אתם פוגשים את הכותבים שלנו בכל גיליון, אבל לא באמת מכירים אותם.
לרגל יום הולדת 800 ל”אותיות וילדים” אנחנו מסירים את הלוט ומגלים מי נמצא מאחורי המדורים של העיתון?
מאין מגיעים רעיונות חדשים? איך מכתב למערכת התחיל את מדור שבצאי, ואיך הספר “קפטן תחתונים” קשור בכלל?!
“נעים להכיר” – גרסת הגדולים…
גיבור־על עם ציציות
נתנאל אפשטיין, בן 36, גר במעלה חבר, אבא לשישה
מדור בעיתון: הקומיקס “איזהו גיבור” שהוא יוצר יחד עם אשתו, בת־אל
איך ומתי התחלתם לכתוב בעיתון?
התחלנו ממש מהגיליון הראשון של עיתון “ילדים”, לפני כשבע שנים.
מאיפה הגיע הרעיון לסיפור?
האמת שהרעיון היה בראש שלי כבר הרבה שנים, והתלבטתי איך בדיוק להוציא אותו. הדמות של דרור שהייתה לי בראש הייתה יותר מבוגרת, בחור ישיבה בן 18–19. כשעדי אהרון, העורכת הראשונה, פנתה אליי ושאלה אם יש לי סיפור מוכן, אמרתי “טוב, יש לי הדמות הזאת, אני יכול להוריד לה קצת את הגיל”.
אני אוהב מאוד את העולם הזה של גיבורי־העל, של אנשים עם כוחות מיוחדים שמשתמשים בהם כדי להיטיב עם העולם. בעצם כל יהודי הוא סוג של גיבור־על, אנחנו מחוברים לבורא ואנחנו מעל הטבע. אנחנו צריכים לקלוט ולהבין את זה.
האם אתה יודע כבר את כל העלילה, או שבכל פעם אתה ממציא עוד קצת?
האמת שהעלילה לא מוכנה לי מראש, ואני צריך בכל פעם להתפלל שה’ ייתן לי רעיון לעוד פרק. בכל פרק מחדש אני מגלה את הסיפור, בדיוק כמו הקוראים… יש לי חצאי רעיונות מאוד מעורפלים, אבל אני לא באמת יודע מה יקרה בהמשך. אני מתפלל, ולפעמים ה’ נותן לי את הרעיון תוך חצי דקה, לפעמים תוך חצי יום ולפעמים אפילו תוך חצי שבוע… אבל בדרך כלל זה באותו יום, ברוך ה’. אני לגמרי תלוי בו. במידה מסוימת אני חושב שדרור הוא בעצם אני, והאמת היא שכל יהודי הוא בעצם דרור. יש לנו “כוחות־על” שה’ נותן לנו, ואנחנו צריכים לזכור שהכול ממנו ואנחנו רק צינור.
בהכנת הקומיקס אתם נדרשים גם לכתוב וגם לצייר. מה קשה יותר?
הכתיבה, כי הכתיבה היא בעצם הרעיונות.
איך מעצבים דמות?
באופן כללי, עיצוב דמות חדשה דורש הרבה חיפוש, כלומר הרבה סקיצות של פרצופים עד שאני מוצא משהו שאני מתחבר אליו. גם אחרי שמצאתי לוקח זמן להתרגל לדמות כדי לשחזר אותה כמה פעמים. מה שכן, חשוב לנו שבכל הקומיקסים שאנחנו כותבים ומציירים יהיה איזון בין דמויות עם עור כהה יותר לדמויות עם עור בהיר יותר (כלומר, אשכנזי וספרדי). דרור יצא מזרחי וכרמי יצא אשכנזי. גם ההורים של דרור הם ספרדי ואשכנזייה, וגם אנחנו אשכנזי ותימנייה.
יש דמויות שאתה אוהב במיוחד?
כרמי ונטע הם דמויות שנורא מצחיקות אותי. הם שני עמודי התווך של דרור, משני צידיו. הוא מאוד רציני, מוטרד ודרוך, ולעומתו נטע שטותניקית וכרמי ציני. הרבה פעמים, כשעוברים ליד חדר העבודה שלי, אפשר לשמוע אותי מתגלגל מצחוק ממשהו שכתבתי להם. נטע מבוססת על אחותי, שעכשיו בת 30, אבל כשהיינו יותר קטנים היא הייתה ממש כזאת, קפיצית.
מה עם ספוילר קטן?
כמו שאמרתי, אני בעצמי לא יודע במאה אחוז לאן העלילה הולכת, יש לי רק כיוונים כלליים מאוד. אני יכול לגלות שבהמשך נפגוש את מי שעיצב את החליפה המסתורית של דרור, ושתתווסף לנו עוד דמות של גיבור־על בהמשך הדרך.
יש מסר שאתה רוצה להעביר לקוראים?
תתפללו על כל דבר. תדעו לכם שבאמת לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח אין־סופי, אנחנו מחוברים לה’, וה’ רוצה להיות מחובר אלינו. כל מה שאני זכיתי בו בעבודה, בקריירה ובספרים שלי, הגיע רק על ידי תפילה. תחלמו בענק ותתפללו על החלומות שלכם, ובעז”ה תגיעו אליהם. תכניסו את הקב”ה לתמונה ותגלו שאתם פשוט אין־סופיים.
קרדיט תמונה: סטודיו כגוונא יעל גולשטיין
