זברות, שינה בנעליים ועקשנות יהודית: הכול על בית הכנסת "החורבה" שהוקם לפני כ־300 שנים ומאז הספיק להיחרב ולהיבנות, להיחרב ולהיבנות
עלייה מפולין
לפני יותר מ־300 שנים יצאה מפולין משלחת של 1,500 יהודים, שעלו לירושלים להביא את הגאולה, בהובלת רב צעיר, רבי יהודה חסיד. הם הביאו איתם את כל חסכונותיהם והתכוננו להתחיל בחיים חדשים בארץ ישראל, אך שליש מהם לא שרדו את המסע המפרך. העולים הגיעו ירושלימה ביום רביעי בתחילת הסתיו, וקנו נכסים סביב בית הכנסת האשכנזי. בערב שבת הלך רבי יהודה חסיד לטבול במקווה הירושלמי הקריר. לאחר התפילה לא חש בטוב, וביום שני הלך לעולמו.
צרות בצרורות
השמיים כאילו נפלו על ראש הקהילה שאיבדה את הרועה שלה. פערי השפה והתרבות הקשו עלחהם, האכזריות של המוסלמים והנוצרים בירושלים כנגד היהודים התגברה, ותלמידי רבי יהודה חסיד נקלעו לקשיים כלכליים. החובות לנושים המוסלמים הרקיעו שחקים, ומועד הפירעון פקע. המוסלמים בעלי החוב התנפלו על חצר האשכנזים, החריבו ושרפו הכול. מאז, למשך יותר ממאה שנה, נאסרה הכניסה ליהודים אשכנזים לירושלים. הבודדים שהצליחו להיכנס התחפשו לספרדים ולבשו ג'לבייה עם פסים (כן, זאת שבימינו לובשים דווקא החסידים האשכנזיים, המכונים בירושלים "זברות"…) חצר האשכנזים ובית הכנסת עמדו שוממים הרבה מאוד שנים, ולכן נקרא בית הכנסת "החורבה", או "חורבת רבי יהודה החסיד".
גאולה מלמטה
חלפו כמעט מאה שנים, והגאון רבי אליהו מוילנא הביא תפיסה מהפכנית: הגאולה מלמעלה תבוא רק אחרי הגאולה מלמטה. אנחנו נעלה לירושלים ונבנה אותה, וזה יעורר את הגאולה. ואכן, תלמידיו עלו ארצה בהמוניהם. היה חשמל של גאולה באוויר, עד כדי כך שהם ישנו עם נעליים, למקרה שהמשיח יגיע. הם הצליחו לשכנע את השליט המוסלמי לוותר להם על החוב, וגם קיבלו אישור עקרוני לבניית "החורבה" מחדש.
בונה ירושלים
על ניהול הפרויקט היו אחראים הרב יוסף ריבלין ושמה זלמן צורף, שנרצח בשל כך על ידי ערבים והיה לחלל האיבה הראשון בהיסטוריה של הציונות. אך חרף הקשיים, בשנת 1864 עמד על תילו בית הכנסת המפואר ביותר שנבנה בירושלים מאז בית המקדש, בגובה בניין בן שמונה קומות. בן רגע הפך "החורבה" לסמל, כזה שמקשט כל איגרת ברכה לצד ציורי הכותל וקבר רחל. בו נערכה הכתרת הרב קוק כרב הראשי לארץ ישראל, ועוד שלל אירועים מרכזיים.
עוד אבנך ונבנית
כעבור 84 שנים פרצה מלחמת העצמאות. העיר העתיקה של ירושלים ננצרה בידי הירדנים, ואלו פוצצו את "החורבה", שחזרה להיות חרבה. 19 שנים נשארו השרידים מתחת לגלי החורבות. רק שרידי הקיר המזרחי, יחד עם קשת בולטת, הזכירו את פאר העבר. רק לפני כ־15 שנים נחנך בית הכנסת מחדש, אחרי שנבנה לתפארת, בדיוק כפי שהיה קודם. לנשיא המדינה, רובי ריבלין, היה כבר נאום מוכן: הוא העתיק מסבא של סבא שלו, יוסף ריבלין, את הנאום שלו מחנוכת בית הכנסת ב־1864. כי למעשה זה הסיפור של כולנו: עם שנחרב ונבנה, נחרב ובנה. לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
מתוך גיליון שבט תשפ"ה,
כתיבה-אורי אוחיון
לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
