מדברים שירה

שילוב של שירה, סיפור והופעה, הפכו את השירה המדוברת, ה'ספוקן וורד', לתופעה סוחפת של ממש. כתבינו השתתף בסדנת ספוקן לבני נוער ויצא לבדוק מה יש באמנות הייחודית הזו שמושכת אחריה קהל גדול

קרדיט – אלון בלוך

 

"יש פה עוד מישהו לספוקנוער?" שואלת עמית, מי שעוד רגע תתברר כמנחת הקבוצה בה אשתתף. אנחנו נכנסים לחדר הפעילות, עורכים סבב היכרות מקורי ומתחילים בתרגיל הראשון שלנו השנה: על הרצפה מפוזרות שורות ראשונות משירים שעמית בחרה, כל אחד בוחר לו שורה שדיברה אליו ומסביר למה הוא בחר דווקא אותה. ממש לפני שהמשתתפים פורשים לפינות בחדר ומתחילים לכתוב שיר שיתחיל באותה שורה.

אז מה זה ספוקנוער? מה עושים שם ומה זה תורם? את השאלות האלה הפניתי לעמית צפריר, אמנית שירה מדובר (ספוקן, בקיצור) ומנחה במיזם הספוקנוער.

"הספוקנוער הוא מיזם חברתי שמאפשר לבני נוער לבטא את עצמם באמצעות שירה מדוברת, מה שמכונה ספוקן וורד (spoken word)" מסבירה עמית. "הספוקן וורד הוא פורמט המשלב בין מונולוג, ראפ, סיפור ושירה מודרנית, ויוצר סביבה שבה בני נוער לומדים להתנסח באופן שוטף, להקשיב ולבטא רגשות. בנוסף, הוא נותן קול לסיפורים, לכאבים, לשמחות, ולקולות שאין להם מקום על בסיס יומיומי, ובכך מסייע ליצירת חברה אמפתית וקשובה יותר. במסגרת הספוקנוער מוקמות קהילות מקומיות ברחבי המדינה, בהן נפגשים בני נוער אחת לשבוע לכתוב ולבצע שירה מדוברת."

מקום חדש בעולם

השירה המדוברת החלה לצבור תאוצה ועניין לפני כ-50 שנה בארה"ב על רקע מחאת ההפרדה הגזעית בין השחורים ללבנים. כיום השירה המדוברת פופולארית בכל רחבי העולם וכוללת מופעים, מפגשי יוצרים ותחרויות. הספוקן עוסק בשלל נושאים, ובהרבה מהיצירות אפשר לזהות עיסוק בנושאים חברתיים. ממש לאחרונה התקיים גמר ה'פואטרי סלאם', תחרות הספוקן וורד הגדולה, אליו התקבצו כ1,700 איש. מי שהגיעה למקום הראשון, ותזכה לייצג את ישראל בתחרות העולמית, היא לא אחרת מאשר עמית.

איזה תהליך עוברים משתתפי הספוקנוער במשך השנה?

"במהלך השנה המשתתפים לומדים לכתוב ולבצע, מקבלים השראה ממשוררים ובעיקר חוקרים את עצמם ומייצרים סביבה שנעים לשתף בה. לצד האירועים בקבוצה, החניכים משתתפים גם באירועים ארציים. ישנן 'ליגות מדוברות' (תחרות ספוקן-וורד בין קבוצות) תחרויות ידידותיות בין קבוצות ספוקנוער מרחבי הארץ, וגם שלושה סמינרים ארציים. אני חושבת שאחרי שנה בספוקנוער הרבה חניכים מרגישים שהם מצאו מקום חדש בעולם, שבו הם יכולים להרגיש בנוח להיות גלויים ולשתף את הרגשות שלהם, וכמובן שהם קיבלו את הכלים לדייק את המילים."

זו השנה הרביעית של ארגון הספוקנוער. עמית עצמה לא לקחה בה חלק כנערה כי התחום עוד לא היה מפותח עוד, אך כתלמידה פעילה במגמת תיאטרון היא אהבה בזמנה החופשי לקרוא שירה.

להתכנס סביב שירה

מה יש בספוקן שכובש את העולם? ולמה הוא מצליח לסחוף אחריו קהל גדול? את השאלה הזו הפניתי לרואי רביצקי, אמן ספוקן וורד ירושלמי. "אנשים שאוהבים שירה רוצים שהיא תחזור להיות משהו שאפשר להתכנס סביבו, ולא רק שיר כתוב שקוראים לבד בחדר. סיבה נוספת היא שאנשים שלא מגיעים מתחום השירה, אלא מאומניות אחרות כמו למשל תיאטרון או סטנד-אפ, מגלים שקהל שבא כדי לשמוע שירה הוא קהל הרבה יותר קשוב ממה שהם רגילים, ומתייחס למילים שלהם יותר ברצינות".

מה הופך אמן ספוקן וורד לאמן טוב?

"בספוקן וורד מתקיימת נקודת המפגש בין אמנויות הבמה לבין מה שאפשר לכנות 'אמנויות העט' וצריך ליצור איזון בין הכתיבה לבין ההופעה, כתיבה שירית מצד אחד ותקשורת עם קהל מצד שני. אבל הדברים החשובים באמת משותפים לאמן ספוקן ולכל כותב אחר: לכותב טוב יש עין רגישה לדברים שהוא פוגש בעולם, והוא לא מסתפק בכישרון הכתיבה, אלא יודע גם מתי למחוק"

איך זה להיות אמן ספוקן וורד דתי?

"מבחינתי זה רק יתרון. החינוך הדתי מרגיל אותנו מגיל צעיר להרגיש בנוח עם כל מיני רבדים של השפה העברית, וזה מעניק יתרון בכתיבה ובשימוש חופשי בלשון עשירה. ולגבי תכני הכתיבה – אני לא מרגיש שהעובדה שאני דתי מפריעה או מכריעה. בסוף כותב לא מייצג שום דבר חוץ מאת מעמקי הנפש שלו, אדם כותב את עצמו ואת מה שהוא מכיר, אם הוא גבר או אישה, אם הוא יהודי או ערבי וגם אם הוא חילוני או דתי. הוא לא כותב את קולה של הקבוצה ממנה הוא מגיע, אלא את מה שמעסיק אותו."

בספוקן אפשר לפגוש חוויות אישיות למדי ואני שואל את רואי עד כמה הוא חושף את החיים שלו על הבמה. "אני אמנם כותב על עצמי וחוויות אישיות שלי מוצאות את דרכן לתוך השירים, ומי שמכיר אותי יכול לזהות פיסות מהחיים שלי בפנים ולהבין מאיפה מגיע הרצון לכתוב על נושא מסוים. ועדיין – אלה לא קטעי יומן ולא דו"חות מס הכנסה. זאת אמנות ואמת ודמיון מעורבבים בה".

מעניין אתכם להתנסות בספוקן? כדי להתחיל, העצה של רואי זה בעיקר לקרוא, ולקרוא  הרבה. התחום של הספוקן עדיין צעיר בארץ, וכרגע כדאי בעיקר לצבור עושר של שפה. ואם תרצו להצטרף לספוקן נוער, אתם מוזמנים. עמית מחכה לכם, יחד עם בני נוער רבים שנשבו גם הם בקסם.

הכתבה פורסמה במגזין 'אותיות וילדים'