נוסיף עוד קיסם למדורה

יש אצלנו ביישוב בית אחד שעשוי מעץ. כולו. מיותר לציין שמדי שנה בתקופה הזו בני הנוער עוברים לידו כשריר נוזל מפיהם, תוהים לעצמם אם אפשר לחטוף חדר ולברוח

איכשהו ל"ג בעומר חמק מתחת לרדאר של המשטרה.

בואו נודה על האמת, מדובר בחג של ונדליזם, לא פחות.

נתחיל מהמנהג הקדום ביותר הידוע בקרב בני הנוער בישראל – איסוף קרשים.

בל"ג בעומר שורפים מדי שנה כמות עצומה של עץ, ואתם מן הסתם יודעים שאין מספיק עצים שיספיקו לצמוח בשנה אחת, מה שאומר שצריך לאלתר. עד ליום שבו כולם אוספים ביחד קרשים, כל בני הנוער נמצאים בכוננות איסוף קרשים באופן פרטני. מה זה קרש אתם שואלים? כל דבר שיכול להיות קשור בצורה כלשהי לעץ או להזכיר עץ.

ארונות מטבח מעץ עם פורמייקה ודבק רעיל? הולך. מישהו פירק את הגדר הממוסמרת של הבית? מצוין. דלתות ישנות? מעולה. במו עיניי ראיתי סבים וסבתות קושרים את מקל ההליכה שלהם בשלשלאות ברזל אל ידיהם. מלחמה זו מלחמה.

מי שמביא את הזהב, הידוע יותר בשם "פלטה", ייחשב המנהיג. פלטות הן מצרך מבוקש במיוחד. ככל שהפלטה גדולה יותר, ככה קשה יותר להשיגה, ולכן מי שמביא אותה ראוי לתהילת עולם. הסטטיסטיקה מספרת שאחד מתוך אחד קבלני בנייה כמעט פשט רגל בעקבות ל"ג בעומר.

כשמגיע יום איסוף הקרשים, חיל ורעדה אוחזים בכל השכונה. כולם מאבטחים כל דבר שעשוי להיחשב בר־שריפה. בני הנוער הולכים בגאון ברחובות היישוב כשהם נושאים על כתפיהם בול עץ באורך כמה מטרים כאילו הם הולכים לנגח את שערי רומא. ביום הזה, כל עלה יבש נאסף, כל שיפוד מלוקט. על ילדים עם שמות של עצים נאסר לצאת מהבית.

יש אצלנו ביישוב בית אחד שעשוי מעץ. כולו. מיותר לציין שמדי שנה בני הנוער עוברים לידו כשריר נוזל מפיהם, תוהים לעצמם אם אפשר לחטוף חדר ולברוח.

כשתם הוונדליזם של איסוף הקרשים ופירוק תחנות האוטובוס, מגיע ל"ג בעומר. לא קל למצוא היום מקומות לקיום מדורות ולכן, כמו בחומה ומגדל, לעיתים צריך להכשיר את הקרקע לטובת העניין. כל שדה יבש הופך למוקד לעשרות מדורות, ובינינו, גם שדה לא יבש הוא אופציה.

בתי מגורים שטרם הושלמה בנייתם יהפכו לאתר עלייה לרגל ואכילת כנף. המטוס נוחת עוד חצי שעה? מצוין, אפשר להספיק על מסלול הנחיתה מדורה או שמונה.

בכל רחבי הארץ פזורות מדורות רבות עם עשן שחור שמיתמר אל על וקולות פצפוצים רמים של שידת הטלוויזיה של ההורים. תפוחי אדמה שרופים, ילדים מפויחים ומרשמלו בטעם אפר יחולקו להמון הצוהל. והוא צוהל ועוד איך. עד ארבע לפנות בוקר. ידוע שמצוות החג היא להשאיר ער את כל מי שגר ליד שטח פתוח.

ובבוקר יקומו כולם ליום חדש. מסריח מעשן. ריח חרוך יקדם את פניהם ואת אפיהם של כל מי שיעז לצאת החוצה מביתו. ובכל רחבי הארץ, בכל שטח שגודלו עולה על מטר רבוע, תהיה נקודה שחורה קטנה ומעשנת, זכר לחג הוונדליזם. שיהיה לכולם חג שמח ובוער!

כתבות נוספות

מילים בחשכה

ילדים ומבוגרים רבים אוהבים לקרוא, להיסחף אחר דמויות ססגוניות לתוך הרפתקה מרתקת! אך מה עם העיוורים, שאינם יכולים לקרוא? האם יש דרך שבה הם יכולים בכל זאת להיסחף לעולמות שבתוך הספרים? כתבתנו יצאה לספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה כדי לגלות איך מנגישים ספרים

איזה סיפור

כשהייתי קורא ספר הייתי נכנס לתוכו לא רק בזמן הקריאה אלא גם אחר כך, הרבה אחר כך. הייתי מדמיין שאני בלש, חלק מהשביעייה הסודית, ומגייס בדמיוני את הכלב של השכנים כחלק מהצוות שלי

קַבלו אותי

החלק השלישי היה קשור להלכה, ושם פישלתי בענק. לא היה לי מספיק ידע, אבל זה היה מעבר לזה – אשכרה נפלתי בשאלה "כשתשעה באב יוצא בראש חודש, צמים או לא?"

מכופף הבננות

מה צהוב מבחוץ, מתוק מבפנים ומכינים ממנו קטשופ? קטשופ?!?!?! וזה רק אחד מהדברים שתופתעו לגלות על הבננה המוכרת. הפעם יצאנו למסע בעקבות הבננה, שאפשר לשנוא אותה או לאהוב אותה, אבל אי אפשר להיות אדישים כלפיה.

האספנים

מה הקשר בין דוד בן־גוריון, הרב יצחק ניסים ובנימין נתניהו? האם כל הצפרדעים מחייכות? איפה אפשר למצוא קומקום מגוש קטיף? ומה התגלה בחוף ים המלח? על כל אלה ועוד בכתבה שלפניכם

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!