האחים הספורטאים

אחים ספורטאים שבולטים בענף ספורט מסוים יש לא מעט, אבל מה תגידו על אחים שנמצאים ברמות הגבוהות בשני ענפי ספורט שונים? קבלו לריאיון מיוחד ל"אותיות וילדים" את האחים גיל וגולן בני

לקראת הריאיון עם האחים הספורטאים גיל וגולן בני, ניסיתי לבדוק אם יש מקרים נוספים של אחים שמשחקים בשני ענפי ספורט מובילים, ולא ממש מצאתי. בוודאי לא בכדורגל ובכדורסל. העובדה שהתופעה הזו כל כך נדירה הגבירה את ההתרגשות שלי לקראת הריאיון עם האחים בני, שהם לא רק ספורטאים מוכשרים, אלא גם אנשים חביבים במיוחד. גיל בני הוא כדורסלן בן 26 (1.81 מ') שמשחק במכבי רמת גן, ואחיו הצעיר גולן (בן 24) הוא כדורגלן בהפועל פתח תקווה.

גיל וגולן, ספרו לי קצת על הילדות שלכם. איך נראו המשחקים ביניכם בילדות? מי ניצח? 

גולן: היינו משחקים בכל ענפי הספורט האפשריים: טניס, כדורסל, כדורגל ועוד. היינו תחרותיים מאוד. בכללי, המשפחה שלנו ספורטיבית מאוד. בכדורסל גיל ניצח, אבל בכדורגל אני הייתי מנצח אותו, אלא מה?

גיל, אתה מודה בזה?

גיל: אני מכחיש ואומר שניצחתי בכל משחק, כולל כדורגל.

הייתה יריבות? היו ויכוחים?

גיל: ויכוחים לא היו. הייתי מתווכח בעיקר עם גיא, התאום של גולן, וגולן היה מחמם בינינו… אגב, גיא הוא סטודנט לפסיכולוגיה ולוחם במילואים.

מתי היה הרגע המסוים שבו הבנתם שאתם בדרך להיות ספורטאים מקצוענים?

גיל: מגיל צעיר גדלנו בבית ספורטיבי. גולן היה חזק בכדורגל, ותמיד מהמוכשרים בשכבת הגיל שלו, וגם אני אותו הדבר בכדורסל. מהתיכון אתה מבין שאתה רוצה להפוך את זה למקצוע ומשקיע בזה את כל החיים שלך, ורואה לאן זה הולך. כמובן, אי אפשר לדעת מה יקרה, כי זה תלוי בהצלחה שלך, אבל ידענו מגיל צעיר שזה מה שאנחנו רוצים לעשות. 

הייתה לכם תמיכה מההורים? הם נתנו לכם גב?

גולן: הייתה תמיכה מלאה לאורך כל השנים, אבל חווים גם כמשפחה וגם כיחידים המון קשיים ואתגרים בספורט. המשפחה תמכה מאוד בסיוע לעבור את הרגעים האלה, וזה היתרון במשפחה כזו ספורטיבית ותומכת בספורט.

מילדות נמשכתם לענף הספורט שבו אתם עוסקים היום?

גולן: אני תמיד שיחקתי כדורגל. גיל קצת זִגזֵג בין הענפים.

גיל: אני הייתי משחק כדורגל כשהייתי קטן, אבל לא הייתי טוב מספיק כנראה. 

מה יותר מעייף לשחק, כדורגל או כדורסל?

גיל: יש ויכוח גדול על הדבר הזה, אבל אני אגיד לך איך אני רואה את זה. קודם כול, זה מאוד שונה פיזית, ואני חושב שאם תיתן לשחקני כדורגל לשחק כדורסל, הם יהיו גמורים תוך זמן קצר מאוד, ואם תיתן לכדורסלנים לשחק כדורגל, הם לא יסחבו עד המחצית. אז אפשר להתייחס לזה ככה, אתה יודע, זה קושי שהוא מאוד שונה, וגולן ואני וגם מדברים על זה הרבה.

גולן: אני אומר שלפי דקה, משחק הכדורסל הוא ענף הרבה יותר קשה, אבל לאורך זמן כדורגל יותר מעייף.

גיל: בכדורגל צריך יותר כושר אירובי.

גולן, אתה משחק בהפועל פתח תקווה, קבוצתי האהודה, אז אשמח לכמה מילים ממך על הקבוצה.

גולן: המועדון בהתקדמות גדולה בניהול ובמקצועיות שלו. זה מועדון שהוא בית חם לשחקנים, ואני גם מרגיש את זה על עצמי. אני מאוד מחובר למועדון. המטרה הראשונה של הקבוצה השנה היא להישאר בליגה, אבל אני אישית מקווה שהמטרות ישתנו תוך כדי העונה ונדבר גם על יותר מזה.

גיל, אתה סירבת למכבי תל אביב בקיץ. מה הסיבה?

גיל: כן, הייתי צריך לבחור בין מכבי לאילת. הדברים במכבי היו קצת יותר מסובכים בגלל העבר שלי בהפועל תל אביב. בסוף הלכתי לאילת, אבל זה לא יצא לפועל, כי הם בסוף בליגה הלאומית. אז כרגע אני במכבי רמת גן. טוב לי שם מאוד, עם אדם אריאל, ובכלל חבר'ה ישראלים נחמדים שם. שמוליק ברנר הוא מאמן נהדר, ועכשיו יצא לי להכיר אותו פעם ראשונה. זה מועדון חם, מועדון שכיף לשחק בו, והוא בהתקדמות בשנים האחרונות, בדומה להפועל פתח תקווה בכדורגל. זה שונה מאוד מאילת, שבה הייתי אמור לשחק, ועשיתי שם את ההכנה לעונה עם הקבוצה, שלושה שבועות של אימונים. אז כן חוויתי את העיר, את הקבוצה, גם שם יש מועדון נהדר. אני מקווה שהם יעלו לליגה הבכירה בעונה הבאה.

שניכם סוג של "מוח על המגרש", זאת אומרת ששניכם שחקנים יוצרים – רכז, קשר – מה ההבדל בכל זאת בין התפקידים? האם אתם אוהבים אותם, את סוג המנהיגות הזאת? איך אתם רואים את התפקידים שלכם?

גיל: אני חושב שיש הרבה קווי דמיון בין התפקידים, כמו שאמרת. הרבה בעניין של ניהול המשחק, של אחריות, של לייצר בעיקר לאחרים. זה אומר שלפעמים לא כל הקרדיט הולך אליך, אבל אנחנו אוהבים את זה, אנחנו יודעים איך לעשות את זה. אנחנו שחקנים שנותנים הרבה בשביל הקבוצה ושמים את האגו בצד, וזה עוזר לנו מאוד בדרך.

גולן: כמו שאתה יודע, אני אוהב לבשל שערים. קשר זה תפקיד שמצריך יצירתיות והבנה של המשחק, ואני מחובר מאוד לתפקיד הזה. 

מי מכם שיחק מול קהל גדול יותר?

גולן: מן הסתם אני, כי האצטדיונים בכדורגל גדולים בהרבה. שיחקתי מול עשרות אלפי צופים בבלומפילד, טדי וסמי עופר.

גיל: אני שיחקתי מול 11,000 בהיכל מנורה מלא, בדרבי.