כתבות ומדורים אחרונים

האם זה בסדר לקנות ירקות מחו”ל או שצריך לקנות ירקות מתוצרת מקומית? ביום שלישי החליטה כיתה ה’1 לקיים ארוחת בוקר כיתתית: כל תלמיד הביא מצרך מהבית, לפי רשימה. איתי ובארי

ט”ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, ולכן אנחנו לא רק אוכלים בו מפירות האילן, אלא גם עוסקים בנטיעה ובשתילה. אנחנו מתחברים לאדמה שלנו ולשורשים, ושותפים בצמיחה, בפריחה ובתנובה שהאדמה הטובה

  מה אנחנו יודעים על הדבר ההוא שמחזיק אותנו מעליו כל הזמן?  הדבר שעליו אנחנו בונים בתים, מגדלים מזון, ופוסעים בדרך ממקום למקום, נו, איך קוראים לו – אדמה!  לכבוד

הן מקיפות אותנו מכל עבר, משכנעות אותנו לגבי דברים שאנחנו צריכים ולא צריכים עוד לפני ארוחת הבוקר, ממתינות לנו בטלוויזיה ובמחשב, ברדיו ובעיתונים, ברשתות החברתיות ועל שלטי רחוב: פרסומות. אבל

  שלושה חודשים של מלחמה מאחורינו. מוזר לכתוב את המילים האלו. בשמחת תורה בבוקר בעלי חזר בריצה מהתפילה להחליף למדים ולנסוע למלחמה. הוא ארגן את המדים ונעלי הצבא, ואני בינתיים

  א. כמה פעמים בחודש אתה מאחר לבית הספר? 18, 19… 20? משתדל כמה שפחות. מה זה לאחר?   ב. מה הדבר שבחיים לא תרשי לעצמך לעשות סתם כך? תלוי

כשירון הגיע לראשונה לבית הספר, נתנאל מייד קלט אותו והבין שהם יוכלו להיות חברים טובים, וזה עוד לפני שהוא ידע שהוא הולך לגור בקומה מעליו… כשדיברו לראשונה, גילו ששניהם אוהדים

תארו לעצמכם שאתם פותחים קופסת טונה בשבת ומתלבטים מה עושים כל השמן. מותר לשפוך אותו או שזו ברִירה? אז מה עושים? מלאכת בורר – ב’: כפי שלמדנו, בשבת אסור להוציא

בימים שבהם אנחנו חוגגים את חנוכה, החג שבו אנחנו מציינים את מרד החשמונאים ביוונים. זה זמן טוב להיזכר במרד נוסף – מרד בר־כוכבא, שגם בו נאבקנו על זמן קצר של

בסוף השיעור ניגש בארי ליונתן ושאל אותו אם הוא מתכוון להגיע לפעולה של חודש ארגון. יונתן ענה לו במבט עצוב: “וואלה לא יודע, לא נראה לי…” “למה לא?” אמר בארי,

בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו תש”ט (1948), בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת, עָמַל דּוֹרִי חוּרְגֶל בֶּן הַ־12 מִתֵּל אָבִיב עַל עִצּוּב סְקִיצָה לְסֵמֶל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלְדָה. אִם אַתֶּם תּוֹהִים אֵיךְ זֶה שֶׁדַּוְקָא