היא רק רוצה ללמוד (תורה)

מדרשות בכל רחבי הארץ מציעות תוכניות ללימוד תורה לנשים: תוכנית אלול, ימי עיון לנשים נשואות, תוכניות בית מדרש לסטודנטיות ועוד. אך מה עם נערות בגיל תיכון שחשקה נפשן בתורה?

“ייסדתי את מדרשת אפיקים לקראת קיץ תשע”א עם חברתי הרבנית רחל וכטפוגל”, מספרת הרבנית מרים רייסלר. “הרגשנו שיש בנות ברחבי הארץ שמחפשות חוויית תורה עמוקה, וישמחו לפגוש בגיל התיכון את עולם המדרשות ואת האושר הגדול שיש בו”.

לשים את התורה במרכז

הרבנית מרים רייסלר גדלה בארה”ב ועלתה לארץ ישראל לפני 22 שנים. בעבר למדה מדעים מדויקים באוניברסיטה ועבדה בתכנות, אך אהבתה לתורה הביאה אותה לתחום ההוראה והחינוך. בשלושים השנים האחרונות היא חינכה בנות בחו”ל ובארץ, לקחה חלק פעיל בהקמת חמישה מוסדות וכתבה תוכניות לימודים בכל תחומי הקודש.

“והכי חשוב – זכיתי ללמוד תורה עם בנות מדהימות, שסקרנותן וחיפושן אחר האמת והטוב בעבודת ה’ ובלימוד תורה הם בלתי נלאים”, היא אומרת.

לאחר שנים שבהן לימדה תורה במסגרות לא פורמליות, השנה פתחה מסלול חדש של בית מדרש “אפיקים”, באולפנת “הללי” לאומנויות בגבעת וושינגטון.

“באולפנה הלימוד, התפילה והחוויה של בית המדרש הם העיקר, הם עמוד השדרה של היום־יום מבחינת שעות והווי. לצד זה יש לימודים לבגרות מלאה ואיכותית, עם כל הרמות באנגלית ובמתמטיקה, וכמובן שאר לימודי הליבה ומגמות”, מסבירה הרבנית מרים.

במסלול של בית המדרש מוקדשים שני בקרים בשבוע ללימוד תורה בלבד: סדר ושיעור בגמרא, חמ”ה (חסידות, מוסר והגות), נ”ך והלכה. בנוסף, בית המדרש מקיים סדרי ערב שלושה ערבים בשבוע, וגם פועל בשעות נוספות במהלך השבוע. הבנות במסלול בית המדרש משלבות את לימוד התורה עם לימודי חול רגילים.

“עולם התורה הוא רחב מני ים. חשוב לי שבנות ילמדו תורה ברמה גבוהה, כי זה מה שמכבד את התורה ועוזר לכולנו להבין עד כמה יש ללמוד ואיך זה יכול למלא את חיינו בטוב ובעומק במשך חיים שלמים”, אומרת הרבנית מרים.

מה את עונה לכל אלו שמתנגדים ללימוד גמרא של בנות?

“לאחרונה מישהו שאל אותי אם לימוד הגמרא עלול לקלקל את האמונה התמימה של הבת שלו. עניתי שזה מאוד תלוי בבת. צורת הלימוד צריכה להתאים לנפש הלומדת. מי שעולמה האמוני נבנה בעיקר דרך תפילה, הלכה ומעשים טובים, ייתכן שנכון לה למצוא מקום שתואם את הדרך הזו. אני חושבת שכל מי שיראה את מה שקורה במסלולים השונים בבית המדרש יבין שזכינו בדור של בנות מדהימות, עם נפש טהורה, שפשוט חשקה נפשן בתורה. ועולם התורה כולל בתוכו גמרא. לא רק גמרא, ואפילו לא בעיקר גמרא, אבל בהחלט גם גמרא”.

לימוד נותן כוח

אילה כהן למדה בשנה שעברה בכיתה ט’ באולפנה בגוש עציון, והחליטה לעזוב ולעבור למסלול המדובר באולפנת הללי. “גיליתי את הגודל והעוצמה של התורה ורציתי להפוך את זה לחלק משמעותי בחיים שלי”, מסבירה אילה את ההחלטה שקיבלה, “ואז שמעתי על התוכנית הזאת והיא תאמה את מה שחיפשתי”.

במה שונה האולפנה שבה את לומדת כעת מאולפנות אחרות?

“אנחנו מקדישות את רוב שעות המערכת ללימודי קודש ולומדות ברצינות ובהשקעה. אנחנו משקיעות גם בלימודי חול, אבל המרכז מבחינתנו הוא הקודש. יש ימים שבהם אנחנו כל היום רק בבית המדרש, ויש ימים שיש לנו מעט שעות קודש בבוקר ואנחנו נפגשות רק בסדר ערב. הלימוד הוא לא במסגרת של כיתה, מורה ותלמידות, אלא בכל נושא עושים סדר (זמן לימוד עצמאי), ואז הרבנית מעבירה שיעור בנושא או לוקחת את מה שלמדנו למקום עמוק יותר. בגלל שבית המדרש לא מתנהל בצורה של כיתה, אין חלוקה לשכבות: ילדה בכיתה ט’ יכולה להיות החברה הכי טובה של תלמידה בכיתה י”ב וזה ממש טבעי ולא מוזר. זה מאפשר לנו להגיע לשיח משותף וחיבור אמיתי ויוצר חבורה ייחודית”.

למה לימוד התורה חשוב לך? 

“כי הוא מחזק את האמונה ואת הקשר שלי עם הקב”ה. בזכות הלימוד אני מבינה למה בכלל חשוב לשמור תורה ומצוות ולגדול באהבת ה’. התורה הופכת אותי לבן־אדם טוב ומאוזן יותר, וככל שאני לומדת אני מבינה שהתורה היא עצומה, ושיש לי עוד לאן לגדול”.

מתחברות מחדש

אילה, כאמור, אינה היחידה. בנות בגיל תיכון מרחבי הארץ בוחרות להצטרף לתוכניות שונות ללימוד תורה. אחת מהן היא “תוכנית תלמוד תורה לצעירות” (תתל”ץ) של מדרשת אפיקים, שמאפשרת לבנות כיתות ט’–י”ב להצטרף וללמוד מסכת לפי תוכנית הלימודים הארצית בתלמוד. המסגרת מציעה לבנות ללמוד תורה לשמה, או לקראת בגרות בתלמוד ברמה של 3 או 5 יחידות.

אליענה גרוסמן מרעננה לומדת בתתל”ץ כבר שלוש שנים. “הלימוד יצר אצלי קשר עמוק יותר לתורה ולמצוות”, היא מספרת. “יש אנשים שהחיבור שלהם בא דרך שירי נשמה או התבודדות. ביום הכיפורים האחרון בן דוד שלי אמר כשהוא שר ‘מראה כהן’ הוא הרגיש ממש מחובר לקדוש ברוך הוא. אז בשבילי מה שיוצר את ההרגשה הזאת הוא לימוד התורה. החיבור שלי לתורה ולמצוות הוא להבין אותן יותר”.

יולי זילברמן מפתח תקווה עלתה השנה לכיתה י”ב, וזו השנה השלישית שלה בתוכנית. “לימוד תורה הוא חלק חשוב בחיים שלי בכלל ובעבודת ה’ במיוחד”, אומרת יולי, “זה ממש לגעת במשהו שמעבר לחיים האלה ולשגרת היום־יום”.

מה הכי קשה לכן בלימוד גמרא?

אליענה: “הארמית, ויש גם הרבה סוגיות ממש מתוחכמות שלפעמים לוקח כמה שיעורים להבין”.

יולי: “אני חושבת שבעיקר ההתמדה… לא תמיד יש כוח, פוקוס ואנרגיות. אבל אם את משקיעה את הזמן שלך ולומדת, אז את מגלה לאט לאט שהרבה יותר קל לך”.

יש דבר שלמדתן שלא ידעתן קודם, ושמחתן על הלימוד שלו?

אליענה: “הכול, ממש הכול. השיעורים כל כך דקדקו לי גם מצוות שהייתי עושה באופן אוטומטי. גם אם לרוב מה שכתוב בגמרא זה לא הלכה למעשה – אחרי זה הולכים ולומדים מה הראשונים והאחרונים אומרים וזה עוזר להבין את המצוות שאני עושה”.

יולי: “לא כל כך הכרתי גמרא לפני. היום אני מבינה יותר לעומק מושגי יסוד, וגם את העולם שמעבר לגמרא, הראשונים והאחרונים. כשאת לומדת גמרא את פתאום מבינה כמה גדול העולם של התורה… הרבה שאלות שקשורות לאמונה ולהלכה, שבדרך כלל עונים עליהן בכמה משפטים באולפנה, פתאום הופכות לסוגיות שלמות, ואני באמת מרגישה שיש לי מקום ליצור ולחשוב בכוחות עצמי בתוך כל זה”.