מאחורי המילים – אבישי שטרית

אתם פוגשים את הכותבים שלנו בכל גיליון, אבל לא באמת מכירים אותם.

לרגל יום הולדת 800 ל"אותיות וילדים" אנחנו מסירים את הלוט ומגלים מי נמצא מאחורי המדורים של העיתון?

מאין מגיעים רעיונות חדשים? איך מכתב למערכת התחיל את מדור שבצאי, ואיך הספר "קפטן תחתונים" קשור בכלל?!

"נעים להכיר" – גרסת הגדולים…

אבישי שטרית, בן 43, גר במכמש, אב לארבעה ילדים

מדור בעיתון: "תמיד ילד"

איך ומתי התחלת לכתוב בעיתון?

התקשרו אליי מהעיתון ושאלו אם אני רוצה לכתוב טור של פולקע. אמרתי להם: "אולי אני אכתוב טור של אבישי?" אמרו לי תנסה, ניסיתי וברוך ה' זה הצליח ואני כותב כבר שנתיים בעיתון. אף פעם לא חשבתי שיש לי כישרון כתיבה, זה משהו שגיליתי על עצמי דרך הכתיבה ב"אותיות וילדים".

איך מוצאים רעיונות בכל גיליון מחדש?

המדור שלי הוא "תמיד ילד", שזה אומר סיפורים שאני חוויתי, ומן הסתם גם הרבה ילדים חוו. בגלל שאני עובד עם ילדים אני נזכר דרכם בדברים שחוויתי. הנושא של הטור הוא הדבר המשמעותי שאותו אני מחפש כל שבועיים מחדש. לפעמים אני מוצא את עצמי אומר לאשתי: "על מה אני אכתוב? תני לי משהו על חנוכה", ופתאום היא אומרת לי: "אתה זוכר שסיפרת לי שכשהיית בכיתה א' קרה לך כך וכך בחנוכה? תכתוב על זה". הרבה פעמים אני צריך להיזכר בדברים שקרו לי וזה מעלה לי זיכרונות. רוב הקושי זה למצוא על מה לכתוב, וכשמגיע הרעיון, ברוך ה' זה זורם.

כל הסיפורים אמיתיים?

זו שאלה ששואלים אותי המון. כן, כל הסיפורים אמיתיים. כמובן שלפעמים אני מכניס בדיחות, אני לא כותב מילה במילה כל דבר שאמרתי למורה והוא אמר לי, אבל הבסיס של הסיפורים הוא אמיתי לגמרי.

איך זה לכתוב בתור ילד כאדם מבוגר?

כיף גדול! כל טור מחזיר אותי אחורה לחוויות שקרו לי. הטורים מחזירים לשם גם את הילדים שלי, הם אומרים לי: "מה, אבא, ככה היה?" או "וואו, אבא. את זה לא ידענו עליך". זה כאילו משאיר אותי תמיד ילד.

נצחק בקול

קרה לי כמה פעמים שכתבתי דברים שקרו לי בילדות וחברים שלי, שלמדו איתי בבית הספר ואני לא בקשר איתם כבר שלושים שנה, פתאום התקשרו אליי ואמרו: "מה קורה אבישי? זה יוחנן, למדנו ביחד בכיתה ג', זוכר? קראתי את הטור שלך ונזכרתי" וכו'. זה מחבר גשרים מלפני עשרות שנים וזה כיף.

יש מסר שאתה רוצה להעביר לקוראים?

כל דבר קטן, בכל תחום, שנבחר להשקיע בו, עתיד בעזרת ה' לגדול, להתפתח ולהניב פירות. בדיוק כמו הזרע הקטן שאנו זורעים, שבהמשך יגדל לעץ. אתם הילדים ממש כמו הזרעים הקטנים שטמונים באדמה… אל תהססו, תפַתחו את הכישרונות שלכם, תגשימו חלומות, ובעזרת ה' תגלו בעצמכם המון עוצמות שלא ידעתם על קיומן. בהצלחה!

קרדיט תמונה: אילן בשור.

כתבות נוספות

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!