בבית חב”ד בקטמנדו עוברים בכל שנה אלפי מטיילים ישראלים. המקום מעניק שירותים למטיילים יהודים, כגון: סעודות שבת וחג, פינות מנוחה, עמדות אינטרנט, וגם – לא עלינו – סיוע וליווי במקרי מצוקה, ועזרה לתרמילאים ולמטיילים שנפגעו.
ליל הסדר בנפאל כולל תפוחי אדמה, ביצים ועוף, או מיטב מעדני השף?
“כשהגענו לנפאל, לפני עשרים ואחת שנים, היה לנו מטבח קטן ובישלנו בו אוכל פשוט. עם השנים המטבח גדל, ומספר האורחים בליל הסדר הוא אלפיים אנשים ואפילו יותר. לכן יש לנו שפים שמכינים מאכלי גורמה. את הבשר אנחנו מביאים מישראל, כי הנפאלים מאמינים שהפרה קדושה. לכן אנחנו חולבים פרה, אבל לא שוחטים אותה. ליל הסדר בבית חב”ד בנפאל הוא כמובן מדהים ומרגש מבחינת האנשים, אבל לא פחות מכך הוא גם מיוחד מבחינת המאכלים”.
ארוחות שבת המוניות, או ארוחות שבת משפחתיות: מה יותר קל להכין?
“בארוחות המוניות כולם עוזרים בהכנה. יש לנו במטבח צוות של עשרה עובדים נפאלים. גם הישראלים לוקחים חלק בהכנות, ועם השנים למדתי להאציל סמכויות. לכן קל יותר להכין ארוחה ל־400 ואפילו ל־500 חבר’ה, מאשר להכין שבת לשמונה אנשים. ברוך ה’, הבת שלנו רבקי ירשה מאימי את הכישרון ואת האהבה לבישול ולאפייה. אבל היא היחידה… הכישרון שלה דילג דור, כי אני פחות טובה במטבח”.
מבשלת ומנשנשת, או מקפידה על ארוחות מסודרות?
“בנפאל אני מנהלת מסעדה חלבית ומסעדה בשרית, כך שאני רוב היום באזור של המטבח. אני זאת שיודעת לזהות אם האוכל טרי, ואני זאת שמזהה אם יש איזושהי בעיה עם אחד התבלינים. לכן אני טועמת המון ולא ממש מקפידה על ארוחות מסודרות”.
כוס קפה, או כוס תה?
“מגיל צעיר מאוד אהבתי, ואני עדיין אוהבת, לשתות סודה. חוץ מזה, מול הבית שלנו בנפאל יש חנות צמחים להכנת תה. אני קונה שם בכל פעם צמחים אחרים ומכינה מהם חליטות נהדרות. אני קונה בעיקר יסמין, ולפעמים לואיזה או צמחים אחרים. גם כשאנחנו בישראל אני שותה חליטות יסמין. אני מנקה את הצמחים כך שלא יהיה בהם חשש חרקים. אני לא ממתיקה את החליטות בסוכר, כי הסוכר מטשטש את טעם הצמח. בנאפל מקובל לשבת עם המוכר בחנות ולשתות איתו צ’אי, שזה תה. לכן תמיד יש לי כוס בתיק, מטעמי כשרות. הילדים שלי שותים מים ולימונדה. בחצר של בית חב”ד בנפאל יש עץ לימון, אני מכינה להם הרבה לימונדה”.
חלב פרה, חלב עיזים או חלב סויה?
“בימי שישי חזקי, בעלי, מגיע לחצר של הבית עם פרה, אנחנו חולבים את הפרה ואז יש לנו חלב ישראל לכל השבוע. הפרה נותנת לנו כארבעים ליטר חלב בשבוע. יש לנו סירים ענקיים שבהם אנחנו מפסטרים (מעקרים מחיידקים) את החלב. המטיילים עוזרים לנו בזה. אנחנו מכינים גבינות ועוד דברים עבור המסעדה החלבית. לא בכל שבוע יש לנו פרה זמינה לחליבה. לכן אנחנו מקפיאים חלב ומכינים גבינות. לפעמים אין לנו חלב ואז אין מאכלי חלב. לנפאלים יש חלב מבהמה כשרה בשם יאק. יאק הוא בהמה גדולה ושעירה, שנמצאת רק בהרים הגבוהים, והחבר’ה שעולים לטרקים פוגשים אותה. אנחנו גרים בעמק קטמנדו, לכן אצלנו אין יאקים”.
מה יותר בריא: אוכל ישראלי, או אוכל נפאלי?
“נפאל היא מדינה ענייה מאוד. הנפאלים אוכלים את מה שהם מגדלים, לכן האוכל שלהם מאוד לא מגוון. הם אוכלים מאכל שנקרא ‘דאל באט’, שזה מרק עדשים כתומות עם אורז לבן בצד, והם יכולים לאכול את זה בבוקר, בצהריים ובערב. יש להם פיתה דקה מאוד ולא משביעה מקמח לבן בשם ‘צ’פטי’. הצ’פטי קצת מזכיר בטעם שלו את הפיתה שמכינים על סאג’. הנפאלים מגדלים ירקות ופירות מאוד בסיסיים, כמו מלפפון, עגבנייה, גזר, תפוח אדמה, תפוח, בננה, גויאבה ותפוז. וזה מה שהם אוכלים. התיבול שלהם חריף מאוד, הם משתמשים בהרבה כורכום, פלפל שחור וצ’ילי חריף. השמן אצלם הוא שמן קוקוס ושמן חמניות”.
כשאת שומעת סיפור עצוב: אוכלת דייסת שיבולת שועל, או מחסלת חבילת שוקולד?
“לצערי, אני לא רק שומעת סיפורים עצובים, אלא גם נדרשת לטפל בהרבה מקרים עצובים. החבר’ה מגיעים אלינו אחרי צבא ויוצאים לטיול טרקים בהרי ההימלאיה. אבל למסע הזה הם מגיעים עם הרבה משא שהם נושאים איתם. לכל אחד יש סיפור חיים משלו. אנחנו משמשים גם כאבא וכאימא, גם כפסיכולוגים, גם כרב וכרבנית. כך יוצא שאנחנו מטפלים בהרבה מקרים לא פשוטים. מה שמנחם אותי זה תמרים. אני אוהבת תמר מג’הול שמגיע מישראל. המטיילות יודעות שזה מה שמשמח אותי, לכן הן מכינות לי עוגות ועוגיות מתמרים”.
איך את נרגעת: מדיטציה מול השקיעה, או קריאת פרקי תהילים?
“מה שמרגיע אותי זה להאזין למוזיקה ובזמן הזה לדבר עם ה’. דיבור פשוט, לא בעזרת מילים כתובות. אני מדברת הרבה עם ה'”.
מתי בפעם האחרונה כיבית את הטלפון הנייד?
“כשאני עורכת שיחות נפש עם המטיילות, הטלפון שלי לא נמצא בחדר. בזמן הזה אני לגמרי שלהן”.
עושה ספורט, או בטטת כורסה?
“אני לא בטטת כורסה, אבל גם לא מתעמלת דגולה. שלוש פעמים בשבוע אני יוצאת להליכה. אני אוהבת לצעוד ולחשוב, וגם לצעוד ולהאזין באוזניות לתסכיתים. בנפאל מצאתי חדר כושר של נפאליות, הוא היה לנשים בלבד, לכן זה התאים לי. עשינו שם יוגה”.
מהמטבח של חני ליפשיץ
תמר ממולא
החומרים:
10 תמרים מסוג מג’הול
10 אגוזי ברזיל או אגוזי מלך
5 כפיות חמאת בוטנים עם שבבי בוטנים
5 כפיות טחינה גולמית
אופן ההכנה:
- בעזרת סכין חותכים את התמרים לשניים, וזורקים את הגלעין.
- מערבבים בקערה קטנה את חמאת הבוטנים עם הטחינה הגולמית.
- מכניסים לכל תמר את תערובת חמאת הבוטנים והטחינה.
- מכניסים אגוז לכל תמר.
- מניחים את התמרים בקופסה עם מכסה.
- מכניסים למקפיא למשך שעתיים.
8 דברים שלמדנו מחני ליפשיץ
- מים, סודה וחליטות צמחים זה גם בריא, גם מרווה וגם טעים.
- הכי נכון זה לעשות מהלימון לימונדה.
- סוכר מטשטש את טעם המשקה, לכן הוא הכי מיותר.
- תמרים הם פרי משמח ומנחם.
- להאזין למוזיקה ובו בזמן לדבר עם ה’, זאת דרך מעולה כדי להירגע.
- כשמדברים עם חברים, מתנתקים ומרחיקים את הטלפון.
- יוצאים להליכה שלוש פעמים בשבוע.
- יוגה היא ספורט נפוץ בארצות המזרח הרחוק. כדאי לאמץ ולתרגל את הספורט הזה.
