המדריך השלם לל”ג בעומר

אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע

אולי תופתעו לגלות, אבל ל”ג בעומר הוא חג חדש יחסית, שאינו מוזכר בתורה, במשנה או בגמרא. עם זאת, נוכל להבין חצי משמו בעזרת ספר ויקרא, שבו אנו מצווים לראשונה על ספירת העומר: “וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה, עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'”.

שבע שבתות (שבועות) הן 49 ימים, שמתחילים בהקרבת העומר “ממחרת השבת”, כלומר למחרת חג הפסח, ומסתיימים בחג השבועות, עם הבאת מנחה מהחיטים של השנה החדשה. קורבן העומר נקרא כך על שם כמות התבואה – “עומר” – המוקרבת לכהן, שמניף אותה לפני ה’. הקורבן נקרא גם “עומר התנופה”.

במתמטיקה 49 נקרא “מספר שמח”, כלומר מספר שאם נחבר את סכום ריבועי הספרות שלו שוב ושוב נקבל בסופו של דבר 1. רוצים לנסות? העלו כל אחת מהספרות בריבוע, חברו את הריבועים וחזרו על התהליך עם המספר החדש שהתקבל.

בַּר כּוֹכְבָא

מספר דמויות ואירועים תורמים לציון החג ביום ה־33 (ל”ג) בספירת העומר, והדבר גורם גם לבלבול במקורו של החג. תחזיקו חזק, כי זה קצת מורכב.

נתחיל עם מרד בר כוכבא: כמה עשרות שנים לאחר שהרומאים החריבו את בית המקדש השני, קם שמעון בן כוסבא (שידוע יותר בשם בר כוכבא) והנהיג את המרד האחרון הגדול נגד שלטון האימפריה הרומית. סביב בר כוכבא התקבצו עשרות אלפי לוחמים, בברכתו של גדול חכמי ישראל באותה תקופה, רבי עקיבא. לפי אחת הדעות הקושרות את המרד לחג, ביום ה־33 לספירת העומר חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא, והמדורות שמדליקים בל”ג בעומר הן זכר למשואות שהדליקו בר כוכבא וחייליו כדי להעביר את ההודעה על ההישג. בסופו של דבר המרד נחל כישלון חרוץ אל מול גודל עוצמתה של רומא, ואף נחשב לעצמאות יהודית אחרונה בשטח ארץ ישראל עד להקמת מדינת ישראל בה’ באייר תש”ח.

גִּצִּים

“תיזהרו מהגיצים!” נשמע מפיהם של הורים מודאגים מכל רחבי הארץ בליל ל”ג בעומר, שהפך לססגוני ואהוב בגלל מנהג הדלקת המדורות. גיצים הם ניצוצות אש, פיסות חומר זעירות (למשל עץ) חמות מספיק כדי לייצר אור גלוי. גיצים עשויים להיות מיוצרים על ידי פירוטכניקה (תחום העוסק בבעירה), עיבוד מתכות או כתוצר לוואי של שריפות, במיוחד בעת שריפת עץ. ההורים שלכם אכן צודקים, גיצים המתעופפים מהמדורה הם מסוכנים, לכן חשוב להקפיד על נעליים גבוהות ועל מכנסיים ארוכים להגנה על העור. כשסיימתם לחגוג וליהנות מהמדורה, אל תשכחו לכסות אותה היטב בחול למניעת ליבוי מחודש של גיצים לא כבויים שעלולים לעוף ולהדליק אזורים אחרים.

הַפִינְגָ’אן

מראה המדורה גורם לכם לזמזם “הרוח נושבת קרירה, נוסיף עוד קיסם למדורה”? טוב לדעת שהמילים הן חלק משיר שנקרא “הפינג’אן”, פזמון ישראלי שכתב המשורר חיים חפר בעת שירותו בפלמ”ח למנגינה של שיר עממי ארמני. חוץ מהמשפט הידוע הפותח את השיר – השיר כולל שבעה בתים! אנחנו לא רוצים להלחיץ, אבל זה הזמן להתחיל לשנן את כולם.

הָרְמָ”א

רבי משה איסרליש נמנה עם גדולי פוסקי אשכנז במאה ה־16. הרמ”א חיבר חיבורים רבים בהלכה, אך מפעלו הגדול שסמכותו הוכרה לדורות בקרב יהודי אשכנז הוא כתיבת ההגהות על הספר “שולחן ערוך”. האגדה הידועה מספרת כי הרמ”א חי 33 שנה, נפטר בל”ג בעומר (כאמור, היום השלושים ושלושה בספירת העומר) וחיבר בחייו שלושים ושלושה ספרים.

חָלָאקֶה

על פי המסורת היהודית, בגיל 3 מסתפר הבן בפעם הראשונה. יש הנוהגים לעשות זאת בל”ג בעומר בטקס משפחתי חגיגי, אם הילד נולד סמוך לחג. ישנם העולים גם למירון לצורך הטקס המרגש, שם נערכת ההילולה לרבי שמעון בר יוחאי (עיין ערך). אחד מהפירושים למילה חלאקה לקוח מפסוק בספר בראשית: “וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק” – בטקס החלאקה הילד הופך מאיש שעיר (עשיו) לאיש חלק (יעקב), מה שמסמל את כניסתו של הילד לעולם של תורה – עולמו של יעקב.

חֵץ וָקֶשֶׁת

ישנם הסברים שונים למקורו של משחק החץ וקשת בחג, אחד מהם גורס כי חץ וקשת היו כלי הנשק בימי מרד בר כוכבא, ולזכר גבורתם של הלוחמים ילדים משחקים בהם גם היום. הסבר אחר מספר כי בימי רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה בשמיים קשת, המסמלת ביהדות את הפורענות וההבטחה של ה׳ לא להביא מבול נוסף – סימן לכוח התורה של רשב”י שהגנה על ישראל.

י”ח בְּאִיָּר

ל”ג בעומר חולק את התאריך עם אירועים היסטוריים נוספים שקרו באותו יום: בשנת תרפ”ט נוסדה תנועת בני עקיבא, בשנת תש”א החליטה המפקדה הארצית של ההגנה להקים את הפלמ”ח, ובשנת תשנ”ב מטפס ההרים דורון אראל עשה היסטוריה בתור הישראלי הראשון שהעפיל לפסגת האוורסט. שם, כידוע, לא קל להדליק מדורות.

מַרְשְׁמֵלוֹ

במתכון המסורתי המקורי משתמשים בתמצית פרח הנטופית הרפואית (במקום בג’לטין כיום). צמח זה מכונה באנגלית “מרשמלו” (“Marsh Mallow” – מילולית: חלמית ביצות) ומכאן שמו של הממתק. המרשמלו שנקלה ונזלל במדורה על מקל היה אהוב גם על המצרים הקדמונים והיה שמור לאצילים ומלכים. בתקופת חגיגות ל”ג בעומר נמכרות כ־72 (!) טונות של מרשמלו בישראל, שזה בערך משקלם של 12 פילי סוואנה אפריקאים, שלא צברו את משקלם באכילת כל המרשמלו מסביב למדורה.

סְבִיבָה

בסוף ליל ל”ג בעומר נרשם זיהום אוויר ברמות גבוהות עד פי 11 (!) מהרגיל בישראל, לכן אסור לנו לשכוח את הטבע שבו אנו חוגגים. הנה כמה טיפים לשמירה על הסביבה: חגגו בחברותא וכך תפחיתו את מספר המדורות, אל תזרקו פלסטיק, קלקר וניילונים אל האש, והימנעו מכריתת עצים ושיחים לצורך הכנת המדורה. שמרו גם על עצמכם – שבו רחוק מאש ומהעשן כדי להימנע משאיפה של מזהמים.

עֶגְלַת סוּפֶּר

המראה של קרשים המובלים בעגלות סופר בדרך להדלקת מדורה בחג הפך לנדיר יותר, אך לא נעלם לחלוטין. לפני עשור דווח כי בכל אחת מרשתות הסופרמרקט נגנבות או הולכות לאיבוד כ־2,500 עגלות מדי שנה, ורוב הגנבות בוצעו בתקופת ל”ג בעומר. מחירה של עגלה בודדת הוא 500 שקל, כך שמדובר בנזק של כ־1.25 מיליון שקל בשנה לכל רשת שיווק. עם השנים פותחו טכנולוגיות חדשות המונעות גנבה או אובדן, אך המסר הגדול יותר הוא שצריך להישמר לא להגיע בכלל לידי גזל או גנבה. אוספים סנדות למדורה? עשו זאת בלי להפיל אחרים לקרשים.

פִּירוֹפוֹבְּיָה

פחד מופרז ולא רציונלי מאש ומלהבות. לא מדובר בפחד נורמלי מהסכנה של האש, אלא בחרדה של ממש מכל סוגיה – מדורה, שלהבת נר או עשן – שאף יכולה להוביל למקרים קיצוניים של היעדרות מאירועים כמו ימי הולדת (בגלל הנרות על העוגה).

קוּמְזִיץ

מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: פירוש הצירוף “קאם זיץ” הוא “בוא/י שב/י”. במשמעותה המקורית לא היה הייתה הכוונה למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. סביר להניח שהמשורר חיים חפר, שכתב את “הפינג’אן” (עיין ערך), שר אותו עם חבריו בפלמ”ח בקומזיץ, משום שהמונח אומץ בידי אנשי הפלמ”ח לתיאור הישיבה סביב המדורה, ובמשמעותה זו נותרה עד ימינו.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי

זוכרים את בר כוכבא? לסיפור החג נכנסת דמות נוספת – רבי שמעון בר יוחאי. לפי המסורת, רשב”י, שהיה תנא ואחד מתלמידיו של רבי עקיבא, נפטר בל”ג בעומר, ולכבודו נערכת מדי שנה הילולה בקברו במירון, שם גם נערך טקס החלאקה (עיין ערך). ישנם טעמים שונים לקיומה של ההילולה במירון ולמנהגיה. סברה אחת היא שטרם פטירתו גילה רשב”י לתלמידיו את סודותיה של תורת הקבלה, והחגיגה ביום הסתלקותו היא תזכורת לאותו אירוע ולאור הרוחני הרב שנגלה בעולם באותה עת.

תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא

עניין נוסף התורם למהותו של החג הוא סיפור תלמידיו של רבי עקיבא, ליתר דיוק – 24,000 תלמידים. הסיפור מצער ומקורו בתלמוד, שם מסבירים כי התלמידים מתו משום ש”לא נהגו כבוד זה בזה”. פרשנות אחת אומרת שהם מתו במגפה, ואחרת גורסת כי הם נהרגו במהלך המרד של בר כוכבא ברומאים. בעקבות מותם הטרגי, הימים שבין פסח לשבועות קיבלו משמעות של ימי אבל, לכן בימי הספירה מקיימים דיני אבלות – לא מסתפרים, לא מתגלחים ולא מתחתנים. הפרשנות המקשרת את מות התלמידים למגפה סוברת כי בל”ג בעומר פסקה המגפה, והודעה על הפסקתה התפשטה ברחבי הארץ באמצעות הבערת מדורות – אמצעי התקשורת של אותם ימים. לכן נקבע יום לזה ליום שמחה, והמדורות הן זכר למדורות ההן.