וכאשר עבדתי אבדתי!

במהלך השנים יאיר אורבך "זכה" לעבוד בעוד הרבה עבודות מומצאות: אוגריסיטר (בייביסיטר לאוגרים), חותך קוצים מענפי דקל, מקלף בצלים, וצובע ספסלים. טור באווירת חופש גדול!
עבודות לחופש הגדול

החופש הגדול הגיע, ואיתו העבודות המומצאות לבני הנוער. ככל הנראה, כבר בתקופת האדם הקדמון הורים שלחו את ילדיהם לבצע עבודות משונות בחוץ, העיקר שלא ישבו בבטלה כל היום במערה. למקרה שתהיתם, כך הומצאה האש – שני ילדים משועממים בחופש הגדול שפשוט חיככו אבני צור אחת בשנייה במשך חודשיים.

אין ספק, מדינת ישראל לא ערוכה לחופש הגדול כמו שצריך. תוך עשרה ימים, מהעשרים ביוני ועד האחד ביולי, מאות אלפי ילדים ובני נוער יוצאים בשאגה משערי בית הספר ומחפשים במה לעבוד. רק שמה לעשות, אין מספיק עבודות נורמליות לכולם, ולכן המדינה וההורים צריכים לאלתר.

העבודה הראשונה שלי הייתה להכין קפה לאבא שלי בעבודה. סיימתי כיתה ג' וקיבלתי חצי שקל לכוס, כך שהייתי מסיים יום עבודה עם כ־5 שקלים ליום ושתי כוויות בדרגה 3 לפחות. היתרון בעבודה היה ברור – בתוך כל שעת עבודה עבדתי בסך הכול שתי דקות, ולאחר מכן הייתי פנוי לעשות כל מה שליבי חפץ. כלומר, הייתי יכול להסתובב בין כל החדרים בעבודה של אבא ולשמוע מכל העובדים "איזה חמוד!" (אבא שלי היה המנכ"ל, כך שלא נראה שהם יכלו להגיד משהו אחר).

שנתיים מאוחר יותר הועסקתי על ידי המועצה ביישוב שבו גרתי. אני זוכר את הבוקר הראשון שבו ריכז אותנו אבי ואמר: "חברים, החזות של היישוב תלויה בנו. אנחנו הולכים להפוך את היישוב הזה ליישוב הכי יפה בעולם. אם אנחנו לא נעשה את זה, אף אחד לא יעשה את זה".

אבי לגמרי החדיר בי תחושת שליחות, שחלפה די מהר במשפט הבא: "יאיר, קח את הקאטר הזה ולך תוציא את הסיכות מלוח המודעות שבצומת של המרכז המסחרי". כן, מה שקראתם. נשלחתי להוציא סיכות מלוח מודעות. אין ברירה – אם אני לא אעשה את זה, אף אחד לא יעשה את זה.

מדובר בלוח מודעות שבמשך 10 שנים תלו עליו את כל ההודעות וההזמנות לאירועים של היישוב. עקרתי עם הקאטר סיכה סיכה במשך שעות, ואכן, לאחר חמש שעות לא ראו התקדמות כלל. בשלב מסוים אבי הגיע וקלט שהעבודה הזו מיותרת לחלוטין, ולכן החליט להעביר אותי למשהו אפקטיבי יותר – הוצאה של חול מארגזי חול.

זוכרים את ארגז החול שהיה לכם בגן? תהיתם אם מישהו אי פעם מחליף שם את החול? אז כן. אני. הוצאתי את כל החול מארגז החול, ואפילו שפשפתי עם מברשת את הדפנות של הארגז כדי שלא יישאר גרגיר. לאחר שרצעתי את אוזני במרצע ולאחר שלושה ימי עבודה, אבי הגיע והסתכל על ארגז החול המצוחצח.

ניכר בו שהוא התפעל מהיכולת שלי, ושגם הוא לא ציפה שאסיים את העבודה כל כך מהר ובכזו יעילות. ניתן היה להבין את זה כשהוא אמר: "עבודה יפה. עכשיו תחזיר את החול לארגז". למקרה שדאגתם, שילמו לי בצורה הוגנת על העבודה הזו – 9.5 שקלים לשעה. כן, פעם היה הוגן לשלם 9.5 ש"ח לעבדים.

במהלך השנים "זכיתי" לעבוד בעוד הרבה עבודות מומצאות. הייתי אוגריסיטר (בייביסיטר לאוגרים), חתכתי קוצים מענפי דקל, קילפתי בצלים, צבעתי ספסלים, ובעבודתי האחרונה לפני הגיוס אפילו הייתי מורה למתמטיקה שלימד ילדים דרך מהירה לספור כמה קוביות יש במגדל קוביות. חשוב.

היום אני כבר אבא לארבעה ילדים משלי, וחשוב לי שבחופש הגדול הילדים שלי ייהנו. שיצאו לטייל, שילכו לקולנוע, שיפגשו חברים ומשפחה מכל הארץ.

אבל יש קורונה, אז בינתיים הם שואבים את האבק מהמחסן ובודקים אם יש חלקי לגו שבורים בין כל חלקי הלגו. חשוב לי להדגיש שזה לא בכפייה. אם הם רוצים, הם תמיד יכולים לצאת החוצה ולנסות להדליק אש משתי אבני צור.  

כתבות נוספות

רק ליום אחד נחליף בכיסאות

הזמר עוזי חיטמן ז"ל ביקש להתחלף ליום אחד עם ראש העיר. ואתם?לכבוד פורים ביקשנו מהכתבים הצעירים שלנו להפליג על כנפי הדמיון ולספר עם מי היו חולמים להתחלף רק ליום אחד ולא יותר

תורמים ונהנים: לתת זה בעצם לקבל

מתנות לאביונים היא מצווה שמזכירה לכולנו את פורים, אבל מתברר שיש מי שעבורו המצווה הזו רלוונטית במשך כל השנה. קבוצת נערים בני 14 החליטה לתרום מעט מזון לנזקקים והיוזמה הפרטית שלהם הפכה לעמותה משגשגת עם סניפים בכל הארץ בה כולם פועלים בהתנדבותומתפללים שהעמותה שלהם תיסגר.
הרפתקה בשבילים

ארוחה מפתיעה

"לי אין אוכל, אבל הסתכלו סביבכם, יש פה כל כך הרבה מה לאכול, כל מה שאתם צריכים הוא ללקט!" אמר איציק. הילדים הסתכלו סביב, מבולבלים. הם לא ראו אוכל, רק שיחים וכמה צמחים לא מזוהים
אבירי הזמן

איך נקלענו להתקפה של מטוסים מצריים?

דניאל בן ה־12, שכנתו מאיה והילדה הקוסמת קרן־אור עוברים לממד אחר בעקבות ניקו וסבא שייקה, דרך תמונה בחנות צילום. הם מגיעים לתל אביב ביום ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, ומחפשים את סבא שייקה שנעלם. בינתיים קרן־אור חושדת שהציפורים שעומדות בלי לזוז אינן אמיתיות, אלא מעין רובוטים שבתוכם אבן־זמן, והיא מנסה ללכוד ציפור אחת.
הצמד ברדק

ברדק: באים לעשות שמח

האחד במאי ומפיק, השני שחקן מוכשר, ושניהם חרדים שקורעים יחד את הרשת. הכירו את הצמד שיעשה לכם את אדר קצת יותר שמח, מני וקשטוק ואפי סקקובסקי, או בשמם המוכר יותר: ברדק!

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!