משנאותיות וילדים: מלאכה בערב פסח ותפילה

משנאותיות וילדים: מלאכות בערב פסח והלכות שקשורות לתפילה

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה
בְּעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת –
עוֹשִׂין,
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת –
אֵין עוֹשִׂין.
הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין,
אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין –
נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם
וְחֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם.
וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם, מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת.

 מסכת פסחים > פרק א > משנה ב

בי”ד בניסן, ערב חג הפסח, אסרו חכמים לעשות מלאכה מחצות היום והלאה, שכן זהו הזמן הראוי להקרבת קורבן הפסח, ואין ראוי לעסוק אז במלאכה (ירושלמי). לפי רש”י (נ, א), חכמים רצו שהאדם יהיה פנוי לטרוח בצורכי החג. משנה זו מוסיפה שיש מקומות שנהגו להימנע ממלאכה גם קודם חצות היום.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְסָחִים יום י”ד בניסן עַד חֲצוֹת היום – עוֹשִׂין, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת – אֵין עוֹשִׂין, הכול כפי ה נהג. אבל אחר חצות אסרו חכמים בכל המקומות.
אדם הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין מלאכה בערב פסח עד חצות לְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין, אוֹ שה לך מִמָּקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין – נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם – נוהג לפי המקום שבו מחמירי , ואסור בעשיית מלאכה. וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם, מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת – אסור לאדם לעשות מנהג לעצמו שלא כאנשי המקום, כדי שלא ירבו המחלו ות.

חידה

בפירוש המשנה חסרות ארבע אותיות המרכיבות מילה הקשורה לנושא המשנה, מהי המילה?

הידעת?

המשנה חוברה בזמן בית המקדש השני בארץ ישראל, אולם גם אז היו יהודים רבים שגרו בבבל. יהודים אלו היו עולים לרגל שלוש פעמים בשנה ושבים לביתם לאחר החג. לאחר מכן, בתקופת הגמרא, התפתח מאוד עולם התורה בבבל, ושם נוצר התלמוד הבבלי, כאשר בארץ ישראל נוצר במקביל התלמוד הירושלמי.

נותנים בראש

כותב: חיים ברנסון
אייר: חננאל תורגמן 

הלכה 

מה אמרתי הרגע?

תארו לעצמכם ש… באמצע תפילת העמידה אתם מביטים בסידור ומנסים להיזכר באיזו ברכה אתם…

אז מה עושים?

מהלכות תפילה – ד: התפילה היא מפגש, היא דיבור עם אלוקים. נכון שיש לה נוסח שכתוב בסידור, אבל כשאנחנו באים להיפגש, אנחנו לא מתכוונים לדקלם משהו, נכון?

הכוונה שלנו בעת שאנו מדברים היא כמו הנשמה שנמצאת בגוף המילים, היא התוכן הפנימי שלהן. בכל התפילה חשוב לכוון, אבל ישנם חלקים בתפילה שבהם הכוונה היא קריטית, ובלעדיה לא יוצאים ידי חובה: הפסוק הראשון בקריאת שמע והברכה הראשונה בתפילת העמידה. 

אדם שלא כיוון בפסוק הראשון ב”שמע”, חוזר וקורא. אדם שלא כיוון בברכת “אבות” אינו חוזר להתפלל, מחשש שגם בפעם השנייה לא יצליח לכוון כראוי.

מי שלא הצליח לכוון ו”ריחף” בתפילת העמידה עד כדי כך שהוא מתלבט באיזו ברכה הוא נמצא, לדעת רוב הפוסקים יחזור לברכה האחרונה שברור לו שהגיע עד אליה וימשיך ממנה, כדי שלא ייווצר מצב שדילג על אחת מהברכות.

גם אם קשה לכוון בכל התפילה, כדאי לבחור קטע קטן מסוים ובו להתמקד. לאחר שהצלחנו, נוכל להתרחב ולהתמקד בקטעים נוספים ולכוון בהם. בהצלחה לנו.

חידות

  1. איזו תפילה מתפללים כעת?
  2. איך קוראים למדריכה המתפללת משמאל?
  3. איזה שבט היא מדריכה?

תשובות:

  1. כן, מכיוון שהתפילה קודמת לריצה, ומכיוון שיש לו סימני רצועות תפילין על היד.
  2. מהצל שליד עמיחי אפשר ללמוד שעוד מישהו רץ איתו.
  3. סימני רצועות התפילין נמצאים על יד שמאל, ואם כן עמיחי ימני.
  4. המילה החסרה: רחוק.

כתבות נוספות

אולי יעניין אותך גם

מצטרפים ומקבלים הגדת פסח מצוירת או קורקינט במתנה!

בהתחייבות לשנה *