ד"ר רות זקס אוחיון בודקת איך היצירתיות מגיעה אל המוח שלכם. כן, זה לגמרי מדעי: בעזרת מכשירים ומבחנים מתאימים אפשר לדעת המון – מתי וכיצד צצים אצלנו הרעיונות הטובים ביותר, ואיזו בלוטה עלולה לקלקל הכול?
מאת: קורל כהן טאוסיג
תארו לעצמכם את התרחיש הבא: אתם צריכים להגיש עבודה בספרות מחר, אבל אתם לא מצליחים לכתוב מילה. אתם עצלנים? ממש לא. אוהבים ספרות? בטח שכן. אז למה זה לא עובד? התשובה המפתיעה היא שלפעמים הרעיונות הכי טובים מגיעים אלינו דווקא כשאנחנו מאפשרים למוח להרפות, ונותנים לו לנוח מגירויים. למה זה קורה? מסתבר שכך בדיוק עובדת היצירתיות האנושית.
מפות החשמל של המוח
הפרדוקס הזה, שבו הרעיונות הטובים ביותר מגיעים בדיוק כשאנחנו מפסיקים לחשוב עליהם, מעלה שאלה מסתורית: מי פתר עבורנו את הבעיה בזמן שנחנו? וחשוב מכך, האם אפשר "לפרוץ" למערכת הזו ולזמן את היצירתיות אל חיינו מתי שרק נרצה?
כדי להבין את הקסם שמתרחש מתחת לגולגולת באותן שניות יקרות של תובנה ויצירתיות, פנינו למי שיודעת לקרוא את מפות החשמל של המוח טוב מכולם: ד"ר רות זקס אוחיון, חוקרת מוח בעלת דוקטורט במדעי המוח והקוֹגְנִיצְיָה וראש המכון הארצי לגְרִייָה מוחית.
המשיכה של ד"ר רות אל מסתרי התודעה החלה הרבה לפני שידעה לאיית את המילה נוירוטרנסמיטרים. "כשהייתי קטנה היה לי ספר על גוף האדם", היא משתפת. "לא מזמן מצאתי אותו, ולא הופתעתי לגלות שהדף המסביר על המוח האנושי היה המקומט והדהוי מכולם. מאז ומתמיד זה היה החלק שעניין אותי". שנים אחר כך האהבה הפכה לקריירה, וכיום עומדת ד"ר רות בראש קליניקה שבה, כהגדרתה, היא "מתקנת מוחות של אנשים שלא מכוּונים טוב". מתוך התיקון והוויסות המתרחשים בקליניקה שלה, נוכחת ד"ר רות מדי יום איך מוח שמשתחרר מחסמים מובְנים, מסוגל פתאום לחזור לגמישות הטבעית שלו ולפַנות מקום לפרץ מחוּדש של יצירתיות.
פאזל של פתרון בעיות
"המילה 'יצירתיות' מעוררת אצל כל אחד מאיתנו אסוציאציות אחרות. אחד יחשוב על היכולת לצייר ציור יפהפה, ואחר ידמיין מתכנתים שכותבים קוד מסובך לסטארט־אפ חדשני", מסבירה ד"ר רות. "אבל האמת היא שברמה המוחית, יצירתיות היא תהליך של פתרון בעיות. זו בעצם היכולת המוּלדת שלנו לקחת חלקיקי מידע, עובדות וזיכרונות שכבר קיימים במוח, ולהרכיב מהם פאזל שאף אחד לא ניסה לחבר קודם בדיוק בדרך הזו. זה תהליך מורכב שדורש תקשורת סוּפּר־מהירה בין תאי־העֲצָב במוח – הנוֹיְרוֹנים, ושיתוף פעולה של שתי אוּנוֹת המוח – ההֵמִיסְפֵרוֹת".
שלוש שותפות להברקה
אז איך מחברים בין חלקי פאזל שאיש לא הרכיב לפניכם? ד"ר רות מסבירה: "יצירתיות נולדת מתוך שיתוף פעולה מדהים בין שלוש רשתות מוחיות. התחנה הראשונה היא 'רשת ברירת המחדל', החולמת־בְּהָקִיץ שלנו. היא מתעוררת לחיים בדיוק כשאנחנו מורידים הילוך ולא עושים שום דבר שדורש מיקוד: בוהים בחלל, שוטפים כלים, הולכים ברחוב או שוכבים במיטה לפני השינה. בדיוק אז, כשהמוח נרגע, ניצָת הרעיון הראשוני, הפרוע והלא מצונזר, שממנו נולדים הרעיונות הכי גדולים. נשתמש בדוגמה כדי לפשט את הדברים. נניח שהתלבטתם במשך זמן רב איזו פעילות כדאי לארגן לחניכים בסניף לכבוד הקיץ. פתאום, דווקא ברגע של שקט מוחלט שבו לא עשיתם כלום, פתאום הבריק לכם רעיון אדיר – להקים מתחם ספורט ענק לכל הסניף".
מרגע שהרעיון נבט, הוא עובר לתחנה השנייה: רשת השליטה הניהולית. "הרשת הזו היא קצת כמו מנהלת העבודה הקשוחה של המוח", מבארת ד"ר רות. "התפקיד שלה הוא לגשת למאגרי הלוגיקה והזיכרון שלנו, לשלוף את המידע, לבחון אותו מבחינה מעשית ולשאול את עצמנו שאלות שיבדקו אם אפשר להפוך את הניצוץ לרעיון. למשל: האם התקציב שלנו מאפשר לקנות מספיק ציוד ספורט? האם יש צורך בביטוח? וכן הלאה", היא מפרטת.
ולבסוף, צריך לבדוק שהרעיון שלנו לא רק אפשרי, אלא גם כדאי. לשם כך נחלצת לעזרה הרשת השלישית והאחרונה המעורבת בתהליך המורכב הזה: רשת הבּוֹלְטוּת. "הרשת הזו היא כמו שוטרת התנועה של המוח", מסבירה ד"ר רות, "והתפקיד שלה הוא לסנן את כל רעשי הרקע. אם נחזור לדוגמה שלנו, ננסה לחשוב: מתוך כל האטרקציות שאנחנו יכולים להציע לסניף, האם מתחם הספורט הוא האפשרות המתאימה ביותר? ברגע שרשת הבולטות עונה בחיוב, אנחנו מוכנים להפנות את כל תשומת הלב שלנו אל הרעיון החדש. באותו רגע ממש המוח שלנו מוצף בקשב ובדוֹפָּמִין – שהוא מולקולת התגמול וההתלהבות, וזו בדיוק הסיבה שלפעמים יהיה קשה כל כך להירדם אם רעיון גאוני צץ בראש רגע לפני השינה. הדופמין גורם להתלהבות עצומה, שמייצרת צורך פיזי לקום ולעשות עם זה משהו תכף ומייד", היא מסכמת.
לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
