לא צריך מחברת ועט (אבל הם יכולים לעזור לפעמים!) ואין שולחן מתכתי וצלצול של פעמון, אבל קבלה עצמית היא לגמרי תחום שצריך ללמוד ולשנן, להתאמן ולחזק, ממש כמו כל מקצוע. קבלו חמישה טיפים מפסיכולוגית מומחית שמסבירה איך אף רגש לא נשאר לנצח
קורל כהן טאוסיג
תורת הקבלה מייצגת חוכמה שעברה מפה לאוזן במשך דורות ארוכים. בימים אלה אנחנו חוגגים את ל"ג בעומר, החג המזוהה עם רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר – הספר המרכזי של תורת הקבלה ופנימיות התורה. היום אנחנו רוצים לדבר על סוג נוסף של קבלה, כזו שלא מופיעה בספרים אלא מסתתרת בכל אחת ואחד מאיתנו: קבלה עצמית!
מה זה אומר לקבל את עצמי? איך הקבלה הזו יכולה להפוך לשריון המגן הסודי שלנו? ומה הקשר בין הלב שלנו לחדר הכביסה? כדי לגלות את סודות הקבלה העצמית, ישבנו לשיחה מרתקת עם מי שעוזרת לאנשים להכיר את העצמי שלהם הכי טוב: יוליה מיכאלוב, פסיכולוגית קלינית מומחית.
מה זה קבלה עצמית?
"בצורה הפשוטה ביותר, לקבל את עצמי משמעותו לחבק ולאהוב אותי בדיוק כפי שאני עכשיו – בלי שום תנאים. זה אומר להכיר את החלקים שמרכיבים אותנו, גם את הדברים שאנחנו טובים בהם וגם תכונות אופי שמעט מאתגרות אותנו", מסבירה יוליה.
"לקבל את עצמי משמעותו לא לשפוט את עצמי בחומרה, לא להרגיש שווה פחות מאחרים וגם לא להרגיש מושלם. במקום מאבק פנימי, אנחנו מזמנים לחיים שלנו אהבה, חמלה, ומנסים להיות החברים הכי טובים של עצמנו. מתוך הביטחון והאהבה האלו, הרבה יותר קל לצמוח, לעשות שינויים טובים ולמצוא שקט אמיתי בלב". נשמע טוב? בטח! אבל איך עושים את זה? הנה חמישה טיפים של אלופות ואלופים, שחלקה איתנו הפסיכולוגית יוליה.
- להתייחס לגוף כמו אל בית
קרה לכם פעם שעמדתם מול המראה, או חשבתם על תכונה מסוימת שלכם, ופחות חיבבתם את מה שראיתם? יוליה מסבירה שלקבל את עצמנו זה תהליך שלוקח זמן, ושהוא מתחיל קודם כול בהתבוננות. היא מציעה לנו לדמיין את הגוף והאופי שלנו כמו בית גדול שיש בו הרבה חדרים.
"בבית שלנו יש חדרים שאנחנו מאוד אוהבים להיות בהם, כמו חדר המשחקים למשל, ויש חדרים שאולי פחות כיף לנו בהם, כמו חדר עבודה עמוס או חדר כביסה עם גרביים מאתמול", מפרטת יוליה. "כל החדרים האלה, הנעימים והפחות נעימים, מרכיבים את הבית שלנו. גם אם יש חדר אחד שאנחנו לא אוהבים, הרי לא נשנא את כל הבית בגללו. אותו הדבר קורה איתנו: אולי זיהינו בעצמנו משהו שאנחנו לא כל כך מחבבים, וזה ממש בסדר לומר את זה בקול ולהכיר בזה, אבל חשוב לזכור שאנחנו עדיין מורכבים מהמון חלקים נהדרים – מבית שלם ומיוחד!".
- להזמין את האורחים להיכנס הביתה
זוכרים את הפעם ההיא שכעסתם נורא על משהו ולא הצלחתם לעצור את הזעם? פעם קינאתם בחבר על משהו שיש לו, ולכם אין? ואולי אתם מצליחים לשחזר גם תחושות טובות ונעימות, למשל זו שהציפה אתכם כשהצלחתם במשהו שעד לאותו רגע היה נראה בלתי אפשרי? יוליה מסבירה שקבלה עצמית נוגעת גם לרגשות שלנו: "כל הרגשות הם שלנו", היא מפרטת. ״יש רגשות שכיף להרגיש ויש כאלה שפחות נעים להרגיש בגוף – הם לא רעים, ואנחנו לא צריכים לפחד מהם.
מה כדאי לעשות? אפשר לומר לעצמנו: 'אוקיי, עצב, עכשיו אתה פה. אני פותח לך את הדלת ונותן לך להיכנס לבית שלי, ממש כמו שאני נהנה להכניס את השמחה לבית שלי'. ברגע שאנחנו מארחים את הרגש ולא נלחמים בו, הוא נהיה פחות מפחיד, ובסוף הוא גם הולך. אף רגש לא נשאר לנצח".
- להיות בלשים (של עצמנו)
לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
קרדיט: קורל כהן טאוסיג
