת, היא לא ממש מתעלפת. בגלל מוטציה גנטית, שריריהן של העיזים הללו קופאים כשהן נרגשות, מבוהלות או מפוחדות, וגורמים להן ליפול ולהתהפך. הן נשארות בהכרה מוחלטת, ושריריהן חוזרים במהירות למצב נורמלי.
אגדה אתיופית
כיצד החלה שתיית הקפה? רועה עיזים באתיופיה הבחין כי לאחר שאכלו מפירותיו של שיח הקפה, נעשו עיזיו תזזיתיות, נמרצות וחסרות מנוחה, והתקשו להירדם בלילה. ניסה וטעם. את ההמשך אתם כבר יודעים… יש אנשים שכדאי לשמור מהם מרחק לפני הכוס הראשונה של הבוקר.
