שווה בשווה

שירה ישר נעמדה בעצבנות: "אבל זה לא 'פר! לינון יש יותר!" "אבל שמנו לכל אחד אותה כמות", אימא ניסתה להרגיע אותה. אבל זה לא עזר… שירה החליטה לבדוק את העניין בצורה מסודרת.
יומנו של ינון שקדי מרק

כל ערב שבת קורה אותו דבר… ואני מתכוון כמובן לעניין המרק, או ליתר דיוק – שקדי המרק.
אימא תמיד אומרת לא לשים במרק יותר מדי שקדים, וזה באמת מה שאנחנו עושים. חוץ משירה כמובן.
היא לא יודעת מה הכוונה "יותר מדי". לדעתה היא לא שמה מספיק…

שירה עם קערה מלאה שקדי מרק (ממש הר גבוה), ינון מבואס מנסה לשפוך מהשקית למרק שלו אבל היא ריקה. שירה: "איזה מסכנים אנחנו… לך לא נשאר, ואני קיבלתי ממש קצת"

לא משנה כמה שקדים שירה לוקחת – היא תמיד בוכה שזה מעט מדי.

ערב שבת
לאימא ואבא נמאס, והם החליטו להקציב מראש לכל אחד כמות שווה של שקדים. אימא חילקה את השקדים לארבע קערות, ובכל קערה שמה ארבע כפות גדושות של שקדי מרק.
"בתיאבון!" היא אמרה כשהגישה את הקערות לשולחן, "לכל אחד יש קערה פרטית של שקדי מרק עם השם שלו וזהו".
שירה ישר נעמדה בעצבנות: "אבל זה לא 'פר! לינון יש יותר!"
"אבל שמנו לכל אחד אותה כמות", אימא ניסתה להרגיע אותה. אבל זה לא עזר… שירה החליטה לבדוק את העניין בצורה מסודרת.

"שירה, אולי תפסיקי כבר לספור את השקדים שלי! אני רוצה לשים אותם במרק!" אמרתי לה.
"מאתיים שישים ו… אוף! ינון! בלבלת אותי! עכשיו אני צריכה להתחיל הכול מההתחלה!"
כבר איבדתי את הסבלנות, הלכתי למטבח, וידאתי ששירה לא מסתכלת ולקחתי מהשקית שבארון חופן שקדי מרק. חזרתי לשולחן ושמתי לי בקערה.
למזלי הצלחתי לסיים את המרק בלי שהיא שמה לב.
כולנו כבר סיימנו את המרק, וגם את הדגים, שרנו זמירות, אבא אמר דבר תורה – ושירה עדיין הייתה מרוכזת בספירה שלה.
אחרי שבירכנו ופינינו את הכלים, סוף סוף היא סיימה.
"ידעתי! לינון יש שלושה יותר ממני! לי יש 734 ולו יש 737!"
"בסדר", אימא ענתה לה מהספה, חצי ישנה, "קחי עוד שלושה מהארון".
ברוך ה', היא נרגעה.

שבת בבוקר

אחרי שחזרנו מהתפילה ועשינו קידוש, התיישבנו לסעודת שבת. אבא בירך על החלות והתחלנו להגיש את האוכל לשולחן.
ואז שירה שוב התלוננה. האמת, לא האמנתי שזה יגיע לרמה הזאת.

מכיוון שהפירורים נדבקו אחד לשני, היה ממש קשה לספור אותם, ושירה התייאשה די מהר.
מזל שהפעם אימא לא הכינה לסעודה אורז…

כתבות נוספות

מילים בחשכה

ילדים ומבוגרים רבים אוהבים לקרוא, להיסחף אחר דמויות ססגוניות לתוך הרפתקה מרתקת! אך מה עם העיוורים, שאינם יכולים לקרוא? האם יש דרך שבה הם יכולים בכל זאת להיסחף לעולמות שבתוך הספרים? כתבתנו יצאה לספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה כדי לגלות איך מנגישים ספרים

איזה סיפור

כשהייתי קורא ספר הייתי נכנס לתוכו לא רק בזמן הקריאה אלא גם אחר כך, הרבה אחר כך. הייתי מדמיין שאני בלש, חלק מהשביעייה הסודית, ומגייס בדמיוני את הכלב של השכנים כחלק מהצוות שלי

קַבלו אותי

החלק השלישי היה קשור להלכה, ושם פישלתי בענק. לא היה לי מספיק ידע, אבל זה היה מעבר לזה – אשכרה נפלתי בשאלה "כשתשעה באב יוצא בראש חודש, צמים או לא?"

מכופף הבננות

מה צהוב מבחוץ, מתוק מבפנים ומכינים ממנו קטשופ? קטשופ?!?!?! וזה רק אחד מהדברים שתופתעו לגלות על הבננה המוכרת. הפעם יצאנו למסע בעקבות הבננה, שאפשר לשנוא אותה או לאהוב אותה, אבל אי אפשר להיות אדישים כלפיה.

האספנים

מה הקשר בין דוד בן־גוריון, הרב יצחק ניסים ובנימין נתניהו? האם כל הצפרדעים מחייכות? איפה אפשר למצוא קומקום מגוש קטיף? ומה התגלה בחוף ים המלח? על כל אלה ועוד בכתבה שלפניכם

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!