כמה אני אוהב את פורים… חג של שמחה שפורצת גבולות, של שיגועים, של הפכים, חג שבו מותר להיות הכול. אתם יודעים, בדרך כלל יש סדר בעולם, איזו חוקיות, היגיון, וחג פורים כאילו משחרר אותנו מכל זה – אנחנו יוצאים מהגבולות של עצמנו, מתחפשים לדברים אחרים, שמחים ומתחברים איש לרעהו, שגם זה בעצם לצאת מעצמנו. לכבוד פורים חשבתי לדבר איתכם קצת על בינה מלאכותית פורימית כזו, כי גם בינה מלאכותית – תאמינו או לא – קשורה בתוך תוכה לתחום הזה של בלגן, חוסר סדר, אקראיות. או לפחות ככה זה נראה בהתחלה.

למשל, כשמודל בינה מלאכותית רוצה ליצור תמונה, הוא מתחיל ממשהו שלא נראה בכלל כמו תמונה. קוראים לזה "רעש". זה בלגן שלם של נקודות בכל מיני צבעים, שעכשיו הבינה המלאכותית מתחילה לגלות מתוכו, צעד אחר צעד, את התמונה שאנחנו רוצים. בכל צעד כזה היא "מנקה" עוד קצת מהרעש, מהלכלוך, וחושפת עוד קצת מהסדר וההיגיון של התמונה. בסוף יש תמונה. בצורה הזו דווקא יש לבינה המלאכותית מספיק חופש כדי לתת לנו כל פעם משהו אחר חדש ומעניין, בלי שנגדיר לה בצורה מפורשת איך ליצור. זה ממש כמו מגילת אסתר, שהסיפור בה נראה כמו בלגן, כמו מלך שיכור ויועץ אכזר שרוצים לערבב את הכול – אבל פתאום, כל הדבר הזה מוביל צעד אחר צעד לסדר מופתי של הקדוש ברוך הוא, שמכוון את הכול.

עוד משהו לחשוב עליו – תראו, "בינה" זה כישרון כזה שיש לנו בני־האדם להבין "דבר מתוך דבר", כלומר זה לראות משהו, ואז לא רק להבין את המשהו הזה, אלא גם להבין משהו חדש שלא נמצא שם, משהו שמסתתר. זה ממש לגלות סוד. ואומרים שפורים זה חג של סוד. וגם בינה מלאכותית מגלה סודות, היא יכולה למצוא סדר בבלגן והיגיון בשיגעון. חג פורים הוא חג הבינה.

מתוך גיליון אדר תשפ"ה,

כתיבה-אברהם יצחק מאיר

לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן