יש כאלה שלוקח להם זמן למצוא את המקצוע שלהם בחיים. אבל יש כאלה שמגיל צעיר מאוד ידעו מה הם הולכים לעשות במשך כל חייהם. כבר בגיל 9 המפגש עם האדמה עורר אצל מנשה כהן את הידיעה שלשם הוא מכוון. ביום חורפי אחד בקריות של שנות ה־50, בבית עם גינה קטנה של עשרה מטרים, התעורר מנשה בן ה־9 למציאות חדשה ומרגשת: "מהיום אנחנו מגדלים צנוניות!". המשפט הזה ששמע מאביו, יחד עם כלי העבודה שראה בגינה ואבא שעובד ומתאמץ, הפכו את מנשה לחקלאי חוקר ומפתח, וממקימי היישוב נוב ברמת הגולן.
מיד ידעת שזה מה שתעשה?
"כן. האדמה דיברה אליי ואני הרגשתי את הקשר אליה. מאז שהייתי בכיתה ג' וראיתי את התנועות של אבא שלי עם המעדר, ידעתי שאני הולך להיות חקלאי. למי שהסתכל מבחוץ זה נראה מוזר, כי למדתי בתיכון מה שנקרא היום חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה, לא המסלול הטבעי לחקלאי. כשהגיע זמן הגיוס רציתי לשרת באזור חקלאי, התגייסתי לגרעין נח"ל באזור טירת צבי ושם עסקתי בפועל בגידולי שדה. אחרי שסיימתי את השירות נרשמתי ללימודים בפקולטה לחקלאות ברחובות, ושם הכרתי את דגנית, בת קיבוץ שדה אליהו, והתחתנו".
עולים צפונה
"שנה וחצי אחרי שהתחתנו נולד לנו הילד הראשון. כשהוא היה בן כמה חודשים עלינו לצפון, להקים את המושב נוב. בנוב היינו שתי משפחות ועוד שלושה רווקים. זו הקבוצה הראשונה שייסדה את המושב, קצת לפני מלחמת יום הכיפורים, בסוף שנת 1972".
מוֹשְׁבּוּץ
כשהגעתם לנוב, כבר הייתה שם חקלאות?
"כשהגענו עוד לא היה לנו אפילו מקום לגור בו. היום אפשר לראות בנוב שרידים של המבנים הראשונים שקמו, אבל כשהגענו לרמת הגולן, עוד גרנו ברמת מגשימים כקבוצה השייכת לגרעין נוב. גרנו בצורת חיים שנקראה מוֹשְׁבּוּץ – שזה שילוב של מושב וקיבוץ, והיו לנו השטחים של נוב לעבוד בהם. האידיאל היה להקים מושב עובדים, אבל בתור התחלה המקום תפקד כקיבוץ משותף. בתקופה הזו החקלאות הראשונה שהתחלנו בה הייתה לטווח ארוך – נטענו עצי שזיפים ועצי תפוחים, ועלה התכנון להקים רפת לחלב.
"בתחילה הגיע לכאן מדריך חקלאות, אדם יוצא דופן בשם חיים יוגב ז״ל, שעזר לנו המון. לא היה כאן כלום לפני כן, לא ידענו עדיין אילו גידולים יצליחו באזור הזה. היו הרבה ניסיונות, וגם אכזבות, עד שלאט לאט מצאנו את מה שמתאים".
היתר מיוחד
השנה הראשונה בנוב שרק הוקמה הייתה שנת שמיטה, תשל"ג. ״אף על פי שבשנת שמיטה אסור לטעת עצים ולעבוד באדמה, הרב הראשי, הרב שלמה גורן, התיר לנו לנטוע את המטע הראשון, משום שזה חבל ארץ חדש ומשוחרר, ומצוות יישוב הארץ גוברת על השמיטה. זה כמובן הצטרף למחלוקות האם הגולן הוא בכלל שטח של ארץ ישראל והאם חלה עליו מצוות שמיטה. בכל אופן, מכל הסיפור הזה יצא שהרב גורן התיר לנו לעסוק בחקלאות באותה שנה, וכך עשינו".
הלכות מלחמה
"כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, גויסתי מרמת הגולן עם כל היחידה שלי לתעלת סואץ. חצינו את כל הארץ. בתעלה היו כמה תקריות, קיבלנו אש, וכל הדאגות על החקלאות פרחו מהמחשבה. לא התעסקנו בשום דבר אחר מלבד המלחמה והמטרה לנצח ולהגן. ברגע שהמלחמה הסתיימה, חזרתי לאותה נקודה שבה עזבתי. המשכתי את התפקיד שלי בלי להתבלבל. כשחזרנו כבר היו פה בנוב 14 מבנים ראשונים מוכנים. נכנסנו אליהם, ואנחנו גרים בהם עד היום. הקמנו לולים של תרנגולי הודו והעמדנו את הרפת לייצור חלב בעזרת 200 עגלות שקבלנו מההסתדרות הציונית".
כותב-אורי בראון
לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן
