דבר שבשגרה

מה בין קיסרית רוסיה, מארי קירי והרמב"ם? כולם טיפחו שגרה קפדנית המורכבת מהרגלים קבועים והוכיחו כי "אנחנו מה שאנחנו עושים שוב ושוב", ולא הפעולות החד־פעמיות ויוצאות הדופן הן החשובות.

"אנחנו מה שאנחנו עושים שוב ושוב", אומר הניסוח המודרני לרעיון העתיק של הפילוסוף היווני אריסטו. "האתיקה הניקומאכית" הוא מחיבוריו הידועים ביותר, ובו הוא חקר את ה"טוב" שבהתנהגות האנושית, ואת התכלית של פעולותינו. על האופי של האדם אמר שהוא נבנה מהרגלים, כלומר, מהמעשים שאנחנו חוזרים עליהם שוב ושוב, ולאו דווקא ממעשים חד־פעמיים יוצאי דופן כמו מעשי גבורה נודעים לתהילה.

הנשר הגדול

"ואמצא האכסדראות כולן מלאות גויים ויהודים… ואני יוצא לרפאותם ולכתוב להם מה שיצטרכו… עד הלילה".

שגרת יומו של הרמב"ם מוכרת בעיקר מתוך איגרת ששלח לשמואל אבן תיבון, שביקש להיפגש עימו. באיגרת מסביר הרמב"ם מדוע כמעט בלתי אפשרי למצוא משבצת פנויה בלוח הזמנים שלו. זהו אחד התיאורים האישיים והנדירים ביותר שנותרו מחייו. יום רגיל בחייו של הרמב"ם היה עמוס בצורה שקשה לדמיין: בכל בוקר הוא נסע מקהיר לארמון שבפוסטאט כדי לשמש כרופאו של הסולטאן ובני משפחתו. כששב לביתו, במקום לנוח, כבר המתינו לו חולים רבים מכל שכבות החברה, יהודים ולא יהודים, והוא המשיך לטפל בהם עד שעות הלילה, ובקושי הספיק לחטוף איזה סנדוויץ'. רק קרוב לחצות היה יכול ללמוד ולכתוב את ספריו. באותה איגרת הוא מספר שלרוב היה עייף כל כך, שאת קבלת הקהל עשה לעיתים כשהוא שרוע על מיטתו מתשישות. רק בשבת היה מעט זמן לאורחים ולתלמידים, וגם אז היה עליו להנהיג את קהילתו. לכן הוא מציע לאבן תיבון להגיע בשבת, אז יוכלו לשבת יחד ולשוחח בנחת על נושאים מדעיים ותורניים. ועדיין, למרות עיסוקיו הרבים והעומס הבלתי נתפס, הוא המשיך לכתוב ספרי הלכה, פילוסופיה ורפואה בשעות המעטות שנותרו לו!

איזה מעשה טוב אעשה היום?

בֵּנְגֵ'מִין פְרֵנְקְלִין, אחד מ"האבות המייסדים" של ארצות הברית, לא הסתפק בהישגים של ממציא, מדפיס ומדינאי. הוא התמודד עם שאלה עמוקה שעניינה אותו לאורך חייו: איך חיים חיים מוסריים ומשתפרים כאדם. כדי לענות על כך, הוא יצר לעצמו שיטה יום־יומית מסודרת. פרנקלין רשם לעצמו 13 מידות שבהן רצה להשתפר, בין השאר: מתינות, סדר, חריצות, כנות, צדק, ניקיון, שלווה וענווה, וניסה לתרגל אותן בפועל. לשם כך תכנן את יומו בקפידה לפי שעות, מתוך מחשבה שלא מספיק לדעת מה נכון, צריך להפוך זאת להרגל.

כחלק מהשיטה שלו, הוא פתח כל בוקר בשאלה: "איזה מעשה טוב אעשה היום?" ובסוף היום שאל את עצמו: "איזה מעשה טוב עשיתי היום?" שאלות אלה מופיעות באוטוביוגרפיה שלו, שבה תיאר גם את לוח הזמנים היומי שבנה לעצמו. כך הפך כל יום עבורו לא רק לרשימת משימות, אלא לאימון מתמשך באופי ובערכים. כדאי לנסות?

כמו שעון

עמנואל קָאנְט היה פילוסוף גרמני. הוא חי לפי סדר יום כמעט קבוע, שלא השתנה במשך שנים רבות: קימה בשעה קבועה, הוראה וכתיבה בשעות קבועות, ארוחה אחת עיקרית ביום, והליכה אחר הצהריים באותו זמן כמעט בכל יום.

החלק המפורסם ביותר בסיפורו הוא ההליכה היומית שלו בעיר קניגסברג (שמה הגרמני של העיר הנקראת היום קלינינגרד). תושבי העיר נהגו לומר שהם יכולים לכוון את השעונים שלהם לפי השעה שבה קאנט היה יוצא לטיול!

לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן