עסק ביש: אנשים לא אוהבים שמשהו כואב להם

נתחיל בזה שמה שהופך עסק לעסק טוב הוא שהוא פותר בעיה. כשיש בעיה איפשהו, למישהו ”כואב״ משהו. אנשים
לא אוהבים שמשהו כואב להם, בין אם זה במובן הפיזי (נגיד תינוקת שנושכת לך את הזרת בלי שאתה שם לב) ובין אם זה במובן הרגשי (אתה מגלה
בתחנת דלק שנגמר המגנום שקדים ויש רק קרטיב לימון).
אז הכאב שאתם הולכים לפתור הוא הכאב שנקרא ”ארוחות לגן ולבית הספר״. אם יש דבר שהורים שונאים זה לקום מוקדם בבוקר ולהכין קופסאות
אוכל לילדים. אנחנו מרגישים כמו עובדי מפעל בשילוב מלצרים ששואלים כל ילד מה הוא רוצה בקופסת האוכל שלו. אם בעבר העניין היה פשוט וכל
הילדים בכל העולם היו מקבלים פרוסת לחם עם שוקולד, היום כל הסיפור הזה נהיה מסובך יותר. ”טוסט בפיתה אחת וסלמון מעושן בשנייה״, אמר לי פעם
אחד הילדים שלי ממש לפני שניסינו למסור אותו לאימוץ (הם סירבו לקבל). ”טונה ותירס בפיתה, ומלפפון ופטריות כמהין בצד״, אמרה הבת השנייה שלנו, שאני לא זוכר את שמה כרגע. וכך מדי בוקר, ההורים פותחים קופסאות ומִכסים, ומתחילים בחצי שעה מסויטת של הכנת ארוחות. וזה הזמן שתכירו את ”סנדוויש״, או באנגלית SandWish, כלומר סנדוויץ’ לפי בקשתך.

העסק אומר שבתמורה לתשלום פעוט של כמה מאות שקלים בחודש, ההורה אינו צריך להכין יותר קופסאות אוכל לילדים. פעם בשבוע, מדי יום חמישי, הוא ייכנס לאתר אינטרנט ייעודי ויזין שם את הארוחות שילדו רוצה לארוחת הבוקר למשך כל השבוע. ומדי בוקר הילד שלו יגיע לתחנה, ושם, בתוך תיבה (כמו של דואר), תחכה לו קופסת אוכל עם אוכל טרי מהבוקר, בדיוק על פי מה שהזמין. בשובו מהגן או מבית הספר, הילד רק יצטרך להכניס את קופסת האוכל המלוכלכת בחזרה לתיבה, ו־SandWish כבר יאספו את הקופסה, ינקו אותה, וידאגו להכניס אותה למחרת לתיבה עם הארוחה הבאה. השיווק הוא פשוט: ילדים רוצים את מה שיש לאחרים; ברגע שהם יראו שלחברים שלהם יש תיבה פרטית עם קופסת אוכל יפהפייה, הם יבקשו מההורים שלהם להצטרף.
ההורים לא צריכים להתעסק יותר עם לקנות קופסאות אוכל שנשברות כל יומיים, לא צריכים לשטוף ולנקות קופסאות בכל יום, לא צריכים לזרוק את השאריות שנשארו בקופסה ולצעוק ”אבל לא אכלת כלום!״ וכמובן — לא צריכים יותר להכין אוכל לקופסת האוכל.

תנו להורים שלכם לקרוא את זה. אם אתם רואים ניצוץ קטן של ריר בקצה השפה, יש לכם עסק מוצלח.
בהצלחה!

כותב: יאיר אורבך

מתוך גיליון 839 נוער, לעוד תוכן ערכי ואיכותי הצטרפו למגזין “אותיות וילדים”