בננה הפוכה
הבננות הן פצצות אנרגיה ובעלות יתרונות בריאותיים רבים. הפרי הצהוב־צהוב הזה מופיע לעיתים בגרסה חומה, ירוקה ואפילו אדומה (כן, כן!) ועל שאלת השאלות אניח לכם לענות בעצמכם: איזוהי דרך שיקלוף בה האדם? הקופים פותחים אותה הפוך: הם מחזיקים בעוקץ (הצ’ופצ’יק) של הבננה ופותחים אותה מהצד המעוגל, כך שהבננה הופכת… לסוג של סוכרייה על מקל!
בננה כובשת
הבננה היא אחד הצמחים הראשונים שבויתו בידי בני האדם, עוד לפני אלפי שנים. מקורה של הבננה בדרום־מזרח אסיה, באזור האוקיינוס השקט, שם תורבתה והופצה בידי האדם לאזורים אחרים. הכובש הגדול אלכסנדר מוקדון התוודע לבננה כאשר פלש להודו. סוחרים ערבים הפיצו את הבננה ברחבי אפריקה, ובמהלך המאה ה־16 הביאו אותה הספרדים והפורטוגלים ממערב אפריקה לאמריקה.
(לא) רק בישראל
ומה עם ישראל? על הבננה הישראלית אנו חייבים תודה לאסלאם, שהביא אותה לארצנו עם התפשטותו. הפרי שגדל בארץ קטן יחסית, אך אל תתבאסו! בעקבות המחקר והפיתוח הישראליים הפכנו לספקית שתילי בננות למטעים ברחבי העולם.
בנות ובננות
בננות לכול? אם תשאלו את אנשי הוואי העתיקה, אז לא! בהוואי הוטלו הגבלות ששמם “קאפו”, וכחלק מההגבלות נאסר על נשים לאכול קוקוס, מזונות אדומים ו… בננות! העונש על העבירה, למי שמתעניינת, היה מוות. רק בשנת 1819 הוסרו המגבלות והותר גם לנשים לאכול בננות.
אם אין לחם, תאכלו בננות
אוהבים בננות עד כדי כך שתאכלו אותן בכל מצב צבירה? רגישים לגלוטן? הדבר הבא הוא בשבילכם: קמח בננות! כשהחיטה יקרה, משתמשים במה שיש: מקלפים בננות ירוקות, קוצצים, מייבשים וטוחנים. ניתן להשתמש בתוצר כמו בקמח רגיל לכל דבר ועניין.
קטשופ בננות
תאמינו או לא, בפיליפינים משתמשים בבננות במקום בעגבניות להכנת קטשופ. מה?! האמת היא שמדובר בבחירה נבונה – זהו מוצר שעשוי מיבולים מקומיים: בננות וצבע מאכל אדום. אם לצטט את דבריה של מל, העוזרת הפיליפינית של סבתא: “קטשופ בננה הוא הטעים מכל סוגי הקטשופ שבעולם, הטעם שלו חמוץ־מתוק וילדים אוהבים אותו”. השתכנעתם?
קליפה
אכלתם בננה? אל תזרקו את הקליפה לפח! במדינות המזרח הרחוק, נהוג לאכול גם את קליפת הבננה, המכילה ויטמינים בערכים גבוהים ביותר. ואשר לסלפסטיק? כן, קליפות בננה באמת חלקלקות, כמעט כמו קרח. אז… שימו לב על מה אתם דורכים, כן?
עלים ידידותיים
בווייטנאם ובתאילנד משתמשים בעלי הבננה לאריזת פירות וירקות בסופר. אחלה תחליף לשקיות הפלסטיק המזהמות.
ומה עוד? העלים משמשים גם לריפוד ולקליעת מחצלות. בימי הביניים נעשה שימוש בעלי הבננה כתחליף לנייר כתיבה. מעניין איך תגיב המורה אם תביאו לכיתה מחברת מעלי בננה…
בננה אומנותית
אין סוף ליצירתיות. האומן הישראלי טספאי טגניה משתמש בעלי בננה כחומר גלם להכנת פסלים. החומר חביב עליו במיוחד שכן הוא “זמין, נוח ליצירה ובעל צבע חדגוני המחייב להתעמק במרקמים וליצור בעדינות רבה”, אבל בעיקר כי הבננה מחזירה אותו לזיכרונות מילדותו המוקדמת באתיופיה. ממליצה לכם לחפש את עבודותיו, להתרשם ולקבל השראה!
מה מברכים?
דנו חכמים: מה מברכים על בננה? מצד אחד היא מתחדשת מהשורש, אך מצד שני היא לא נזרעת מחדש מדי שנה. אז מה ברכתה? “אדמה”? “עץ”? אולי בכלל “שהכול”? הלכה נקבעה כמרן רבי יוסף קארו שסבר כי ברכתה: “בורא פרי האדמה”. והנה קושיות בשביל כל החכמים והחכמות שקוראים שורות אלו: האם מותר לשתול בננה בשנת השמיטה הבאה עלינו לטובה? והאם מתקיימת בבננות תקופת עורלה?
בננות בטעמים
בקרוב תוכלו לטעום בננות, תוצרת הארץ בטעמים מסקרנים ושונים ממה שהורגלתם. הזנים החדשים שהובאו לארץ הם “פיסאנג מאס” – זן של בננות מתוקות בטעם נוגט, ו”פראתה אנה” – בננות בטעם פירות הדר.
בננה רדיואקטיבית
פירות הבננה רדיואקטיביים! בננות מכילות הרבה אשלגן, מה שהופך אותן לרדיואקטיביות יותר מפירות אחרים. אבל אל בהלה! אנחנו צורכים מזונות עשירים באשלגן על בסיס יום־יומי, למשל תפוחי אדמה, שעועית, גרעיני חמנייה ואגוזים, וזה לא הופך אותנו לזוהרים בחושך… האמת היא שתצטרכו לזלול המון – אני חוזרת: המון־המון־המון – בננות כדי לחטוף הרעלת קרינה…
מקור השם
פירוש השם האפריקאי בננה הוא “עשב גדול”. ואכן, כשמו כן הוא! צמחי הבננה הם העשב הגדול ביותר על פני כדור הארץ! אלכסנדר מוקדון (זוכרים אותו?) הביא את הבננה מהודו לאחר שבביקורו שם פגש נזיר שעשה מדיטציה וניזון מבננות. יש הטוענים שבעקבות מפגש זה קיבלה הבננה את שמה הלטיני “המוזה של האיש החכם”. בטרם אומצה המילה “בננה” לעברית, היא נקראה “מוֹז” כבלטינית ובערבית, או “תאנת חווה”.
וה”בננה” מניין? מ”בנאן”, שפירושה אצבע בערבית, משום שפירות הבננה מכונים גם אצבעות. בגינאה שבמערב אפריקה נקראה הבננה “בנמה”, ותורגמה מאוחר יותר לבננה באנגלית ובשפות אירופה נוספות.
רפובליקת בננות
עם התרחבות גידול הבננות בדרום אמריקה, עברו חברות אמריקאיות לגדל שם בננות וייצאו אותן לארה”ב. החברות הללו התעמרו בעובדים המקומיים שחיו בעוני נורא, ניצלו אותם ונהגו בהם באלימות. מתוך ההתנהגות השפלה הזו נוצר הביטוי “רפובליקת בננות”. ביטוי זה מייצג שחיתות שלטונית וחמדנות, ושימוש בצבא ביד קשה על מנת לדכא את האזרחים.
מי ידע שדבר טעים ומתוק כל כך יכול לסמל התנהגות כה אכזרית.
איסלנד
מפתיע לגלות שבאיסלנד הצפונית והקרה היו ניסיונות לגדל את הבננה הטרופית, ומפתיע אף יותר לגלות שהניסיונות הצליחו! המכס על פירות מיובאים היה גבוה מאוד, והוא זה שדחף אותם להקים חממות ולגדל בהן בננות במשך כמעט שני עשורים! עם הסרת המכס על ייבוא הפירות הופסק הייצור המסחרי. כנראה שבכל זאת בננות יוצאות מוצלחות יותר באקלים שמתאים להן.