הִנֵּה מִפְגָּשׁ שֶׁקָּשֶׁה לְפַסְפֵס. בַּבַּיִת וּבַחוּץ, בַּיַּעַר וּבָעִיר, עַל הָעֵצִים וּמִתַּחַת לָאֲדָמָה… בְּכָל מָקוֹם אֶפְשָׁר לִמְצֹא נְמָלִים. לִפְעָמִים זֶה מִפְגָּשׁ מְרַתֵּק וּמְשַׂמֵּחַ, כְּמוֹ עִם נִמְלֵי הַקָּצִיר הַחֲרוּצוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת, שֶׁאֶת הַקִּנִּים שֶׁלָּהֶן קַל לִמְצֹא לְפִי קְלִפּוֹת הַזְּרָעִים שֶׁמֻּשְׁלָכוֹת סְבִיב הַפֶּתַח, וְאֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁבִילִים שֶׁהֵן חוֹרְשׁוֹת בַּמַּסָּעוֹת שֶׁלָּהֶן לֶאֱסֹף אֹכֶל לַקֵּן. קָשֶׁה לְהַאֲמִין שֶׁיְּצוּר קְטַנְטַן כְּמוֹ נְמָלָה יָכוֹל לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו שְׁבִיל, אֲבָל מִסְתַּבֵּר שֶׁהַרְבֵּה נְמָלִים שֶׁדּוֹרְכוֹת שׁוּב וָשׁוּב בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם יְכוֹלוֹת בְּהֶחְלֵט.
לִפְעָמִים, לְעֻמַּת זֹאת, מִפְגָּשׁ עִם נְמָלִים יָכוֹל לִהְיוֹת כּוֹאֵב וּמְעַצְבֵּן, כְּמוֹ עִם נִמְלֵי הָאֵשׁ הַקְּטַנּוֹת שֶׁפָּלְשׁוּ לְאַרְצֵנוּ, וְשֶׁלָּרֹב לֹא נִרְאֶה אוֹתָן עַד שֶׁנַּרְגִּישׁ אֶת עֲקִיצָתָן.
יֵשׁ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה מְאוֹד מְאוֹד מְאוֹד נְמָלִים, מֵהַרְבֵּה מְאוֹד סוּגִים. מַעֲרִיכִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ עֶשְׂרִים מִילְיוֹנֵי מִילְיַארְד נְמָלִים מֵעַשְׂרוֹת אַלְפֵי סוּגִים. יֵשׁ נְמָלִים שֶׁעוֹסְקוֹת בְּגִדּוּל פִּטְרִיּוֹת מִתַּחַת לָאֲדָמָה, עַל גַּבֵּי מִשְׁטְחֵי עָלִים שֶׁהֵן קוֹצְצוֹת בִּמְיֻחָד. יֵשׁ נְמָלִים שֶׁמְּנַהֲלוֹת יַחֲסֵי הֲדָדִיּוּת עִם כְּנִימוֹת עָלִים, שֶׁאוֹתָן הֵן מְזִיזוֹת מִמָּקוֹם לַמָּקוֹם וְשׁוֹמְרוֹת עֲלֵיהֶן, וּבִתְמוּרָה נִזּוֹנוֹת מֵהַמֹּהַל הַמָּתוֹק שֶׁהֵן מַפְרִישׁוֹת. וְיֵשׁ אֲפִלּוּ נְמָלִים צַיָּדוֹת שֶׁיּוֹצְאוֹת בִּנְחִילִים גְּדוֹלִים וְצָדוֹת חַיּוֹת גְּדוֹלוֹת מֵהֶן בְּהַרְבֵּה.
הַדָּבָר הַמְּשֻׁתָּף לְכָל הַנְּמָלִים הוּא הַמִּבְנֶה הַחֶבְרָתִי הַמְּיֻחָד שֶׁלָּהֶן, הָעֻבְדָּה שֶׁהֵן חַיּוֹת בְּקֵן שֶׁיָּכוֹל לְהָכִיל מֵעַשְׂרוֹת וְעַד מִילְיוֹנֵי נְמָלִים.
כִּמְעַט כָּל הַנְּמָלִים בַּקֵּן הֵן הַפּוֹעֲלוֹת, הַדּוֹאֲגוֹת לְכָל צָרְכֵי הַקֵּן: בְּנִיָּה, חֲפִירָה, אַחְזָקָה, טִפּוּל בַּצֶּאֱצָאִים, אִסּוּף מָזוֹן, הֲגַנָּה וּמִלְחָמָה, וְכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ עַל מְנַת שֶׁהַקֵּן יְשַׂגְשֵׂג. וּבְכָל קֵן יֶשְׁנָהּ מַלְכָּה (בְּמִינֵי נְמָלִים מְסֻיָּמִים – יוֹתֵר מֵאַחַת) שֶׁתַּפְקִידָהּ הַיָּחִיד הוּא לִהְיוֹת הָאִמָּא שֶׁל כָּל הַנְּמָלִים. הִיא רַק מִתְרַבָּה, בִּזְמַן שֶׁכָּל בְּנוֹתֶיהָ הַפּוֹעֲלוֹת דּוֹאֲגוֹת לְכָל יֶתֶר צָרְכֵי הַקֵּן. הַתּוֹצָאָה הִיא קֵן שָׁלֵם מָלֵא יְצוּרִים שֶׁפּוֹעֲלִים יַחְדָּו בְּרָמָה כָּזֹאת שֶׁל שִׁתּוּף פְּעֻלָּה, שֶׁהַקֵּן כֻּלּוֹ נִדְמֶה כִּיצוּר חַי אֶחָד.
נעים להכיר – נִמְלַת קָצִיר שְׁחֹרָה
שָׁלוֹם שָׁלוֹם, מָה נִשְׁמָע? אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, נִמְלַת קָצִיר שְׁחֹרָה. אֲנִי קוֹצֶרֶת, וַאֲנִי שְׁחֹרָה. אֲנִי כַּמּוּבָן פּוֹעֶלֶת. אֵיךְ אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי פּוֹעֶלֶת? כִּי פְּגַשְׁתֶּם אוֹתִי מִחוּץ לַקֵּן, וַאֲנַחְנוּ לֹא אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאָז יוֹצְאוֹת הַמְּלָכוֹת עִם הַזְּכָרִים לִמְחוֹל הַכְּלוּלוֹת. עַכְשָׁו, בַּקַּיִץ, הַמַּלְכָּה נִמְצֵאת בַּקֵּן, וְרַק אֲנַחְנוּ הַפּוֹעֲלוֹת מִסְתּוֹבְבוֹת בַּחוּץ.
אֲנִי גַּם פּוֹעֶלֶת מְבֻגֶּרֶת, כִּמְעַט בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים. כָּל הַנְּמָלִים שֶׁאַתֶּם פּוֹגְשִׁים בַּחוּץ הֵן נְמָלִים מְבֻגָּרוֹת. בַּהַתְחָלָה אֲנַחְנוּ עוֹבְדוֹת רַק בְּתוֹךְ הַקֵּן, בְּטִפּוּל בַּבֵּיצִים וּבַזְּחָלִים. אַחַר כָּךְ אֲנַחְנוּ מִתְקַדְּמוֹת לְתַחְזוּקַת הַקֵּן, לַחֲפִירוֹת וּלְנִקְיוֹנוֹת. רַק נְמָלָה בּוֹגֶרֶת יוֹצֵאת הַחוּצָה לְהָגֵן עַל הַקֵּן וּלְחַפֵּשׂ מָזוֹן.
אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַחַיִּים בְּתוֹךְ הַקֵּן הֵם חַיִּים עֲצוּבִים; הַקֵּן שֶׁלָּנוּ הוּא כְּמוֹ הָעִיר שֶׁלָּכֶם, עִם קוֹמוֹת וּמִפְלָסִים, חַדְרֵי יְלָדִים, מִזְבָּלוֹת וּמַחְסָנִים. אֲבָל אֵין סָפֵק שֶׁכֵּיף לָצֵאת הַחוּצָה, לִטְעֹם וּלְהָרִיחַ, לִסְחֹב דְּבָרִים טְעִימִים לַקֵּן, וּמִדֵּי פַּעַם לִפְגֹּשׁ צְמָחִים וִיצוּרִים מְשֻׁנִּים, כְּמוֹכֶם לְמָשָׁל. חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם כַּמָּה עֲנָקִיִּים אַתֶּם בִּשְׁבִילֵנוּ? בִּשְׁבִילֵנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל אֶחָד מִכֶּם זֶה כְּמוֹ בִּשְׁבִילְכֶם לַעֲמֹד לְיַד הַבִּנְיָן הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. חֲתִיכַת כְּאֵב עֹרֶף…
עוֹד כַּמָּה הַשְׁוָאוֹת, כִּי אַתֶּם בְּנֵי־הָאָדָם אוֹהֲבִים לַחְשֹׁב עַל דְּבָרִים בְּמֻנָּחִים וּבִגְדָלִים שֶׁאַתֶּם מְבִינִים: אִלּוּ הֲיִיתֶם חֲזָקִים כָּמוֹנִי, הֲיִיתֶם יְכוֹלִים לְהָרִים אוֹטוֹ בְּקַלּוּת. אִלּוּ הֲיִיתֶם עוֹבְדִים קָשֶׁה כָּמוֹנִי, הֲיִיתֶם כָּל הַיּוֹם סוֹחֲבִים דְּבָרִים בְּמִשְׁקַל אוֹטוֹ מִכָּל מָקוֹם בַּחֲזָרָה אֶל הַקֵּן, וְצוֹעֲדִים מֶרְחָק שֶׁל עַשְׂרוֹת קִילוֹמֶטֶר בְּכָל יוֹם. לֹא סְתָם אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁאֲנִי חֲרוּצָה!
להמשך קריאה וסיפור מתוק על הנמלה עירית הצטרפו למגזין אותיות וילדים!
כתיבה: אלון רותם
איורים: נירית ברנשטיין
