“אימא, משעמם לי!” הוא משפט שאם לא אמרתם אותו בחופש הגדול, לא יצאתם ידי חובת חופש. והוא נפוץ אולי רק כמו המשפט “מה יש לאכול”, שעל פי ד”ר גדי און הוא בעצם אותו דבר, כי כשאנחנו פותחים את המקרר שוב ושוב, זאת בעצם הדרך שלנו לברוח מהשיעמום הזה של החופש. “כשאנחנו משועממים אנחנו נהיים עצבניים וחסרי שקט, מפריעים, מציקים, משגעים את אבא ואימא, כי בפנים לא שקט לנו, ואנחנו מחפשים משהו שיחליף את השיעמום”. וד”ר און יודע על מה הוא מדבר – הוא חוקר באוניברסיטה שמתמחה בחקר השיעמום. וזה, אם תשאלו אותו, דווקא נושא מחקר מעניין נורא.
איך בכלל הופכים להיות חוקרי שיעמום?
“האמת היא שרציתי לחקור את השיעמום כבר כשהייתי ילד”, הוא מספר. “בחופש הגדול במיוחד – הסתובבתי עם חברים בלי משהו לעשות, וכבר אז הדבר הזה נגע בי וסקרן אותי. הייתי מסתובב בבית ולא היה לי מה לעשות, הייתי ממש משתעמם. וחשבתי שכשאהיה מבוגר אני אנסה לחקור את הנושא הזה”.
מה רצית לגלות על השיעמום?
“רציתי לגלות מה זה, מה אני מרגיש ולמה זה קורה לנו. בהתחלה חשבתי על השיעמום כמו על מחלה או בעיה שצריך לפתור אותה. היום אני רואה את זה קצת אחרת”.
תנו למחשבות לנדוד
אולי באמת צריך להתחיל מההתחלה. מה זה בעצם שיעמום?
“שיעמום הוא חוויה. אנחנו יכולים להבדיל אצל בני־אדם בין שני סוגים של חוויות: סוג אחד הוא **רגש**, שמגיע בתגובה למשהו שקרה. אנחנו עצובים ממשהו שקרה, שמחים שמשהו קרה. אבל יש סוג שני שנקרא **מצב רוח**, והוא לא קשור למשהו שקרה. לפעמים אנחנו יכולים להיות במצב רוח מסוים בגלל שום דבר. שיעמום הוא מצב רוח. בדרך כלל הוא הוא קצר, עד שנמצא לעצמנו משהו לעשות. אבל לפעמים הוא יכול להימשך זמן רב יותר”.
אז שיעמום זה רע?
“לא. גם מצבי הרוח וגם הרגשות שלנו אינם רעים”, מדייק ד”ר און, “לפעמים הם נעימים ולפעמים לא נעימים, אבל הם לא רעים, הם חלק מהחיים. ושיעמום הוא גם לא מצב רוח רק של ילדים. כשהייתי ילד חשבתי שרק ילדים משתעממים, אבל האמת היא שאפשר לגלות לילדים שגם מבוגרים משתעממים בעבודה או במטלות אחרות, הם פשוט מגיבים לזה אחרת מילדים. אז שיעמום הוא לא רע – אם יודעים מה לעשות איתו”.
מה באמת אפשר לעשות עם שיעמום?
“לפחות לפי המחקר שלי, לפני שמתייחסים לשיעמום כאל בעיה וחושבים איך לפתור אותה, צריך ללמוד לחיות עם השיעמום, כי מתברר שכדי לצאת ממנו, צריך לא להיבהל וללמוד לקבל אותו”.
אתה בעצם מציע לי פשוט להשתעמם? אבל זה משעמם!
“לא לכל היום, רק לכמה דקות בכל פעם. זה כמו ללמוד לצלול בבריכה: לומדים לקחת הרבה אוויר ולרדת מתחת למים עד שנגמר האוויר. וכמו בצלילה, גם בשיעמום אפשר להתאמן ולהשתפר. אם מרגישים פתאום שממש משעמם, צריך ללמוד לקחת אוויר, ולצלול לתוך השיעמום. אחרי שלומדים לעשות את זה, אפשר לדבר על כל מיני עצות איך מתמודדים איתו”.
וכאן ד”ר און מסביר לי איך בדיוק מתמודדים עם השיעמום: “אפשר פשוט לשכב במיטה ולא לעשות כלום, עם מוזיקה או בלי. תנו למחשבות לנדוד. מתברר שלבהות ולא לחשוב על כלום זה דווקא מצוין. יש כל מיני מחקרים שמראים שאנשים שהם אומנים ויוצרים, או אנשי מדע, מקבלים רעיונות דווקא כשהם לא עושים כלום ולא חושבים על משהו מסוים”.
ההצעות שמגיעות מתוכנו
ד”ר און חוקר את השיעמום במעבדות המחקר של האוניברסיטה. כדי לחקור את תופעת השיעמום הוא בוחן את האנשים בשתי דרכים: דרך אחת היא לבקש מהם להיזכר בחוויות שיעמום ולשאול אותם עליהן, הדרך השנייה היא פשוט להביא אנשים למעבדה, לשעמם אותם ואז לבדוק מה קורה להם.
איך משעממים אנשים בכוונה?
“לפעמים אנחנו מביאים אנשים למעבדה באוניברסיטה והם צריכים לא לעשות כלום. דרך אחרת היא לתת להם לצפות בסרטונים ממש משעממים, שרואים בהם למשל אנשים מקפלים כביסה, או מישהו שמספר על העבודה המשעממת שלו.
“עוד גישה היא לחקור משימה של בקרי טיסה, שבה יושבים מול המכ”ם ומחכים שיעבור מטוס. זה אולי נשמע מעניין, אבל ברוב הזמן בכלל לא עוברים מטוסים. רק מדי פעם מופיעה נקודה, ואז צריך לשים לב שהנקודה לא עוברת דרך מסלול של מטוס אחר. ואז, אחרי שהם משתעממים, מדברים איתם”.
אז מה גילית על שיעמום במחקרים שלך?
“מתוך מה שחקרנו על ילדים ומתבגרים, גילינו שהדרך הכי טובה לצאת משיעמום היא להתרגל אליו ולא להילחץ ממנו, וגם שמה שמוציא אותנו החוצה מהשיעמום זה משהו שבא מתוכנו פנימה. זה בסדר לקוות שלאימא יהיו הצעות טובות לתעסוקה, אבל ההצעות הכי טובות באות מתוכנו. רק שכדי שנוכל למצוא משהו מעניין, אנחנו צריכים לא לפחד לעשות דברים חדשים, ולהאמין שנצליח למצוא משהו מעניין, גם אם זה לא נראה ככה בהתחלה. לכן ממש חשוב שנאמין בעצמנו, ושנגלה מה התחביבים שלנו ומה משמח אותנו. מצאנו גם שאם אנחנו מגלים במה אנחנו מתעניינים, זה עוזר לנו להתמודד עם משימות שאנחנו לא אוהבים”.
נראה לי שאלה סוגים שונים של שיעמום. לפעמים אין לנו מה לעשות, ולפעמים יש לנו דברים לעשות, אלא שלא כיף לנו לעשות אותם.
“נכון, וגם שם התחביבים והכישרונות שלנו יכולים לעזור. למשל, אם יש ילדה שלא אוהבת מקצוע מסוים והוא משעמם אותה, אבל היא כן אוהבת לצייר – היא יכולה להכניס ציורים לתוך המקצוע, וככה זה יעניין אותה”.
הייתי עושה את זה כל הזמן עם מטלות בלימודים. הגשתי את כל המטלות על הארי פוטר…
“כן, זאת דרך מצוינת להתמודד עם שיעמום”, מסכים ד”ר און וצוחק.
בלי מסכים
לקראת סוף השיחה אני מגיעה לדבר עם ד”ר און על משהו שהוא אולי פתרון לשיעמום, אבל פתח לבעיות אחרות – המסכים. הוא מסכים איתי שהיום, כשיש לנו מסכים זמינים, אנחנו לא ממש משתעממים כמו פעם, אבל לא בטוח שזה דבר טוב כל כך. “יש תמונות מלפני חמישים שנה שרואים בהן אנשים שפשוט חיכו בתור ולא עשו כלום. היום אנשים מייד מוציאים את הטלפון. לכן היום אנחנו פחות טובים בלהשתעמם, וחבל, כי זה משהו שמאוד חשוב ללמוד לעשות”.
ד”ר און ממשיך ומסביר: “האנשים שבונים את משחקי המחשב והאפליקציות יודעים מצוין איך לגרום לנו להיות דבוקים למסך. וזה באמת בסדר לשבת מול מסך מדי פעם. אבל אנחנו חייבים לשים לעצמנו גבולות, כי הבעיה העיקרית היא שהמסכים כל כך מפתים עד שאם נמצאים כמה שעות מול מסך, פתאום שום דבר אחר לא נראה מעניין או כיף בהשוואה אליהם, וזה מחליש אותנו”.
מה לעשות? פאזל אף פעם לא יהיה מעניין בהשוואה למשחק מחשב…
“אנחנו חייבים לזכור שהבעיה היא רק ברגע המעבר. אחרי כמה זמן, הפאזל חוזר להיות מעניין. הדרך הנכונה לנתק את עצמנו היא לזכור שאסור לתת לזה להשתלט. החיים הם כמו ארוחה עם הרבה מנות, לא אוכלים רק מנה אחת. ואם נמצאים במחשב כל הזמן, מאבדים את שאר הדברים”.
פעם, לפני המסכים, היה קל יותר לסבול את השיעמום?
“השיעמום היה איתנו מאז ומתמיד. יש תיאורים מהמאה השלישית לספירה של אנשים שכתבו על השיעמום שלהם בצהריים, וקראו לו ‘שד הצהריים’, כי הצהריים הם תמיד שעה מוּעדת לשיעמום”.
אז מה השתנה עכשיו? איזה דבר חדש התגלה על השיעמום?
“יש הרבה כיווני מחקר. יש היום חידושים בתחום מחקר המוח. פעם חשבו שכשמשועממים המוח מפסיק לעבוד או שלא קורה שם כלום, והיום גילו שזה לא נכון, ויש מערכת במוח שנמצאת באזור המצח שאחראית על תכנון תכנונים. רוב הזמן היא לא פעילה, כי רוב הזמן אנחנו לא מתכננים דברים, אבל כשמשתעממים היא מתחילה לעבוד, וגורמת לנו לחשוב מחשבות על עצמנו פנימה. וזה אומר שדווקא כשאנחנו בוהים, אנחנו מפעילים מערכת אחרת במוח. המבט נכנס פנימה והופך ל’נדידת מחשבות’, מחשבות פנימיות, שמהן מגיעים הרעיונות”.
טוב, המחקר שלך ממש מעניין. יוצא לך בכלל להשתעמם בחיים?
“האמת, משעמם לי הרבה. כשזה קורה, אני מאוד משתדל לא לשלוף את הטלפון, לא להחליף את השיעמום בעשייה כלשהי, אלא להיות במצב מנוחה עם עצמי”.
כתיבה: אודליה גולדמן
טיפים איך לא להשתעמם בחופש הגדול תמצאו בגליון א’ תמוז תשפ”ד,
לעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
