היה היה פעם שיעמום.
בני־האדם הקדמונים לא ידעו מה לעשות איתו ואיך לתקן אותו. כי אחרי שסיימו את פרויקט הציד היומי ואת מלאכות הבית כמו הבערת האח והרתחת מים מעל האש ותיקון הגג בעזרת קש ובוץ, הם מצאו את עצמם בחוסר מעש משווע. ולכן האב הקדמון, ששמו כנראה היה בוגוטטה, המציא את המשחק המדהים "עצם עצם". במשחק הזה החביאו עצם באחד מחדרי בית הבוץ, והילדים היו צריכים להסתובב ולחפש את העצם. הראשון שמצא את העצם היה צועק בקול גדול ומרוגש "עצם עצם", וכך ידעו כולם מי ניצח במשחק. וכמובן, המנצח זכה בפרס – אבן.
לאחר דורות רבים בני־האדם הפסיקו להשתמש בעצמות, כי הן כבר היו בזויות בעיניהם, ולכן הם שדרגו את משחק ה"עצם עצם" למשחק "איה איה". במשחק הזה אבי המשפחה היה מחביא גחל בוער באחד מחדרי הבית, והראשון שהיה מוצא את הגחל היה צועק כמובן: "איה איה".
לאחר דורות רבים בני־האדם הפסיקו להשתמש באש כמשחק, והחליטו שבני־אדם הם יצורים נעלים, ולכן צריך להחביא בחדרי הבית לא פחות ולא יותר מאשר בן־אדם. למשחק הם קראו "מחבואים". מי שמצא ראשון את בן־האדם באחד מחדרי הבית לא צעק "בן־אדם בן־אדם", אלא צעק "אחת שתיים שלוש בן־אדם". לך תבין…
אבל, תתפלאו – למרות המצאת המשחק המטורף "מחבואים", בני־האדם עדיין מצאו את עצמם משועממים. והם המשיכו להמציא משחקים רבים. כמו "רדוף אחריי", שלימים נקרא "תופסת". או המשחק "זרוק את הזיתים", שלימים התפתח למשחק "גולות", או המשחק המדהים "זרוק את האבן לארגז", שלימים התפתח למשחק "כדורסל".
ועדיין, תאמינו או לא, בני־האדם עדיין מצאו את עצמם משועממים, והילדים המשיכו לצעוק ברחבי הבית את הזעקה הידועה: "משעמם ליייי!!!"
המבוגרים הכירו במצוקה והמשיכו לפתח משחקים רבים כגון משחקי מחשבה, משחקי קופסה, משחקי קלפים, משחקים בתוך הבית ומשחקי חצר מחוץ לבית, משחקי כדור ומשחקי הישרדות, ולאט לאט זעקת ה"משעמם ליייי!!!" הלכה ושככה. מגיע להם מדליה!
בני־האדם היו מאושרים! היו להם שלל משחקים שגרמו להם לפעול, לרוץ, לחשוב, להתאמץ, לנצח, להתאכזב, ולנסות שוב. והעיר שושן צהלה ושמחה. זהו! נעלם השיעמום! כמעט…
כי לפתע פתאום, בלי שום אזהרה, בדיוק כשבני־האדם נחו על זרי הדפנה של המשחקים, מפיגי השיעמום הבלתי מנוצחים, מישהו המציא את מכשיר הטלוויזיה ואת משחקי הטלוויזיה. ובלי שום התראה מוקדמת מישהו המציא את המחשב ואת משחקי המחשב, ואני, אנה אני בא?! ובלי שום התחשבות בזולת, מישהו המציא את הפלאפונים ואת המשחקים לפלאפונים, ואת הסרטים והסדרות והאינסטגרם והטיקטוק והפייסבוק, והעיר שושן צהלה ושמחה, ולא הייתה לאף אחד שנייה אחת פנויה יותר לעולם! ובכל רגע נתון היה לבני־האדם במה לצפות ובמה לשחק, סרט לצחוק בו וסדרה לבכות בה.
מתוך גיליון שבט תשפ"ה,
כתיבה-אבישי שטרית
לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
