נסכים להסכים

מאת: הודיה תעשה

מסתבר שהטבע האנושי לא משתנה כל כך מהר – כבר לפני 3,000 שנה היו מנהיגים ששינו את העובדות כדי להיראות טוב. לכן, בשביל לחיות בשלום עם המדינות השכנות ולא להמשיך להתווכח על העובדות, צריך לערוך הסכמים. הנה כמה מהמוזרים, העתיקים והמעניינים שבהם. ואיזה הסכם גרר אחריו תוצאה גרועה והרסנית?

כידוע, ההיסטוריה האנושית רוויה במלחמות. לפעמים נדמה שהן האירועים ההיסטוריים המתועדים העיקריים. אך פה ושם היו לאורך השנים גם בני־אדם אשר למדו שלפעמים עדיף לדבר במקום להילחם, וכך נולדו הסכמי השלום הראשונים. אלה היו בדרך כלל מסמכים רשמיים בין ממלכות וערים שנלחמו זו בזו, ונועדו לקבוע גבולות, לסיים סכסוכים ולנסות לבנות עתיד יציב יותר. בואו נראה!

הסכם קדש

אחד הקרבות המפורסמים והמתועדים ביותר בעולם העתיק, קרב קָדֵש, התחולל לפני 3,299 שנה בין צבאו של רעמסס השני מלך מצרים לצבאותיהם של מנהיגי האימפריה החיתית, מוּוַתַלי השני ואחיו חַתוּשִילִי. העיר קדש שוכנת באזור שנמצא סמוך לגבול שבין סוריה ללבנון של היום. היה זה קרב אדירים מרתק על השליטה באזורנו, וככל הנראה, קרב המרכבות הגדול ביותר בהיסטוריה, בהשתתפות אלפי מרכבות מלחמה. מי ניצח? אף אחד. הקרב הסתיים בתיקו!

וכך, לאחר שנים של עימותים, נחתם הסכם בין רעמסס השני לחתושילי השלישי. שני הצדדים התחייבו שלא להילחם זה בזה, לסייע זה לזה במקרה של התקפה או מרד, ואף להחזיר פליטים שנמלטו מארצם. הגרסה החיתית להסכם נמצאה על לוחות טיט, והגרסה המצרית נחרטה על קירות מקדשים. רק מה, כשרעמסס השני חזר למצרים, הוא כתב על הקירות של המקדשים שלו "ניצחתי את החיתים!" והוסיף תמונות של עצמו דוקר חיתים עם חנית, ועוד הוסיף וכתב בלי בושה, שהחיתים ברחו מפחד ממנו. "פייק ניוז", מישהו? מי שחשב שתעמולה ושקר פוליטיים הם המצאה חדשה, טעה. וכך קיבלנו את המנהיג הראשון בהיסטוריה שזייף את ההיסטוריה כדי להיראות טוב יותר!

חשיבותו של ההסכם כה גדולה, עד שהעתק שלו מוצג כיום במטה האומות המאוחדות בניו יורק כסמל לכך שגם אויבים גדולים יכולים לבחור בדרך השלום.

"שיניתי את דעתי!"

אחד הבולטים מ־35 ההסכמים הדיפלומטיים שנתגלו מהעולם העתיק הוא ההסכם אשר נחתם בסביבות שנת 1770 לפנה"ס בין זימרי־לים, מלך העיר מארי, ובין חֲמוֹרַבִּי, שליטהּ המפורסם של בבל.

שני מלכים צעירים החליטו שאחרי שנים של חשדנות וחיכוכים, הגיע הזמן לשלום – צעד ראוי להערכה, לא? מארי הייתה עיר־מדינה עשירה ומפוארת על גדות נהר הפרת, בסוריה של היום, עם ארמונות גדולים וציורים צבעוניים על הקירות, בעוד בבל הייתה עיר גדולה ומשגשגת יותר מצפון, שם פרחו המסחר והתרבות. זימרי־לים היה בן 20 בלבד כשעלה למלכות, וכעת היה עליו לבחור בין מלחמה בבבל ובין ברית שלום, והוא בחר בשלום. ההסכם אִפשֵר לסוחרים מבבל לעבור דרך מארי עם סחורות יקרות כמו זהב, נחושת וטקסטיל, ונתן להם הגנה מפני שודדים בדרך. עד כאן הכול טוב ויפה… אלא שבקושי עברו 15 שנים אחרי חתימתו, וחמורבי שינה את דעתו וכבש את מארי. עם כאלה חברים, מי צריך אויבים?!

באקט – הסכם השלום הארוך ביותר בהיסטוריה המודרנית

אז כן, היו הסכמי שלום שלא ממש החזיקו מעמד, כמו ההסכם בין חמורבי לזימרי־לים. אבל היו גם הסכמים שהשתמרו לאורך ימים ושנים, ואחד הידועים שבהם הוא הבאקט, הסכם שנחתם בשנת 641 לספירה בין שליטי מצרים, הכובשים הערבים בשם האסלאם הצעיר, ובין השליטים הנוצרים של נוּבּיה – סודן של ימינו. שני הצדדים הבטיחו לא לתקוף זה את זה ולקיים סחר ותנועה חופשיים בין שתי המדינות. ההסכם גם קבע שהנובים ישלחו 360 עבדים מדי שנה למצרים, ובתמורה יקבלו משלוחי חיטה, עדשים ומוצרים אחרים. שני הצדדים קיימו את ההסכם נאמנה במשך כ־660 שנה, מ־641 לספירה עד סביב שנת 1300, מה שעשה אותו לאחד מהסכמי השלום היציבים ביותר בהיסטוריה האנושית.

לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן