למלא את הלב- ניצן שועלי
מאז השביעי באוקטובר, היום בו פרצה מלחמת חרבות ברזל, אנשים רבים מגוייסים למילואים. ביניהם, גם אבא שלי. הוא יצא מהבית בשמחת תורה והיה מגוייס למשך חודשים ארוכים ורבים, בהתחלה בגבול הצפון ולאחר מכן בדרום. לאחרונה אבא שלי השתחרר – עד הסבב הבא… מה שחיזק ושימח אותי כבת למגוייס בחודשים האלו, היו הדאגה והאכפתיות מהסביבה.
בינתיים, בזמן שאבא שלי משוחרר, החלטתי שהגיע תורי להתגייס, בצורה קצת שונה. זה הזמן שלי לעשות טוב ולפנק ילדים אחרים שלא רואים הרבה את אבא, וכמובן את האימהות, נשות המילואימניקים האלופות.
ביום שישי ניגשתי אל המטבח ואפיתי חלות, צירפתי לכל חלה פתק עם מילים מחזקות, ויצאתי לחלק למשפחות מגוייסות ביישוב. מהניסיון האישי שלי, ידעתי שהחלה לא רק תמלא להם את הבטן אלא גם את הלב. עצם המחשבה על המשפחה, הידיעה שהם לא לבד ושיש מי שמעריך ותומך, נותנת כוח.
ואכן, התגובות היו חמות ונרגשות, ואני – שמחתי על ההזדמנות לעשיית הטוב הזו. 
בסוף, מה שנותן לחיילים בחזית את הכוח להילחם, הוא המשפחות שלהן בעורף, וכולנו צריכים לדאוג שהמשפחות האלו יהיו חזקות ושמחות.
מזמינה גם אתכם להסתכל מסביב, לפתוח את הלב ולראות איפה אפשר לעזור, לחזק ולהוסיף עוד טוב. ביחד ננצח!
משפטים בדרכים
טליה אביעד
כולנו זקוקים לקצת עידוד בתקופה הלא פשוטה שאנו עוברים כעם. לכן החלטתי להעלות את המורל הלאומי, ולחזק את הנוסעים בדרכים, על ידי תליית משפטי חיזוק ברחבי הארץ.
בחרתי כמה משפטים מחזקים ועוצמתיים וכתבתי אותם על פתקים.
בנוסף בחרתי להקדיש שני פתקים לזכר חיילים שנפלו: ישראל יודקין הי”ד ויאיר רויטמן הי”ד (אחיה של חברתי האהובה, הודיה).
לכאורה, המשימה נראית פשוטה, התחלתי לתלות את הפתקים, ומעט התביישתי, בייחוד כשראיתי אנשים שהסתכלו מרחוק ולא הבינו מה אני עושה. אך כשהתקרבו וראו את המשפטים שעל הפתקים, ראיתי את החיוכים על הפנים, את מצב הרוח שמתרומם, והבנתי שגם הדברים הקטנים שנראים שוליים בעינינו יכולים להיות עוצמתיים מאוד.
אני מקווה שהפתקים שתליתי ירימו לעוד אנשים את המורל, ואולי, אם אתם נמצאים באזור הצפון, תראו בעצמכם את הפתקים הללו ובעז”ה תחוזקו.
זכרו, “הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר” (האדמו”ר מפיאסצנה), כל מעשה קטן שלכם יכול להיות מעשה ענק בשביל הסביבה שלכם. אז למה אתם מחכים? קדימה לכו לפעול ולהעלות חיוך לכולם:), ואני בטוחה שלא תוכלו להפסיק, כי ההרגשה שיש אחרי מעשה טוב, שווה יותר מכל דבר אחר!
עוגה בקנה
אלרועי נעם לנגה
כששלחו בקבוצת הווטסאפ של הכתצ”ים שנפתח פרויקט של קירוב לבבות, בהתחלה לא היה לי רעיון, ואז מישהו הציע לי לשלוח עוגה לחיילים. מודה, בהתחלה חשבתי שלהביא עוגה לחיילים זה אמנם גורם לכך שיהיה להם אוכל טעים, אבל זה לא קירוב לבבות. ואז שמעתי כמה סיפורים על הפרויקט הזה והבנתי עד כמה טעיתי.
אפיתי עוגה עם אמא שלי, והבאתי את העוגה לנורית אלבז, מי שאחראית על הפרויקט הזה והיא גם הסבירה לי עליו. מדובר בפרויקט שנועד לתת כוח לחיילים ולהראות להם שאנחנו מעריכים אותם, דרך זה שמביאים להם ארוחה לשבת ופינוקים. נשות חב”ד מקרית מלאכי מכינות את המנות העיקריות, וחברי הגרעין התורני, “מרכז נריה” בקרית מלאכי אחראים להכין עוגות ולחמניות. את המשלוחים שמצטברים מעבירים לחיילים ברצועת עזה לקראת שבת. בזמן האחרון הוסיפו גם אפשרות לצרף פתקים וציורים לחיילים, ובזכות זה נוצר קשר הדוק עם החיילים.
קיבלנו תגובות רבות שמראות כמה המשלוחים, הפתקים והציורים מרגשים את החיילים, אבל אני לא יכול להביא לכאן את כולם, לכן אצרף רק תגובה אחת שמראה את זה היטב.
רגע של צחוק
סמדר שוורץ
אתם יודעים. בזמן האחרון, גיליתי כוח על חדש.
לא, אני לא יכולה לעוף, או לנשום מתחת למים אם זה מה שחשבתם, אבל כן הבנתי משהו חשוב מאוד לגבי החיים שלי, ואני מקווה מאוד שגם אתם תאמצו אותו לשלכם.
היכולת לצחוק.
לא תאמינו עד כמה היא יכולה לעזור, להציל ולחזק אותנו גם ברגעים הכי קשים. היכולת להסתכל מחוץ לסיטואציה, ליהנות ממנה אפילו, גם היא לא תמיד הכי מושלמת. זה כוח על שיש לכולנו. וכולנו יכולים להשתמש בו אם נרצה.
לפעמים, כל מה שצריך זה צחוק טוב כדי להמשיך הלאה, כדי להבין שאנחנו מסוגלים.
לכן, בחרתי לתת לאנשים רגע של צחוק.
במסגרת הפרויקט שלי, הדפסתי דפים עם בדיחות והנחתי אותם בספרייה קטנטנה שעומדת לה בפארק מרכזי בעיר. ספרייה שאנשים רשאים ללכת אליה, ולהניח ספרים שהם לא צריכים עבור אנשים אחרים שיקראו וייהנו מהם.
בין אם זו אמא עייפה שבאה עם הילדים לשחק בגינה, או ילד, ממש בגיל שלכם שמרגיש קצת בודד. הבדיחות מתאימות לכולם. ואולי, עם קצת מזל, אני אצליח להעניק לאנשים האלה את רגעי הצחוק שיעשו להם את היום.
מתוך גיליון אב תשפ”ד,
לעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
