היי טל אור, רציתי לשתף אותך בבעיה.
אני ואבא שלי כל הזמן רבים, על כל דבר שטותי וקטן. למשל, הוא מבקש ממני לשטוף כלים, וכשאני לא שוטפת – הוא מתעצבן עליי. אני עונה שלא היה לי זמן – וזה רק מגביר את העצבים שלו.
הוא אומר לי “פשוט תגידי סליחה וזהו”, אבל אני רוצה להסביר את עצמי, וככה זה מתפתח למריבה.
אשמח שתעני לי, כי זה ממש מקשה עליי.
ילדה יקרה,
את מתארת קושי ביחסים עם אבא שלך. פעמים רבות אתם רבים, גם על דברים קטנים. הוא כועס עלייך, ואת מתוסכלת מכיוון שאין לך אפשרות להסביר את עצמך, בעוד הוא ממתין לשמוע התנצלות.
לא פשוט לחיות ביחסים שכוללים ריבים, אי־הבנה, עצבים וביקורת, במיוחד כשמדובר במצב מתמשך.
בואי נדבר רגע על אבא. הוא כועס עלייך, וגם כנראה מאוכזב או אולי פגוע. כשאדם כועס, הוא פחות פנוי להקשיב. לכן כדאי להמתין עד שאבא יירגע ויתפנה לשמוע את הצד שלך בסיפור. ברגע שתהיו שניכם במקום פחות נסער, תוכלו לפתח שיח שגם מערב את הרגשות שלך. תוכלי, למשל, לומר לו: “אבא, לפעמים כשאתה צועק עליי אני מתוסכלת. מצד אחד אני מרגישה שאני מאכזבת אותך בכל מיני דברים, ומצד שני אני צריכה שתקשיב למה שאני מספרת כדי שתבין אותי”.
בצורה כזו את מדברת 1. על מה שקרה (אתה צועק עליי) 2. על מה שאת מרגישה (את מתוסכלת) 3. על מה שאת משערת שהוא מרגיש (אכזבה? כעס?) 4. על מה שאת צריכה ממנו (שיקשיב לך).
נסי גם את להקשיב לו ולראות כיצד הוא רואה את הדברים. למשל, אם הוא מבקש ממך לעשות משהו ואת לא עושה אותו, ייתכן שאבא שלך מרגיש שהדברים שהוא מבקש לא מספיק חשובים לך, וזה מערער את הקשר ביניכם. נסי להקשיב לו ולהבין מה באמת חשוב בשבילו: שתשטפי את הכלים? שתעדכני אותו כשאת לא מספיקה? שתגלי הבנה ותתנצלי? מה חשוב עבורו?
כל מערכת יחסים דורשת השקעה ועמל, נכונות וראיית האחר. את זקוקה לכך שאביך יבין ויראה אותך, ואילו אביך זקוק לכך שאת תכבדי אותו. חשוב שתהיי בתשומת לב לפגיעות שלו ותתחשבי במה שחשוב לו. יש אומרים שקשר בין אנשים הוא כמו מראות שמשקפות את עצמנו: כל דבר שמפריע לנו באחר – אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו באותו עניין, האם אנחנו בסדר שם? למשל, את מרגישה שאביך לא רואה אותך, אבל האם את רואה אותו? אביך מרגיש שאת לא מכבדת אותו ולא נותנת מקום לבקשות שלו, אבל האם הוא מכבד אותך?
מעניין לשאול אם לעיתים את כן מרגישה שאבא שלך מבין אותך. מתי בכלל הייתה לך חוויה טובה עם אבא? כשיחסים עם מישהו קרוב משתבשים – כדאי רגע להיזכר בחוויה טובה שהייתה עימו, ואולי גם לגרום ליצירת חוויה כזו. למשל, “אבא, מזמן לא שיחקנו יחד שש־בש, מתי נוכל לשחק?”
דווקא כשהיחסים נעכרים, חשוב להפנות את הכוחות לחיזוק הקשר, שיהיו יותר בילויים וחוויות משותפות. לשניכם יש רצון שהקשר הזה יהיה טוב ויציב, ולכן צריך לפתח אותו.
כתיבה: טל אור סגל, פסיכולוגית חינוכית
מתוך גיליון טבת תשפ”ד, להצטרפות למגזין “אותיות וילדים” לחצו כאן
