סופגניית הפתעה

ינון 8491

חנוכה הוא אחד החגים שאני הכי אוהב, וזה בגלל סיבה אחת עיקרית – סופגניות.

הסופגניות הפשוטות ממש טעימות, אבל יש סופגניות מטורפות כאלה שמוכרים בקונדיטוריות. הבעיה היא שבגלל שהן ממש יקרות, כמעט לא יוצא לי לאכול אותן.

ואז עלה לי רעיון: אני אקנה במאפייה כמה סופגניות פשוטות, אקשט אותן עם ממרח שוקולד וקליק וסוכריות, ואכין לעצמי סופגנייה מושקעת בדיוק כמו בקונדיטוריות.

שיתפתי את דובי ברעיון שלי והוא ממש התלהב. יצאנו ביחד למאפייה וקנינו שלוש סופגניות פשוטות לכל אחד.

איך שהגענו לבית שלי, התחלנו להפוך אותן לסופגניות יוקרתיות! אני מרחתי את שלי בנוטלה ופיזרתי על אחת קליק, על השנייה מרשמלו ועדשים ועל האחרונה שברי מקופלת.

אכלתי את ההיא עם המקופלת והיא הייתה ממש טעימה!

ואז עלה לי עוד רעיון גאוני! כמו שאני ממש רציתי סופגניות מטורפות כאלה, כנראה גם ילדים אחרים ממש ירצו, מה שהוביל אותי לתוכנית העסקית המדהימה – למכור סופגניות!

אם אנחנו קונים סופגנייה פשוטה בשלושה שקלים ומוכרים אותה בעשרה שקלים, אנחנו יכולים לעשות אחלה רווח!

דובי עף על הרעיון, והתחלנו להוציא את התוכנית לפועל: קנינו עוד כמה סופגניות פשוטות במאפייה והפכנו אותן למושקעות. היו לנו כמה דיונים על הטעמים, כי דובי טען שצריך להיות יצירתי, וזה מה שילדים אוהבים.

אחרי שעה סיימנו להכין עשרים סופגניות:

עשר עם שוקולד וקליק.

חמש עם חלווה ושברי בייגלה.

שתיים עם סילאן ואגוזים.

אחת עם חומוס ועגבניות שרי.

אחת עם טחינה ירוקה וגמבה (דובי ממש התעקש).

שמנו את כל הסחורה בקופסאות, ירדנו עם שולחן מתקפל למטה ופתחנו את הדוכן.

תוך רגע המון ילדים התקבצו וביקשו לקנות, הבעיה הייתה שכולם רצו רק את הסופגניות עם השוקולד והקליק, והיו רק עשר כאלה, אז בזמן שאני התעסקתי במכירה, דובי הכין מהר עוד.

אחרי חמש דקות הוא חזר עם עוד חמש סופגניות שוקולד וקליק מוכנות שנמכרו תוך כמה רגעים.

הבנו שהיינו צריכים להכין הרבה יותר, ובטעם אחד בלבד – שוקולד וקליק.

פתאום חשבתי על משהו… “רגע, דובי, מאיפה השגת עוד חמש סופגניות ריקות? הרי קישטנו בכל מיני טעמים את כל מה שקנינו”.

“אהה, הן לא היו ריקות”, הוא ענה, “השתמשתי בסופגניות שלא נמכרו”.

 

 

כל הילדים ברחו מהדוכן… לפחות הצלחנו למכור עשר סופגניות טובות עד הפשלה של דובי.

דובי הציע שנפתח דוכן כזה גם לפני פורים עם אוזני המן. לפחות עכשיו יש לי ארבעה חודשים להתווכח איתו על הטעמים…

כתיבה: נדב נווה

איור: נעמה להב

מתוך גיליון טבת תשפ”ד, להצטרפות למגזין “אותיות וילדים” לחצו כאן

שיתוף:

פייסבוק:

מצטרפים ומקבלים את הספר החדש של נדב נווה במתנה!

בהתחייבות לשנה *

ליצירת קשר מלא את הפרטים: