אחכה לו

נדמה שאנחנו גדלים בדור שבו כולנו מבקשים משיח. גאולה, בית מקדש – אלו כבר מזמן אינם ביטויים ששמורים לחודש אב בלבד. בשנה האחרונה בקשת הגאולה התגברה יותר ויותר, ואיתה גם הרצון לראות בבניין בית המקדש. כשהחיילים שלנו מצאו את תמונת הר הבית בכל בית בעזה, התחזקה ההבנה שגם אנחנו צריכים לגלות את הרצון שלנו במקדש. ואכן, ראינו חיילים שהוסיפו את תמונת המקדש למדים שלהם, שהכניסו אותה לכיסים שלהם וביקשו לתלות אותה על קירות ביתם כשחזרו הביתה. אם כן, אין זמן מתאים יותר כדי ללמוד ולדעת יותר על המקום הקדוש שאליו אנחנו כל כך מתגעגעים. וזה בדיוק מה שעושה "המדרשה לידע המקדש". 

חוויה של קדושה

יהודה בן צבי גר בירושלים, נשוי ואבא לשתי בנות. בשנה האחרונה הוא בעיקר שירת כחייל במילואים, אך בשאר הזמן הוא לימד על בית המקדש והעביר סדנאות ופעילויות בכל הארץ, במסגרת עבודתו כרכז הדרכה במדרשה לידע המקדש. כבר בתחילת השיחה איתו התעניינתי מאיפה מגיעים האהבה והרצון לעסוק דווקא בבית המקדש, ויהודה סיפר שהכול התחיל מסבא שלו ומאבא שלו, ששניהם מאוד מאוד אוהבים את ירושלים. אבא של יהודה עלה מאנגליה לאחר שכל חייו חלם על ירושלים. הוא מאמין שהילדים של הדור הזה (אנחנו!) עוד יבנו את בית המקדש, ולכן צריך לקרב את הנושא לילדים ולנוער בדרכים חווייתיות במיוחד.

את החלום הזה מגשימה המדרשה. "המדרשה היא בעצם מרכז שעוסק בהנגשת והעברת מידע על בית המקדש בצורה חווייתית דרך פעילויות מגוונת וסדנאות מעניינות", מסביר יהודה. המדרשה אומנם נמצאת בירושלים, אבל זוהי מדרשה נודדת, שמגיעה לכל רחבי הארץ.

"אנחנו נכנסים לרכב, מעמיסים את הציוד ומגיעים לבתי ספר, לגני ילדים, לנוער ולקהילות, מקימים מתחמים של פעילות וזוכים לפעמים להיות בכמה מקומות ביום אחד. כמובן, בירושלים יש לנו מקום קבוע, הוא נקרא 'מתחם ארץ התנ"ך' ויש בו דגם של בית המקדש השלישי ומגוון פעילויות".

יהודה מונה פעילויות רבות שהמדרשה מובילה כדי לחבר את הילדים מכמה שיותר כיוונים וחוויות לעניין של המקדש: "יש לנו סדנאות תכשיטנות עם תכשיט של המקדש, סדנאות חמר, יש לנו דגם של בית המקדש השלישי שחנכנו לאחרונה ובו בעצם כולנו בונים ביחד את המקדש עם מוזיקה, זו חוויה ממש בלתי נשכחת", הוא מספר בהתלהבות ומוסיף: "יש לנו גם ODT, תלת־ממד, משחק חפש את המטמון, משחקי מים, תותח קצף ועוד. בחופש הגדול ובחגים יש פעילויות מיוחדות. כולן מתאימות גם לילד קטן שבשבילו המקדש הוא געגוע פשוט, וגם למבוגר שרוצה לשאול ולדעת". לאחרונה פתחה המדרשה אתר גם בגוש עציון.

למה בעצם חשוב ללמוד על בית המקדש?

"ללמוד על המקדש זה לא רק חשוב, זה געגוע, זה החלום הכי בוער והכי עוצמתי שיש לנו. אנחנו אומרים שלוש פעמים ביום 'ותחזינה ענינו בשובך לציון', כלומר אנחנו חולמים על ירושלים, אבל אנחנו לא יודעים באמת על מה אנחנו חולמים. זה לא משהו שאני יכול להסביר במילים, אבל זאת חוויה – לשמוע שירת לוויים, להריח קטורת, לפגוש את הפאר של המקדש. זאת חוויה של קדושה בכל החושים, וזה מעורר אותנו בחזרה לאהבה לירושלים. הרי ירושלים היא של כולנו, עיר שמחברת את כולם: דתיים, חילונים וחרדים".

שירה שפותחת את הלב

כשאני מבקשת מיהודה לשמוע על מקרה שריגש אותו או נגע בו והוא זוכר אותו במיוחד, הוא צוחק ותוהה: "רק מקרה אחד? יש אין־סוף, אני חושב שאין אחד אצלנו בצוות שלא זוכר פעילות שחקוקה לו בלב והוא יכול לתאר לך מה קרה שם, אין מילים".

ובכל זאת, יהודה מספר על שני מקרים שריגשו אותו במיוחד.

"בקיץ אחד עברנו בכל אזור בנימין מגן לגן, וכך בכל יום הגענו לשישה גני ילדים. עשינו להם הצגה של חצי שעה עם תפאורה מושקעת, והילדים היו פשוט מרותקים, זה היה ממש עוצמתי. בסוף ההצגה כל הילדים נעמדו והתחילו לשיר איתנו, זה היה מאוד מרגש. המקרה השני היה כאשר קבוצה של ילדים חרדים הגיעה ל'מיני ישראל' ונעמדה ליד הדגם של המקדש. עוד לפני שפתחתי את הפה כדי להסביר, הרבי ביקש לחכות רגע, וכולם יחד פשוט התחילו לשיר איתי: 'אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא'. קבוצה של ילדים מחיידר, מציבור אחר, שרים ביחד איתי, זה היה חזק".

יהודה, ריגשת אותנו מאוד! לסיום, אתה יכול לתת לנו טיפ איך אנחנו יכולים להרגיש את בית המקדש ביומיום?

"אני חושב שיש כמה דברים. הדבר הראשון הוא לדעת שבקשת המקדש פוגשת אותנו בכל כך הרבה מקומות – בסידור, בחומש, בברכת המזון, בחגים, בחופה. אנחנו לא שמים לב לזה בדרך כלל, אבל אנחנו צריכים רק לחפש, זה פוגש אותנו עוד פעם ועוד פעם. רק צריך לשים לב. דבר נוסף, אפשר להזמין מאיתנו מגנט של בית המקדש, שיזכיר לנו להמשיך לצפות לבניינו. ודבר אחרון, שכל אחד יחפש את החיבור שלו ויחשוב איפה הוא פוגש את בית המקדש, איך זה ישפיע על החיים שלו, מה זה בשבילו בניין של בית המקדש".

כתיבה: אור עמי פרידמן

הכתבה המלאה בגיליון אב תשפ"ד,

לעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן