הפרס לשלום שנולד מפצצה, מתי הפכה היונה לסמל השלום, איזה שיתוף פעולה מתקיים בחלל ומי אומר שלום דרך האף: עובדות מושלמות על שלומות
אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם
פרס נוֹבֶּל לשלום ניתָן מדי שנה לאנשים, ארגונים או תנועות שפועלים כדי לקדם שלום, למנוע מלחמות ולעזור ליישב סכסוכים בדרכים לא אלימות. הפרס נוסד בהתאם לצוואתו של המדען והמהנדס השוודי אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, שחי במאה ה־19. נובל המציא את הדינמיט במטרה לשפר עבודות בנייה ופריצת מנהרות, אך כשהבין שהמצאתו משמשת למלחמה ולהרג, הוא נקלע לדיכאון עמוק ורצה לכפר על כך. לכן הוא ביקש להקדיש חלק מהונו לפרסים שיעלו על נס תרומה לאנושות, ובמיוחד פרס שיעודד שלום בין עמים. לאורך השנים קיבלו אותו מנהיגים, פעילי זכויות אדם וארגונים בין־לאומיים שפעלו לשיפור היחסים בין מדינות ולהגנה על חיי אדם, והוא נחשב לסמל עולמי של תקווה לשיתוף פעולה במקום מלחמה.
עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם
בשנת 1914, בחודשים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה, התרחש לאורך חלקים מסוימים של החזית המערבית אירוע יוצא דופן. חיילים בריטים וגרמנים הפסיקו מיוזמתם את הלחימה לזמן קצר, יצאו מן השוחות ונפגשו בשטח שבין הקווים כדי לחגוג חג משותף. הם בירכו זה את זה, והחליפו מתנות פשוטות כמו מזון, טבק וסיגריות. בכמה מקומות דווח גם על משחקי כדור מאולתרים בין החיילים. ההפוגה המפתיעה הזו אומנם לא נמשכה זמן רב, אך הראתה שגם בעיצומו של סכסוך קשה, עדיין יכלו אנשים משני הצדדים לראות זה בזה בני־אדם.
שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם – שלום שלילי (Negative Peace)
"שלום שלילי" הוא מושג מעניין שטבע החוקר יוהאן גלטונג, והוא מתאר מצב שבו אין מלחמה ואין אלימות ישירה בין צדדים, אבל עדיין לא נוצרו ביניהם יחסים טובים או הוגנים. כלומר: יש שקט, אבל הוא שקט מתוח. למשל, שתי מדינות יכולות להפסיק להילחם זו בזו, אבל עדיין לא לדבר, לא לשתף פעולה, ולא לפתור את הבעיות שהובילו לסכסוך מלכתחילה. המושג הזה עוזר להבין ששלום הוא לא רק היעדר מלחמה, אלא גם יצירת קשרים חיוביים בין אנשים או מדינות. אם לסכם בדבריו של הפילוסוף היהודי בן המאה ה־17 ברוך שְׂפִּינוֹזָה: "שלום איננו היעדר מלחמה, זהו ערך, מצב נפשי ורוחני, בעל זיקה לנדיבות לב, אמון, ביטחון וצדק".
וְדִבֵּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם – שלום בחלל
תחנת החלל הבין־לאומית, ISS, היא אחת הדוגמאות המיוחדות ביותר לשיתוף פעולה בין מדינות. התחנה נבנתה ומופעלת על ידי מדינות רבות, ובהן ארצות הברית, רוסיה, יפן, קנדה ומדינות נוספות באירופה. חלק מהמדינות הללו היו יריבות במשך שנים רבות, אך בחלל הן משתפות פעולה יום יום. חלקים שונים של התחנה נבנו במדינות שונות, והמערכות שלה מחוברות זו לזו ותלויות זו בזו כדי לתמוך בחיי האסטרונאוטים. למרות חילוקי דעות על פני כדור הארץ, תחנת החלל הבין־לאומית מוכיחה שגם מדינות בעלות אינטרסים מנוגדים יכולות לפעול יחד למען מטרה משותפת של מדע, מחקר וגילוי.
וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ
בשנת 1937 פורסם בעיתון הילדים "דבר לילדים" סיפור בשם "נֹבִּי וְגֹבִּי מבקשי השלום" מאת יצחק שוויגר. הסיפור לוּוָה באיור של הצייר נחום גוטמן, ובו שני ילדים המחזיקים דגל לבן שעליו מצוירת יונה עם עלה של זית. לכאורה, לא צריך להסביר את הבחירה של גוטמן ביונה דווקא כסמל לשלום. הלא אנו יודעים שהיונה עם עלה הזית בפיה סימלה לנֹח את התקרבות המנוחה והנחלה. אבל למעשה, היונה הפכה לסמל השלום המוכר בכל העולם רק במאה ה־20, בזכות האומן המפורסם פבלו פיקאסו. ב־1949 הוא צייר יונה עבור קונגרס השלום העולמי בפריז, והדימוי התפשט במהירות ברחבי העולם. מאז הפכה יונת השלום לאחד הסמלים המוכרים ביותר של תקווה, פיוס ושאיפה לעולם ללא מלחמות.
לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
