לצאת מהקופסה!

שבתות קיץ ארוכוווות, חופש גדווווול וקורונה אחת – זה הזמן להוציא את המשחקים, להיסחף וליהנות יחד במשך שעוווווות 😊.

גדולים וקטנים משחקים במשחקי קופסה זה אלפי שנים. יש הסוברים שהפור שהטיל המן הרשע היה בעצם קוביות של “המשחק המלכותי של אור”, משחק לוח בסגנון שש־בש שימיו יותר מארבעת אלפים וחמש מאות שנה. ויש משחקים שהם אפילו עתיקים יותר: בחפירות במצרים התגלו לוחות של משחק בשם “סנת”, המשלב מזל ואסטרטגיה, והם בני יותר מחמשת אלפים שנה. המצרים נהגו לשחק בו בשעות הפנאי, ועם התפתחות האמונה המצרית הוא קיבל גם משמעות רוחנית: המצרים הקדומים האמינו שאדם היודע לשחק במשחק נמצא תחת הגנתם של האלים רע, תחות ואוזיריס, ולפעמים הניחו בקברות האצילים לוחות שאוחסנו בקופסאות מעוטרות.

משחקי הקופסה זוכים לעדנה בימינו. קיימים כיום אינספור משחקי קופסה, ושולטים בכיפה המשחקים השיתופיים, שהם מורכבים לאין ערוך ממה שהיו בילדותי. ובכל זאת, הפעם אדבק בכמה משחקים נושנים ואהובים, ואספר לכם דברים שאולי לא ידעתם עליהם.

מונופול

מה נאמר ומה נגיד? בילדותי קנינו רחובות בטבריה, ברמת גן ובנתניה, ולפני קום המדינה עוד קנו השחקנים רחובות בעזה עם נוף לים, וגם בג’נין ובשכם. משחק המונופול הומצא בתחילת המאה ה־20 על ידי אליזבת (ליזי) מאגי, מעצבת משחקים אמריקאית. לדידה היה המשחק אמור לייצג מחאה נגד צבירת ההון, החמדנות ורדיפת הבצע. בפועל כולנו יודעים מה קרה: אתם מוכנים להרוג כדי לקנות עוד כמה מלונות ותחנות חשמל.

במהלך מלחמת העולם השנייה הותר לממשלת בריטניה לשלוח משחקי קופסה לחיילים הבריטים השבויים בידי הנאצים. הם ניצלו זאת ו”הסליקו” בתוך המונופול מצפנים, מפות בריחה וכסף אמיתי שהוטמן בין שטרות המשחק, וכך הצליחו מספר שבויים להימלט.

שוד הרכבות הגדול שהתרחש בשנת 1963 באנגליה היה אחד ממעשי הפשע המפורסמים בהיסטוריה. כנופיה של כ־20 שודדים השתלטה על רכבת ושדדה ממנה שקים של כסף בשווי מיליוני לירות שטרלינג. לאחר מכן נמלטו השודדים לבית חווה נידח והסתתרו בו עד יעבור זעם. ומה עושים בינתיים? כמובן, משחקים מונופול בשטרות אמיתיים! כמה פעמים בחיים אתם מבצעים את אבי כל השודים וטובעים בכסף?! אני בטוחה שהם נהנו, אבל זו בכל זאת הייתה טעות שעלתה להם ביוקר, כי טביעות אצבעותיהם נמצאו על הלוח ועל כלי המשחק. אם תזדמנו למוזיאון המשטרה בברקשייר, תוכלו לחזות בכלים ובלוח במו עיניכם.

סולמות ונחשים – מה לקח ילמדו מהם ילדיי?

“סולמות ונחשים” מבוסס על משחק לוח הודי עתיק בשם Moksha Patam, ששימש כלי ללימוד תוצאות המעשים הטובים לעומת המעשים הרעים. השחקנים קיוו לנחות על מידות טובות כמו אמונה, ענווה ונדיבות, ולטפס כך מעלה־מעלה בסולם, תוך כדי הימנעות ממידות רעות כמו יהירות, רמייה וחמדנות – נפילות רוחניות שיחליקו את השחקן אל בטן הנחש. המסר של המשחק היה שאדם יכול להשיג ישועה ושחרור רוחני באמצעות מעשים טובים, ואילו מעשים רעים יגרמו לעונש לא סימפטי. מספר הסולמות היה נמוך ממספר הנחשים, כתזכורת לכך שהשגת הטוב רצופה מוקשים, לעומת הקלות שבחטאים. המשבצת האחרונה, 100, ייצגה את השגת ה”מוקשה” – ישועה ושחרור רוחני.

לקראת סוף המאה ה־19 הגיע המשחק למערב. באנגליה של אז, שנודעה בשמרנותה, אימצו את המשחק בחום, והוא הלם את האידאלים של התקופה. המשבצות החיוביות הכילו חסד, הצלחה, עבודה וחסכנות, והנחשים הובילו לעוני ולבושה. בגרסה האנגלית היה מספר הסולמות שווה למספר הנחשים, ללמדך שאם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן. יש המשערים כי מקור הביטוי “חזרה למשבצת ההתחלתית” הוא במשחק זה.

סט – SET

בשנת 1974 חקרה הגנטיקאית מרשה ג’ין פלקו תכונות גנטיות של כלבים, ולצורך המחקר הכינה כרטיסיות עם צירופים גנטיים שונים. שילובי הצירופים העלו במוחה רעיון למשחק קלפים חדש. במשך שש־עשרה שנים שיחקה בו עם משפחתה וידידיה, עד שנענתה לבקשת ילדיה, פרסמה את המשחק והפכה אותו למסחרי. איזה כיף שהם לא ויתרו לה, כי זהו אחד המשחקים האהובים עליי, וניתן לשחק אותו מייד, בכל מקום ועם כל אחד. ואם משעמם לכם, נסו לחַשֵב כמה “סטים” אפשריים שונים עשויים להיות במשחק.

4 בשורה

נתחיל בסוד קטן אך משמעותי. במשחקים רבים יש משמעות לשאלה מי פותח ראשון, ו־4 בשורה, חברים יקרים, הוא אחד מהם. השחקנית הראשונה תזכה תמיד, אם תפתח באמצע ותשחק באופן מושלם. נכון, קצת עורמה או הסחת דעת היריב (“וואו, אני לא מאמינה, תראה, פסיונים בחלון!”) תמיד יכולה לבוא לעזרתכם, אבל הביאו זאת בחשבון אם אתם ממש חייבים לנצח 😊 ולהשיג אחד מארבעה וחצי טריליון הרצפים האפשריים. אוהבים לשחק 4 בשורה? אתם לא לבד! האגדה מספר שגם קפטן קוק המפורסם היה שרוף על 4 בשורה. כן, זה שגילה את אוסטרליה! הוא הסתגר בחדרו במשך שעות כשהוא משחק בו שוב ושוב, עד שמלחיו נהגו להסתלבט עליו ולומר שהתחתן עם המשחק.

ג’נגה

מי לא מכיר את המשחק המצוין “חלומות”, ואת מה שמיוחד בו? נכון! ילדה בת שש המציאה את המשחק, ומשפחתה עזרה לה לפתח אותו. יודעים איזה עוד משחק הומצא בידי ילדה חכמה? המשחק בעל השם המוזר “ג’נגה”. גם בעל הידיים היציבות ביותר יחוש רעד גריאטרי כשעליו לשלוף לבנה ממגדל לבני־העץ שהמציאה לסלי סקוט הבריטית. בילדותה שהתה משפחתה באפריקה, וכמו שקורה במשפחות הכי טובות, מתחילים לשחק במשהו. במקרה הזה היא השתמשה בלבני־עץ שהיו עשויות משאריות עצים של אחיה כדי לבנות מגדל חסר יציבות לחלוטין, ועל הדרך שיפרה את המוטוריקה העדינה ואת מצב הרוח. בני משפחתה כל כך אהבו את המשחק, שהם הזמינו לבנים מהוקצעות מנגר. עם חלוף השנים נסעה לסלי לבריטניה כשבאמתחתה הלבנים האהובות. מהון להון, הבינה מתגובות הסביבה שבידיה אוצר, ובבגרותה עזבה את העבודה ומכרה את ביתה על מנת לגייס כסף לשיווק המשחק. מקור המילה “ג’נגה” בסווהילית, ופירושה “לִבְנוֹת”. לא יודעת, אצלי הוא תמיד מתפרק 😊.

וקטנה אחרונה לדרך: נראה לכם שכל לבני־העץ זהות? הן לא! קיימים ביניהן שינויים עדינים וכמעט בלתי מורגשים במשקל ובגודל, על מנת לערער את יציבות הבנייה ולהקשות על השחקנים