מפריחי השממה

בסמוך לביתם אין סופרמרקט, בשביל לקנות בגדים הם יוצאים לנסיעה לא קצרה. קניון? לא בבית ספרם | ארבעה ילדים שגרים במקומות מרוחקים, מספרים איך זה להפריח את השממה בימינו | נושמים ירוק

אליעֺז בן יוסף, מרחבעם

פעם היה סרט בשם "סוף העולם שמאלה". כשמדריכים אתכם איך להגיע אל מרחבעם, יישוב מקסים במדבר, זו בערך ההדרכה הכי מתאימה… נוסעים דרומה, ונוסעים, ונוסעים עוד, עוברים את ירוחם ועוד ממשיכים לנסוע, ובסוף באמת מגיעים, וממש ממש שווה להגיע למקום המקסים הזה ולפגוש את אליעֹז החייכן ומסביר הפנים.

אליעז, כמה זמן אתם גרים פה כבר?
"שש שנים וחצי".

מדוע הוריך בחרו להתיישב פה?
"הם גרו בכל מיני ערים לפני כן, וחיפשו מקום עם הרבה אדמה ואנשים טובים. בסוף הם הגיעו לכאן". 

במה עוסקים הוריך?
"אימא שלי היא הזמרת רוחמה בן יוסף, ואבא שלי יונתן הוא מאמן (קואוצ'ר) ולומד תורה".

מה אתה אוהב במקום?
"אני אוהב את המדבר – הנוף והשקט, ואת החברים שלי". 

כמה ילדים בני גילך יש במרחבעם?
"תשעה ילדים".

מה אתה הכי אוהב לעשות אחר הצהריים?
"לשחק עם חברים וללכת לטייל איתם, למצוא חיות, לרכוב על האתון שלי". 

מה היית רוצה לשפר פה?
"הייתי רוצה להוסיף ירוק". 

אליעז בן 10 וחצי, והוא לומד בכיתה ה' בבית הספר "נגב סיני" ברמת נגב. למרות שהוא גר במדבר ואוהב את הנוף והמקום, חסרים לו נחלים זורמים. אליעז מאוד אוהב לטייל, והיה שמח לפגוש בסביבתו גם מקורות מים להשתכשך בהם. העיר הקרובה ביותר למרחבעם היא ירוחם, עיירה מקסימה, שבה עורכים את רוב הקניות והסידורים, וכשצריך – גם הולכים לרופא. למזלו הרב של אליעז, המשפחה אוהבת לבקר למרות המרחק, וסבא וסבתא גרים בדימונה, שזה די קרוב. עם זאת, יש כמה שגרים רחוק וממעטים להגיע.

מה מיוחד אצלכם שאין ברוב המקומות?
"שיש שקט, מרחבים פתוחים. יש מלא כוכבים". 

כמה משפחות גרות אצלכם ביישוב?
"כתשעים". 

במה מתבטאת הפרחת השממה אצלכם?
"בכל פעם שאני שותל עצים או ירקות, האדמה פעם ראשונה מאז ומעולם מגדלת צמחים, וזה מדהים". 

לפני פחות משנה נולדה לאליעז אחות מתוקה בשם אורי מרים, ואליעז כבר מחכה בקוצר רוח שתגדל כדי שתעזור לו לשתול ירקות בגינה, או שיוכל כבר להרכיב אותה על האתון. בינתיים הוא יוצא איתה לטיולים – אימא נושאת אותה במנשא, ויחד עם אבא, כולם נהנים מן הנוף והאוויר הנקי. בקורונה, כשכולם הסתגרו בבתיהם, אליעז היה יכול לצאת למרחב הפתוח חופשי, בלי לפחד. מי אמר שאין יתרונות במדבר?

אליעוז בן יוסף מרחבעם

רננה ונעמי שבח, חוות גלעד

רננה ונעמי שבח הן אחיות מתוקות, שמחות ויפות, שגרות בחוות גלעד. רננה בת 11, יש בשכבה שלה ביישוב רק עוד ארבעה ילדים, והיא לומדת בבית הספר בהר ברכה. נעמי בת 9, יש בשכבה שלה רק עוד שלושה ילדים, והיא לומדת בבית הספר בשבי שומרון. חוות גלעד הוקמה לפני כ־18 שנה על ידי איתי ובת ציון זר, כשנה לאחר שאחיו היקר של איתי, גלעד, נרצח על ידי מחבלים.

החווה היפהפייה שוכנת על גבעות, נושבת בה רוח נעימה, האנשים בה מקסימים ומאירי פנים. יש בה רק 65 משפחות. המרחקים בין בית אחד למשנהו גדולים, ובדרך ניתן לפגוש את הטבע ההררי. הוריהן של נעמי ורננה, יעל והרב רזיאל, הגיעו לגור בחווה לפני 11 שנה. אימא יעל לומדת ספרות, כותבת (ממש לאחרונה היא הוציאה ספר בשם "א' אלמנה") ומעבירה הרצאות. אבא, הרב רזיאל שבח זצ"ל, היה שוחט, מוהל, סופר סת"ם, חובש, רב היישוב, מלמד ילדים ואבא אהוב ונערץ, שנרצח לפני שלוש שנים על ידי מחבלים.

מדוע הוריכן בחרו להתיישב בחוות גלעד?
"בגלל האנשים".

מה אתן אוהבות במקום? 
"את החברה, את השוני ממקומות אחרים ואת הזרימה".

מהי העיר הכי קרובה למקום מגוריכן? 
"אריאל".

מה אתן עושות בעיר? 
"קונות בגדים".

מה הכי חסר לכן בסביבה? 
"ניקיון".

מה אתן הכי אוהבות לעשות אחר הצהריים?
"ללכת למגרש ולשחק כדורגל".

מה הייתן רוצות לשפר? 
"שיהיו נדנדות בגן השעשועים".

מי מגיע לבקר אתכן מהמשפחה? 
"סבא וסבתא".

אבל שאר קרובי המשפחה ממעטים להגיע, "כי הם רחוקים ועסוקים". למרות זאת, רננה ונעמי לא מעוניינות לגור במקום אחר, קרוב יותר למשפחה. "טוב לנו כאן", הן אומרות פה אחד. "כולם מכירים ואוהבים את כולם, ואין פה הרבה אנשים", הן מספרות על הייחוד שבמקום.

איך אתן מרגישות כמפריחות השממה בארץ ישראל? 
"אנחנו לא מרגישות את זה. אלו החיים שלנו. אין כל כך הרבה רעשים ויש שקט בלילות, יש לנו המון מרחבים וכולם חברים של כולם!"

טליה ויתקון, משכיות

הוריה של טליה ויתקון בת ה־10 גרים במשכיות אשר בבקעת הירדן כבר למעלה מ־13 שנה. זה אומר שטליה עצמה נולדה וגדלה במקום, ולא מכירה בית אחר. הוריה של טליה גרו בעבר בשירת הים – יישוב ששכן לחוף הים התיכון בגוש קטיף, ונאלצו לעקור למקום מגורים אחר, כמו כל שאר תושבי גוש קטיף, לפני 15 שנה. הם בחרו להמשיך להפריח את השממה וליישב את ארץ ישראל במקום מיוחד, שלא רבים מכירים, ולא רבים מגיעים אליו.

טליה, מדוע הורייך בחרו להתיישב דווקא במשכיות? 
"כי הם רצו להקים מחדש את שירת הים, המקום שממנו גורשו, והיה חשוב להם לעשות את זה במקום שחסרים בו אנשים ויהיה משמעותי לעם ישראל". 

במה עוסקים הורייך?
"אימא שלי, רחל, היא אם־בית באולפנת הבקעה בחמרה. אבא שלי, אבינדב, כותב ועורך ספרים, ומגדל תוכים. בעבר הוא היה גם עיתונאי ב'מקור ראשון' ואפילו כתב ב'מקור לילדים' – היה לו מדור בשם 'כתבטבע', שהוא גם אייר".

כמה אחים ואחיות יש לך?
"מבשר בן 18, שרון תחיה בת 16, בן ציון בן 14, מרים נחמה בת 12, אמונה בת 7 וחצי, אליה אברהם בן 4 ודוד בן שנה".

מה את אוהבת פה? 
"החברות והרוגע…"

איזו עיר הכי קרובה למקום מגוריך? 
"בית שאן".

מה עושים בעיר? 
"קניות, ולומדים בבתי הספר".

מי מגיע לבקר אותך מהמשפחה? 
"סבא וסבתא מאריאל, וסבא מקריית אתא".

ומי לא? 
"סבתא מקריית אתא, כי זה רחוק, וקשה לה בנסיעות ארוכות".

טליה אוהבת לשחק עם חברות אחר הצהריים, וללכת לפעולות של בני עקיבא בסניף שביישוב. היא נהנית מהשקט ומהאווירה הטובה, שלא נמצאים בהרבה מקומות. בכל זאת, ביישוב עם 41 משפחות, התחושה היא אחרת. כולם מכירים את כולם וגרים יחד כמו משפחה אחת גדולה. אז נכון שחסרה לה המשפחה הקרובה, בני הדודים והדודים, אבל למרות זאת, גם אם הייתם מציעים לטליה לעבור לגור במקום אחר – היא הייתה אומרת תודה בנימוס ונשארת לגור במשכיות, בלי לשנות דבר, כי היא אוהבת את המקום כפי שהוא.

איך את מרגישה כמפריחת השממה בארץ ישראל? 
"שליחות! כי אין הרבה אנשים שגרים בבקעה. מוזמנים לבוא גם אתם!"

במה מתבטאת הפרחת השממה במשכיות? 
"חקלאות ולימוד תורה. למשל, מישהו מהיישוב שלנו הקים את תלמוד התורה הראשון באזור. וגם, בזכותנו הבדואים לא השתלטו על השטח של משכיות כמו שעשו במקומות אחרים בבקעה". 

טל בנימין הורוביץ, נוקדים

היישוב נוקדים נמצא על השפה הצפונית של נחל תקוע. הוא משקיף על נוף מדבר יהודה והרי מואב ממזרח, על נופה ההררי של נפת חברון ממערב ועל ההרודיון מצפון. לכל הדעות, מקום קסום ומיוחד. מתגורר בו חבר הכנסת אביגדור ליברמן, וגם טל בנימין הורוביץ, בן 9 שלומד בכיתה ד'.

כמה זמן הוריך גרים במקום?
"10 שנים".

מדוע הם בחרו להתיישב דווקא בנוקדים?
"כי הם אהבו את היישוב, וגם כי הוא קרוב לירושלים".

במה עוסקים הוריך?
"אימא שלי, מיכל, היא עובדת סוציאלית, ואבא שלי, שלמה, מנהל את פינת החי אצלנו".

מה אתה הכי אוהב במקום?
"אני אוהב את הבית, את החברים ואת הנוף".

מי מגיע לבקר אותך מהמשפחה?
"סבא שלי מצד אימא, סבתות שלי והדודים. אבל סבא מצד אבא מגיע מעט, כי הוא גר רחוק".

לטל בנימין יש חמישה אחים: אור חיים, עדי רבקה, רוני צביה, שקד יהודה ומעין יעקב. יש לו רצון עז להיות קרוב גם למשפחתו המורחבת, אבל כשאני שואלת אותו אם היה רוצה לגור קרוב למשפחה, יש לו רעיון… הוא לא היה רוצה לעזוב את היישוב, אבל היה רוצה שהמשפחה תעבור לגור איתו! האמת היא שנשמע שממש כדאי לעבור לגור בנוקדים. יש במקום 300 משפחות, האנשים אוהבים לעזור זה לזה, והנוף – אין שני לו. העיר הקרובה לנוקדים היא ירושלים, שם "קונים דברים והולכים למקומות כיפיים". 

טל בנימין, היכן אתה לומד?
"בבית הספר 'קדם' בנוקדים".

ומה אתה הכי אוהב לעשות אחר הצהריים?
"להיות אומן במתקני נינג'ה".

איך אתה מרגיש כמפריח השממה בארץ ישראל?
"זה משמח אותי שאני מחזק את האחיזה בקרקע בגוש עציון".

במה מתבטאת הפרחת השממה אצלכם?
"אני עוזר להדריך מבקרים בפינת החי שאבי מנהל, ובכך עוזר להביא כמה שיותר מבקרים לגוש עציון".

כתבות נוספות

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!