בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו תש”ט (1948), בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת, עָמַל דּוֹרִי חוּרְגֶל בֶּן הַ־12 מִתֵּל אָבִיב עַל עִצּוּב סְקִיצָה לְסֵמֶל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלְדָה. אִם אַתֶּם תּוֹהִים אֵיךְ זֶה שֶׁדַּוְקָא חוּרְגֶל הַצָּעִיר הוּא שֶׁנִּבְחַר לִמְשִׂימָה הִיסְטוֹרִית זוֹ, כְּדַאי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהוּא לֹא הָיָה הַיָּחִיד. מוֹעֶצֶת הָעָם הַזְּמַנִּית שֶׁהֵקִימָה אֶת הַמְּדִינָה הֶחְלִיטָה בְּאֹפֶן מַפְתִּיעַ שֶׁלֹּא לִשְׂכֹּר גְּרָפִיקַאי מֻסְמָךְ לְעַצֵּב אֶת סֵמֶל הַמְּדִינָה, וּבִמְקוֹם זֹאת פָּנוּ לְכָל יְהוּדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּהַזְמָנָה לְהִשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרוּת הָעִצּוּב. בִּתְנָאֵי הַתַּחֲרוּת נִכְתַּב כִּי כָּל אֶזְרָח יִשְׂרְאֵלִי בְּכָל גִּיל יוּכַל לִשְׁלֹחַ הַצָּעָה מְצֻיֶּרֶת לְסֵמֶל הַמְּדִינָה, וְשֶׁהִיא חַיֶּבֶת לִכְלֹל מְנוֹרָה בַּעֲלַת שִׁבְעָה קָנִים וְכֵן שִׁבְעָה כּוֹכָבִים.
מְנוֹרָה אֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִית
מֵאוֹת אֲנָשִׁים בְּנֵי כָּל גִּיל שָׁלְחוּ הַצָּעוֹת לַתַּחֲרוּת, וּבָהֶם אָמָּנִים וָתִיקִים בְּצַד עוֹלִים חֲדָשִׁים בַּמַּעְבָּרוֹת. חֵלֶק מֵהַהַצָּעוֹת הִגִּיעוּ מֵחַיָּלִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּשּׁוּחוֹת בַּחֲזִית הַמִּלְחָמָה, וְחֵלֶק נִשְׁלְחוּ מֵחַקְלָאִים בַּקִּבּוּצִים הַמְּרֻחָקִים. הַהַצָּעוֹת שֶׁהִגִּיעוּ הָיוּ מְרַתְּקוֹת, וְהַמְּעַנְיֵן הוּא שֶׁלֹּא בְּכֻלָּן הוֹפִיעָה מְנוֹרָה. רַבִּים הֶעֱדִיפוּ, לְמָשָׁל, אֶת הָאַרְיֵה כְּסֵמֶל מֶרְכָּזִי, אוֹ מָגֵן דָּוִד, וַאֲפִלּוּ יוֹנִים, שִׁבֳּלִים אוֹ לוּחוֹת הַבְּרִית.
אָז לָמָּה בֶּאֱמֶת מְנוֹרָה? מָגֵן דָּוִד נִבְחַר כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת קֹדֶם לָכֵן לְסֵמֶל הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית וְלָכֵן אֻמַּץ לְכַכֵּב עַל הַדֶּגֶל שֶׁלָּנוּ. מוֹעֶצֶת הָעָם חִפְּשָׂה עֲבוּר הַסֵּמֶל מַרְכִּיב וִיזוּאָלִי אַחֵר שֶׁיְּבַטֵּא אֶת חִבּוּרָהּ שֶׁל הַמְּדִינָה הַחֲדָשָׁה לַמּוֹרֶשֶׁת הָעַתִּיקָה שֶׁלָּנוּ וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בַּאֲתָרִים אַרְכֵאוֹלוֹגִיִּים רַבִּים בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ הִתְגַּלּוּ לְאֹרֶךְ הַשָּׁנִים תַּבְלִיטִים וְצִיּוּרִים שֶׁל מְנוֹרָה עַל קִירוֹת בָּתֵּי כְּנֶסֶת עַתִּיקִים וְעַל קְבָרִים יְהוּדִיִּים מִתְּקוּפַת הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד. מוֹעֶצֶת הָעָם רָאֲתָה בַּמְּנוֹרָה חִבּוּר מַשְׁמָעוּתִי לֶעָבָר, וְגַם סֵמֶל לְעַצְמָאוּתֵנוּ בִּימֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
אָז הֵבַנּוּ אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַמְּנוֹרָה לַמְּדִינָה, אֲבָל אֵיךְ קְשׁוּרִים שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים? וּבְכֵן, הֵם בֶּאֱמֶת לֹא קְשׁוּרִים. הַהַחְלָטָה לְשַׁלֵּב שִׁבְעָה כּוֹכָבִים בְּסֵמֶל הַמְּדִינָה נוֹלְדָה כְּמֶחְוָה לְהֶרְצְל, שֶׁבְּסִפְרוֹ “מְדִינַת הַיְּהוּדִים” צִיֵּר דֶּגֶל וְעָלָיו שִׁבְעָה כּוֹכָבִים.
מְנוֹרָה מִסַּבְּרֶס
בְּאַרְכִיּוֹן הַמְּדִינָה שְׁמוּרוֹת עַד הַיּוֹם לֹא מְעַט מֵהַהַצָּעוֹת שֶׁהִגִּיעוּ בְּמִסְגֶּרֶת הַתַּחֲרוּת, וּבָהֶן כַּמָּה הַצָּעוֹת מַפְתִּיעוֹת וְאַף מַצְחִיקוֹת. קְחוּ לְמָשָׁל אֶת סֵמֶל 1, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹלֶה שֶׁהַצַּיָּר חָשַׁב שֶׁאַרְיֵה הוּא סֵמֶל הַרְבֵּה יוֹתֵר מַתְאִים לְמַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַחֲדָשָׁה. חֲבָל רַק שֶׁהָאַרְיֵה שֶׁלּוֹ נִרְאֶה כָּל כָּךְ עָיֵף… גֵּרְשׁוֹן גֶפֶל מִתֵּל אָבִיב כָּל כָּךְ אָהַב אֶת סֵמֶל מָגֵן דָּוִד, עַד שֶׁהוּא הִצְלִיחַ בְּכִשָּׁרוֹן רַב לִדְחֹף בְּסֵמֶל 2 מְנוֹרָה לְתוֹךְ מָגֵן דָּוִד, וְגַם לְעַצֵּב אֶת כָּל שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים בְּהֶתְאֵם.
סֵמֶל 3 הוּא הַצָּעָתוֹ הַמְּעַנְיֶנֶת שֶׁל מֵאִיר לְבָבִי, חֲבֵר קִבּוּץ מֶרְחַבְיָה, שֶׁהִגִּיעָה עִם דַּף הֶסְבֵּר: “חֲזוֹן ‘וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים’ נִרְאֶה לִי כַּחֲזוֹן־סֵמֶל לְיִשְׂרָאֵל וְלִמְדִינָתֵנוּ. אִם טוֹב רַעְיוֹנִי בְּעֵינֵיכֶם, נָא וְנָא לְעַנְיֵן בּוֹ אָמָּנִים בַּעֲלֵי חָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, וְאוּלַי נִסְתַּיֵּעַ וְנַעֲלֶה אֶת דְּמוּת סִמְלֵנוּ”. בְּמִכְתָּבוֹ הוּא הִסְבִּיר כִּי כָּתַב אֶת הַמִּלִּים “וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים” בִּכְתָב עִבְרִי קָדוּם, אֲבָל לֹא הִסְבִּיר אֵיפֹה בַּסֵּמֶל שֶׁלּוֹ מִסְתַּתְּרִים הַמְּנוֹרָה וְשִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים…
זוֹכְרִים אֶת דּוֹרִי חוּרְגֶל הַצָּעִיר? הוּא טָרַח וְצִיֵּר כַּמָּה הַצָּעוֹת לְסֵמֶל עַד שֶׁנִּגְמְרוּ לוֹ הַדַּפִּים, וְלָכֵן שִׁרְבֵּט אֶת הַהַצָּעָה הָאַחֲרוֹנָה (סֵמֶל 4) עַל גַּבֵּי מַעֲטָפָה. תַּכְלֶ’ס, לַבָּחוּר הָיָה כִּשָּׁרוֹן, וְגַם רַעֲיוֹנוֹת לֹא רָעִים, כְּמוֹ תְּמוּנָה אִידִילִית שֶׁל זְאֵב שֶׁגָּר בְּכֵיף עִם כֶּבֶשׂ. אֶלָּא שֶׁגַּם כָּאן נִפְקַד מְקוֹמָהּ שֶׁל הַמְּנוֹרָה, וְאַף הַכּוֹכָבִים אָבְדוּ לִבְלִי שׁוּב.
רוּת וֶבֶּר, נַעֲרָה בַּת 13 וָחֵצִי מֵהַמּוֹשָׁב רִשְׁפּוֹן שֶׁבַּשָּׁרוֹן, הִצְלִיחָה אַף הִיא לְהִתְעַלֵּם לַחֲלוּטִין מִדְּרִישׁוֹת הַתַּחֲרוּת, כְּשֶׁהִגִּישָׁה הַצָּעָה נָאָה (סֵמֶל 5) – צַלַּחַת עִם מָגֵן דָּוִד גָּדוֹל וּבְתוֹכוֹ מִבְחַר כֵּלִים לֹא מְזֹהִים. מֵעָלָיו כָּתְבָה רוּת אֶת הַמִּלִּים “לַנֶּשֶׁק וְלַמֶּשֶׁק”, רַק שֶׁבְּהֵעָדֵר נִקּוּד אֶפְשָׁר הָיָה לִקְרֹא אֶת זֶה “לְנַשֵּׁק”. אוּפְּס!
סֵמֶל נוֹסָף שֶׁהִגִּיעַ (סֵמֶל 6), הַפַּעַם דַּוְקָא עִם מְנוֹרָה מֶרְכָּזִית וּבוֹלֶטֶת, הוּא שֶׁל הֶנְרִי רֶצְ’קוֹבְסְקִי, שֶׁעִצֵּב מְנוֹרָה בְּרוּחַ פָּמוֹטֵי שַׁבָּת, שֶׁמִּשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ יוֹנִים צְחוֹרוֹת. עַל הַמְּנוֹרָה מִתְנוֹסֵס סֶרֶט עִם הַמִּלִּים “כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא”, וּלְרַגְלֶיהָ מֹאזְנֵי צֶדֶק וּמָגֵן שֶׁעָלָיו הַמִּלִּים “מְדִינַת יִשְׂרָאֵל”. הַאִם תְּגַלּוּ, יְלָדִים, הֵיכָן שִׁלֵּב הָאָמָּן אֶת שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים?
אַחַד הַסְּמָלִים הַמּוּזָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁהֻגְּשׁוּ לַוַּעֲדָה (סֵמֶל 7) הָיָה שֶׁל יוֹצֵר לֹא יָדוּעַ שֶׁשִּׂרְטֵט צִיּוּר אִימְפְּרֶסְיוֹנִיסְטִי וּקְצָת חִידָתִי. הַמִּתְבּוֹנְנִים לָעֹמֶק יוּכְלוּ לְזַהוֹת בְּתַחְתִּית גּוּשׁ הַצֶּבַע הַכָּחֹל סֵפֶר קְרִיאָה פָּתוּחַ שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ מָגֵן דָּוִד, וּבְרֹאשׁ הַצִּיּוּר – מְנוֹרָה עֲשׂוּיָה עַנְפֵי סַבְּרֶס, שֶׁדּוֹמָה יוֹתֵר לַעֲרֵמַת סֻפְגָּנִיּוֹת. גַּם בִּתְחוּם הַכּוֹכָבִים נִכֶּרֶת הַגְזָמָה מְסֻיֶּמֶת, שֶׁכֵּן הָאָמָּן שִׁלֵּב 14 כּוֹכָבִים בְּדֶגֶל אֲלַכְסוֹנִי הַחוֹצֶה אֶת הַיְּצִירָה מִצַּד לְצַד.
בֵּין הַהַצָּעוֹת הַמְּשַׁעְשְׁעוֹת הָיוּ גַּם הַצָּעוֹת רְצִינִיּוֹת וַאֲפִלּוּ עֲצוּבוֹת, כְּמוֹ סֵמֶל 8 שֶׁל דּוֹקְטוֹר צְבִי לָם, שֶׁעָבַד עִם נִצּוֹלֵי שׁוֹאָה וַעֲקוּרִים בְּאִיטַלְיָה. הַסֵּמֶל שֶׁשָּׁלַח מְתָאֵר גֶּזַע כָּרוּת שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא חֹטֶר עִם שִׁבְעָה כּוֹכָבִים זוֹהֲרִים בְּצוּרַת טְלַאי צָהֹב. לֹא צָרִיךְ לְהַסְבִּיר…
וּבַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן…
הַהַצָּעָה שֶׁזָּכְתָה לְבַסּוֹף בַּתַּחֲרוּת הָיְתָה שֶׁל שְׁנֵי אַחִים גְּרָפִיקָאִים בַּשֵּׁם גַּבְרִיאֵל וּמַקְסִים שָׁמִיר. הֵם שָׁלְחוּ צִיּוּר פָּשׁוּט לְמַדַּי הַמַּצִּיג מְנוֹרָה מְשַׁעֲמֶמֶת וְלֹא מַמָּשׁ יַצִּיבָה, שֶׁמִּשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ עַנְפֵי זַיִת וּמֵעָלֶיהָ שִׁבְעָה כּוֹכָבִים. מִבֵּין שְׁלַל הַהַצָּעוֹת הַמְּגֻוָּנוֹת וְהַיָּפוֹת שֶׁהִגִּיעוּ, קְצָת קָשֶׁה לְהָבִין מָה הִלְהִיב כָּל כָּךְ אֶת מוֹעֶצֶת הָעָם הַזְּמַנִּית שֶׁבָּחֲרָה דַּוְקָא בַּהַצָּעָה הַזֹּאת, אֲבָל עִיּוּן בִּפְרוֹטוֹקוֹל הַוַּעֲדָה לִבְחִירַת הַסֵּמֶל מְגַלֶּה אֶת הַסּוֹד: הָאַחִים שָׁמִיר קִבְּלוּ אֶת מְלוֹא הַנְּקֻדּוֹת לֹא בְּשֶׁל הַבִּצּוּעַ, אֶלָּא יוֹתֵר בִּגְלַל הָרַעֲיוֹן. עַנְפֵי זַיִת מְסַמְּלִים אֶצְלֵנוּ, כַּיָּדוּעַ, אֶת הַשָּׁלוֹם, אֲבָל בְּמִקְרֶה זֶה הַשּׁוֹס הוּא דַּוְקָא הָעֻבְדָּה שֶׁהֵם נִצָּבִים מִשְּׁנֵי צִדֵּי מְנוֹרָה. לְמִי שֶׁלֹּא הֵבִין מָה מְיֻחָד בָּזֶה, נַזְכִּיר אֶת הַנָּבִיא זְכַרְיָה, שֶׁחַי בִּירוּשָׁלַיִם אַחֲרֵי גָּלוּת בָּבֶל, בִּימֵי שָׁבֵי צִיּוֹן. זְכַרְיָה חָוָה בַּיָּמִים הַהֵם אֶת הַהַתְקָפוֹת שֶׁל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עַל הַיְּהוּדִים שֶׁחָזְרוּ סוֹף סוֹף לְאַרְצָם, אֶת הָאֲבֵדוֹת הַכְּבֵדוֹת בַּנֶּפֶשׁ וְאֶת הַמּוֹרָל שֶׁיָּרַד לָרִצְפָּה. אֶפְשָׁר רַק לְדַמְיֵן אֶת שִׂמְחָתוֹ עַל נְבוּאַת הַנֶּחָמָה שֶׁלָּהּ זָכָה: בַּחֲזוֹנוֹ הוּא רָאָה מְנוֹרַת זָהָב גְּדוֹלָה שֶׁנֵּרוֹתֶיהָ מִתְמַלְּאִים שֶׁמֶן מִשְּׁנֵי עַנְפֵי זַיִת. הַמַּלְאָךְ בַּחִזָּיוֹן הֶעֱבִיר לִזְכַרְיָה אֶת הַמֶּסֶר בְּמִשְׁפָּט שֶׁנֶּחְקַק לָנֶצַח בְּמוֹרַשְׁתֵּנוּ: “לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ, כִּי אִם בְּרוּחִי, אָמַר ה’ צְבָ־אוֹת”, כְּלוֹמַר, גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה לָנוּ מְאוֹד, עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁבְּהַשְׁגָּחַת ה’ עָלֵינוּ וּבַכּוֹחַ הָרוּחָנִי שֶׁלָּנוּ – נְנַצֵּחַ.
הַסֵּמֶל שֶׁל הָאַחִים שָׁמִיר הִגִּיעַ, כַּזָּכוּר, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחָמָה קָשָׁה שֶׁבָּהּ נֶהֶרְגוּ אֲלָפִים בִּידֵי צִבְאוֹת עֲרָב שֶׁהָיוּ גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים מֵאִתָּנוּ. מָה הָיָה צָרִיךְ אָז יוֹתֵר מִסֵּמֶל לְנִצְחוֹן הָרוּחַ וּלְעָצְמָתוֹ שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי דַּוְקָא בְּיָמִים קָשִׁים? כָּל שֶׁנּוֹתַר לַעֲשׂוֹת הָיָה לְהָעִיף מֵהַסֵּמֶל אֶת הַמְּנוֹרָה הַסְּתָמִית וּלְהַחְלִיפָהּ בִּמְנוֹרָה סִמְלִית, הִיא הַמְּנוֹרָה שֶׁנִּלְקְחָה שָׁלָל מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנֶחְקְקָה עַל שַׁעַר הַנִּצָּחוֹן בְּרוֹמָא. גַּם הַכּוֹכָבִים הִתְעוֹפְפוּ (סְלִיחָה הֶרְצְל), וְאֶת מְקוֹמָם תָּפְסָה בְּתַחְתִּית הַסֵּמֶל הַמִּלָּה “יִשְׂרָאֵל”.
כתיבה: תמר הירדני
מתוך גיליון טבת תשפ”ד,
לעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
