רַבֵּנוּ / דורון שפר

דורון שפר צפה בסדרת הטלוויזיה רבנו המספרת את סיפור חייו ופועלו של רבי נחמן מברסלב ונתקל בה בתופעה שמצויה אצל חסידים והזכירה לו סדרת דוקו על.... כדורסל

לפני כמה חודשים יצאה סדרת טלוויזיה דוקומנטרית בשם "רבנו", המספרת את סיפור חייו ופועלו של רבי נחמן מברסלב (1772–1810). במהלך הסדרה רואיינו דמויות שונות ומגוונות שהביעו את דעתן וסיפרו על מפגשיהן עם תורתו ופועלו של אחד מענקי הדורות, שיותר מ־200 שנה אחרי הסתלקותו ממשיך להשפיע על מיליונים של דתיים וחילוניים, חסידים ומתנגדים, פילוסופים וחוקרים, יהודים ולא יהודים בארץ ובעולם.

גם אני באופן אישי הצצתי בתורותיו ונשביתי בקסם דמותו יוצאת־הדופן והחד־פעמית של רבי נחמן. היה זה לפני כ־14 שנה, כשעברתי עם משפחתי לארץ הגליל על שדותיה, יערותיה ומרחביה, ובמיוחד לאזור מרום הגליל, שמשמש מעוז לרבים מחסידי ברסלב, והפך עבורי למצע ותשתית להעמקה וחיבור לרבי נחמן, לתורותיו ולעצותיו.

מעט מעט התחלתי לקרוא את ספריו, לשמוע שיעורים מפי חסידיו המובהקים ולקיים חלק מעצותיו: לצאת לשדה או למקום מבודד ללא הסחות דעת כדי לעצור את מרוץ החיים, לנשום, להתבונן, לעשות חשבון נפש ולדבר עם ה', לחפש ולבקש לראות טוב בעצמי, באשתי, בילדיי, בהוריי ובעולם שסביבי, ללמוד לשמוח בחלקי גם אם הוא חלק קטן או קשה, נמוך או חסר, ובעיקר לבחור מחדש בכל יום ורגע להתחיל מבראשית… 

עם השנים הפך רבי נחמן לאחת הדמויות המרכזיות שמעוררות השראה בחיי, ממנו אני מקבל כלים ועצות שעוזרות להפוך אותי לאדם טוב יותר, שלם יותר ושמח יותר בחלקו. 

הסדרה "רבנו", כמו רבי נחמן עצמו, היא סוחפת ומטלטלת, ותוך כדי הצפייה מצאתי את עצמי צולל ונשאב לתוכה, אבל באותה נשימה נתקלתי בסדרה בתופעה שמצויה אצל חלק מחסידי רבי נחמן (ולא רק אצלם, והאמת שלעיתים גם אצלי) שמעוררת בי סלידה והתנגדות. 

נראה כי יש צורך ללא מעט חסידים באשר הם: חסידי רבי נחמן, חסידי הרבי מליובאוויטש, חסידי הרב אשלג ועוד, להציג ולהוכיח שרבם הוא הגדול מכולם. אותו צורך נובע לטעמי בין השאר מיסוד התחרות, שמסתבר שנמצא וטבוע לא רק באולמות הספורט והכדורסל, אלא גם בעולמות הרוחניים של הדתיים והחסידים. ולמרות שלהבדיל, זו "תחרות דקדושא", וכמאמר חז"ל "קנאת סופרים תרבה חוכמה" – עדיין מסתבר שתחרות כמו תחרות, גם כשהיא תחת כותרת רוחנית, מוּעדת להוביל לקנאה (לא של סופרים), טינה, לשון הרע ואלימות.

במובן מסוים הזכירה לי הסדרה "רבנו" סדרת דוקו אחרת בשם "הריקוד האחרון", שיצאה כמה חודשים לפני כן: סדרת הטלוויזיה על מייקל ג'ורדן וה"שיקגו בולס", שסיפרה ותיעדה את עונת האליפות השישית של הקבוצה והציגה את מייקל במרכז העלילה, תוך שהיא מנסה להבהיר לצופים ולעולם כולו שמייקל ג'ורדן הוא הזכר אלפא והטוב מכולם.

קצת אירוני שדווקא רבי נחמן עצמו מנסה בדרכים שונות ומגוונות בתורותיו להוציא את הרוח ממפרשי התחרותיות ולנפץ עגלי זהב ועבודת אלילים מסוגים שונים. בסיפור המעשיות של "החכם והתם" רבנו מזכיר לנו כמאמר התם: "שזה מעשה שלו וזה מעשה שלי… ולמה לנו לדבר מאחרים…" 

כשנשכיל להבין ולזכור שיש רק בעל בית אחד לבירה, שאין עוד מלבדו ואפס זולתו, אזי תתבטל הקנאה, השנאה והתחרות, ויוכל כל אחד לשמוח בחלקו, לממש את ייעודו ולתרום את חלקו לעולם הרמוני, שלם ומתוקן.

"…ולפני אחד מה אתה סופר" (ספר היצירה)

כתבות נוספות

כתבים צעירים

הנה הם באים

חיכיתם חיכיתם, ציפיתם ציפיתם, והנה היא כאן! קבלו את הנבחרת החדשה של הכתבים הצעירים ב"אותיות וילדים" למאות הכותבים ששלחו ולא התקבלו הפעם מפאת חוסר מקום – הייתם נפלאים, אל תשכחו לנסות גם בפעם הבאה!
מחנה של צדק חיים ולדר

מַחֲנֶה שֶׁל צֶדֶק / חיים ולדר

כְּכָל שֶׁאֱלִישָׁע נִכְנַס לָעִנְיָנִים, כָּךְ הָעִנְיָנִים יָצְאוּ מִשְׁלִיטָתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל. הָאֱמֶת, בַּתְּחִלָּה לֹא כָּל כָּךְ שַׂמְנוּ לֵב לְזֶה, גַּם בִּגְלַל שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה בְּאֹפֶן טִבְעִי, וְגַם כִּי לְמִיכָאֵל לֹא הָיָה אִכְפַּת (אוֹ שֶׁלֹּא הֶרְאָה שֶׁאִכְפַּת לוֹ). אֲבָל כְּכָל שֶׁחָלַף הַזְּמַן, הִמְשִׁיךְ אֱלִישָׁע לְהִשְׁתַּלֵּט עַל הָעִנְיָנִים, וּבְלִי לָשִׂים לֵב נוֹצַר מַצָּב שֶׁהוּא זֶה שֶׁהֶחְלִיט אֶת כָּל הַהַחְלָטוֹת בְּנוֹגֵעַ לַמַּחֲנֶה.
האונייה פנצ'ו

מעבר לכל דמיון / אור דמביץ, כת"צית

במשך חצי שנה היטלטלה אוניית הפנצ'ו הרעועה על מי הדנובה והים השחור, נושאת את תקוותם של מאות מעפילים שברחו מאימת הנאצים. חיים פרקש עוד זוכר את המסע המפרך, והסופרת תמי שם טוב מחיה אותו מחדש בספרה

רַבֵּנוּ / דורון שפר

דורון שפר צפה בסדרת הטלוויזיה רבנו המספרת את סיפור חייו ופועלו של רבי נחמן מברסלב ונתקל בה בתופעה שמצויה אצל חסידים והזכירה לו סדרת דוקו על.... כדורסל

התמודדות בשגרת חירום / טל אור

פרופסור מולי להד דיבר על דרכים שנותנות לנו כוח ושמחה, ובזכותן אנחנו יותר אנרגטיים ומחוסנים. הוא קרא להן "גש"ר מאח"ד" – ראשי תיבות של גוף, שכל, רגש, משפחה, אמונה, חברה ודמיון

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!