לא רק הגוף צריך להתאמן ולהתחזק, גם הנפש. אם לא הצלחנו להתגבר, תמיד יש כלים נוספים ורעיונות חדשים. בספרי היהדות העתיקים שלנו מסתתרות עצות שיכולות לעזור אפילו להיגמל מהמסך
רועי, ילד בן 10 עם קושי חברתי, הגיע לפגישה טיפולית עם המטפל אהרון דרמון. בכל פעם שרועי היה נפגש עם חברים, בבית הספר או אחרי הלימודים, הוא היה נכנס לחרדה וללחץ, עד שהגיע למצב שהוא מתנתק מהחברה וחי בעולם משל עצמו. בתהליך האימון הוא למד מה יוצר אצלו את הפחד, ומצא דרכים להתמודד ולפרוח בתוך החברה שלו. הוא לא מחק את הפחדים, אבל למד איך לעבוד איתם וליצור סביבה שתיטיב איתו.
את שיטת הטיפול שאיתה עובד אהרון הוא מלמד יחד עם חברו, משה שרון, בבית הספר שלהם לאימון יהודי. מה זה אימון יהודי? תכף נגיע לזה. נלך קודם צעד אחד אחורה.
משה ואהרון, שלום. מה זה בכלל אימון?
משה: "אימון הוא דרך לעזור לאדם להגיע מהמקום שבו הוא נמצא, אל המקום שהוא שואף אליו. למשל, ילד שרוצה להיות יותר חברותי או פחות ביישן, ומרגיש שהוא נתקע בדרך – במקרה כזה הוא מגיע למאמן, וביחד מוצאים את הדרך להגיע ליעד הזה ולהתגבר על הקושי שבדרך. ממש כמו אימון ריצה: אני היום רץ דקה ואז נגמר לי הכוח, ואני רוצה להגיע למצב שבו אני רץ שעה – אז אני מאמן את עצמי. זה נקרא אימון. זה תהליך שבו אדם רוצה להשתפר, ומוצא תרגילים מתאימים שעוזרים לו בזה".
מעניין. האם זה לא התפקיד של ההורים שלנו, לעזור לנו להתגבר על הקשיים ולהגיע ליעד שלנו?
משה: "שאלה טובה. קודם כול, אם אתה מצליח להגיע ליעד שלך לבד או בעזרת חבר או הורים – אתה לא צריך אימון. אבל לפעמים אדם לא מצליח להגיע לאן שהוא שואף. במקרה כזה הוא פונה למאמן".
אהרון: "נכון. לגבי התפקיד של ההורים, זה בהחלט נכון: במצב רגיל, ההורים הם אלה שאחראים עלינו ועוזרים לנו להתגבר וללמוד את הדרכים להתמודד עם קשיים בחיים. אבל יש מצבים שבהם קשה לילדים ולבני נוער לקבל וללמוד מההורים שלהם. במקרה כזה דווקא מישהו חיצוני יכול לתת מענה. חוץ מזה, הרבה פעמים להורים אין כלים לטפל בילדים. לפעמים הורים לא יודעים גם איך לעזור לעצמם. ואם אין להם את הכלים, הם לא יכולים להעניק אותם לילדים שלהם".
