חלל בכחול לבן

מדינת ישראל היא מהמובילות בפיתוח לווינים ובחקר החלל בעולם והחללית הישראלית הראשונה עוד רגע מחממת מנועים. אם חשבתם שלוויינים זה עסק למבוגרים בלבד, אולי תופתעו לשמוע על לווייינים של תיכוניסטים שמשייטים בחלל ממש עכשיו

קרדיט: צוריאל הורוביץ

הוא רחוק, שחור ובלתי־מושג, ולמרות שהוא מככב באינספור סיפורי פנטזיה ומדע בדיוני הוא אמיתי לגמרי: כן, אנחנו מדברים על החלל החיצון – אותו מרחב עצום שמקיף את כדור הארץ מכל הכיוונים וגודלו עשרת מונים משטח כוכב־הלכת הכחול שלנו. מדינת ישראל נחשבת אחת המדינות הכי מתקדמות בעולם בפיתוחים הקשורים לחלל החיצון, דרך פיתוח ובניית לוויינים. מה לנו ולחקר החלל? מה מיוחד בלוויינים הישראלים? ואיך בני נוער משתלבים בתחום הזה בכלל?

סוב, סוב, סוב

לפני 35 שנה ממשלת ישראל החליטה להקים את סוכנות החלל הישראלית במשרד במדע. מטרותיה של סוכנות החלל הישראלית הן לבנות ולחזק מערכות לוויינים ישראליים בחלל, לפתח טכנולוגיות מתקדמות לחקר החלל, לקדם שיתופי פעולה עם מדינות אחרות בתחום ולחבר את העיסוק בחלל לחברה הישראלית.

לוויין, רק נזכיר, הוא מכשיר טכנולוגי מתקדם שמשוגר מכדור הארץ לחלל החיצון ומקיף את כדור הארץ אחת לכמה זמן – בין 90 דקות ל־24 שעות. ללוויינים יש משימות מגוונות – חלקם משמשים לתפעול מערכות מבוססות מיקום כמו GPS (השתמשתם פעם באפליקציית ווייז? ברכותיי, נעזרתם בלוויין), אחרים עוזרים למדינה לצלם מגובה רק וללמוד על צבאות של מדינות עוינות, וגם שידורי הטלוויזיה והאינטרנט משתמשים בלווייני תקשורת שחגים סביבנו בחלל.  הלווין הראשון בעולם כונה 'ספוטניק', ושיגרה אותו ברית המועצות בשנות ה-50. נכון להיום, רק תריסר מדינות בעולם מחזיקות לוויינים בחלל, ומדינת ישראל היא אחת מהן.

מאופק ועד דוכיפת

אחד הפיתוחים הכי מתקדמים של ישראל בתחום החלל הוא סדרת הלוויינים "אופק". 'אופק' היא סדרת לווייני ביטחון ועד היום שוגרו 11 לווייני אופק תוצרת הארץ – שניים מהם התרסקו בדרך, והאחרון שבהם שוגר לפני פחות משנה וחצי. מלבד לווייני אופק, מרחפים בחלל ברגע זה מעל עשרה לוויינים ישראליים נוספים לצרכים אזרחיים, ביניהם כמה לוויינים מעניינים במיוחד: 'ונוס', לויין ששוגר לחלל בקיץ האחרון, מצלם שטחים נרחבים מכדור הארץ ומטרתו למצוא זיהומים במים ובאוויר, לאתר יובש בשטחים חקלאיים ועוד. עוד לווין מעניין נוסף הוא 'דוכיפת 2', לוויין זעיר שתכננו קבוצות תלמידים מישראל שמנטר נתונים שקשורים בשינוי האקלים העולמי. מדינת ישראל משגרת לוויינים בצורה ייחודית – בגלל המיקום הייחודי של מדינת ישראל, נאלצים המדענים הישראליים לשגר את לווייניהם לכיוון מערב ולא למזרח כמו שאר הלוויינים, מחשש שהלוויין יתרסק ויפגע באזורים מיושבים.

חללית משלנו

פרויקט ישראלי נוסף בחלל הוא מיזם SpaceIL, ניסיון להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח. עד כה רק שלוש מדינות הצליחו להנחית חללית על הירח – ברית המועצות, ארצות הברית וסין. קבוצה של שלושה מהנדסים צעירים החליטו להיענות לאתגר של חברת גוגל העולמית ולנסות להנחית כלי טיס על הירח, ועל הדרך לקדם את החינוך הישראלי בענייני מדעים וטכנולוגיה. מתנדבי העמותה העבירו קרוב לחצי מיליון הרצאות(!) בפני קהלים שונים על החלל החיצון ועל סיפורה של החללית הישראלית הראשונה, שתשוגר לירח בשנה הקרובה.

ספר תורה ומזוזות בחלל

אז יש לנו לוויינים ועוד מעט גם חללית, ומה עם טייסי חלל? טייס החלל הישראלי הראשון, והיחיד עד כה, היה אילן רמון. אילן היה טייס מצטיין בחיל האוויר הישראלי, והוא השתתף במבצעים צבאיים רבים. בעקבות הסכם שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית ובין נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, החל חיל האוויר בחיפוש עבור מועמד מתאים לתפקיד טייס החלל הישראלי הראשון. אילן נבחר, והעתיק את מגוריו יחד עם אשתו וארבעת ילדיהם למתקן האימונים לטייסי חלל בארצות הברית. אילן שובץ למשימה STS-107 של החללית האמריקאית 'קולומביה'. על סיפון החללית, ששהתה מחוץ לכדור הארץ 16 ימים, בוצעו 80 ניסויים בתחומים שונים – שינויים במזג האוויר, השפעת הברקים על החלל, חקר מחלת הסרטן, כיוון גדילת גבישים ועוד. לפני עלייתו לחללית לקח איתו אילן, ציוני נלהב, חפצים סמליים רבים. בין השאר נשא איתו בחללית דגל ישראל, ספר תורה זעיר ששרד את השואה, מטבע מימי המרד הגדול ברומאים, מספר מזוזות ודולר מהרבי מלובביץ' שהעניק לו שליח חב"ד בפלורידה. אילן גם התעניין ביהדות – כששאל לדעת ההלכה בנוגע לשמירת שבת בחללית (איך מחשבים את כניסת השבת ויציאתה כשהחללית חגה סביב כדור הארץ כל 90 דקות?), נענה שעליו לספור שישה ימים של 24 שעות ולאחר מכן לשמור שבת בפרק הזמן השביעי. בדף יומן שכתב בשהייתו בחלל נמצא נוסח הקידוש מנוקד, בכתב ידו. 16 דקות בלבד לפני הנחיתה המיועדת של החללית חזרה בכדור הארץ, אירעה תקלה חמורה בכנף השמאלית והחללית התפרקה. שבעת טייסי החלל שהיו על החללית נספו.

לוויין בגודל קופסת נעליים

אם חשבתם שחלל ולווינים הוא עסק למבוגרים בלבד, כדאי שתכירו את שנה צדיק, בוגרת אולפנת עופרה ותושבת מעלה־מכמש, השתתפה בפיתוח לוויין ישראלי שחג ברגעים אלו בשמים. שנה הייתה חלק מנבחרת שנקראת 'מהנדסות העתיד', ובו חברו יחד תלמידות כיתה י"א ובעידודה של מהנדסת מקצועית הובילו פרוייקטים בתעשייה האווירית. בין השאר הצוות של שנה פיתח מטוס זעיר ללא טייס שעתיד לסייע ללוחמים ישראליים בשדה הקרב, ואפילו שילבו בו מנגנון להטסת פצועים לבית החולים במהירות. באשר ללוויין, הקבוצה בראשות שנה הייתה אחראית על בקרת כיוון התעופה של הלוויין, ובינתיים הוא משייט בחלל בהצלחה רבה.

שנה, איך הגעת לבניית לוויין?

"היה לי מנוי הרבה שנים למגזין אמריקאי על מדעים, והחלל תמיד  משך אותי. הסתכלתי לשמים ותהיתי ביני לבין עצמי מה קורה שם למעלה. במגמת פיזיקה באולפנה הגיעו אלינו והציעו לנו להשתתף בפרויקט בינלאומי בו נציגים מחמישים מדינות בונים לויינים זעירים, בגודל של קופסת נעליים, ושולחים אותו לחקור שכבה באטמוספירה שלא נחקרה הרבה עדיין. מתוך חמישים מדינות שהשתתפו בפרויקט, רק 28 שיגרו לבסוף את הלוויין מה שמיוחד בנבחרת הישראלית הוא שהיא שבעוד שאר המדינות הפעילו סטודנטים מהאוניברסיטה שיבנו את הלוויין, מדינת ישראל הייתה היחידה שאת הלוויין שלה בנו תלמידי תיכון".

איך היית רוצה שמערכת החינוך תתגייס למען חקר החלל?

"לא כולם יודעים, אבל מדינת ישראל היא אחת מחמש המדינות המובילות בעולם בחקר החלל. אני חושבת שבנות דתיות לא כל כך חשופות לתחום, וזה חבל. חקר החלל הוא תחום מרתק וחדשני, וכדאי לכולם ללמוד עליו יותר. אני בטוחה שברגע שאנשים ילמדו יותר על החלל, העיסוק של בנים ובנות דתיים בחלל יגדל".

כרטיס טיסה לירח

איך נראה העתיד של מדינת ישראל בכל הקשור לחלל? נכון להיום, ההשקעה של המדינה בחקר החלל הולכת וגדלה. תעשיית חקר החלל מתפתחת וסוחפת תלמידים מרחבי הארץ כבר מגיל צעיר – לוויינים זעירים שפותחו על ידי תלמידי תיכון מהרצליה, אופקים, ירוחם והפזורה הבודאית בנגב כבר שוגרו לחלל, ועבודה על פיתוחים נוספים בעיצומה. כשאילן רמון ז"ל נשאל בראיון מה לדעתו צופן העתיד בכל הקשור לחלל, הוא ענה כך: "אין לי ספק שהטיסה בחלל תהיה נחלת הרבה אנשים. יכול להיות שזה יהיה עוד חמישים שנה, אולי עוד מאה שנה, אבל זה יקרה. יכול להיות שהילדים שלי כבר יוכלו לקנות כרטיס ולטוס". חללית ישראלית כבר אוטוטו נוחתת על הירח. מי יודע אולי חוקרים ישראליים יהיו הראשונים שיגלו חייזרים מחוץ לכדור הארץ?

שבוע השיא כבר כאן

אירועי שבוע החלל הישראלי נפתחו השבוע (28 בינואר) ויתקיימו בכעשרים מוקדים ברחבי הארץ, בהם: פאנל אסטרונאוטים, חדר בריחה חלל, תערוכת הישגי החלל של ישראל, סדנאות, בניית רקטות ועוד. השנה אירועי שבוע החלל יעמדו בסימן שבעים שנות חדשנות ישראלית. בין אורחי השבוע: ראש נאס"א לשעבר, ראש סוכנות החלל האירופית, שלושה אסטרונאוטים מנאס"א ואסטרונאוט מסוכנות החלל הצרפתית. במקביל, בימים אלה מתכוננים תלמידים בכל רחבי הארץ לחצי הגמר של תחרות חקר החלל והאסטרונומיה, והגמר יתקיים עוד כחודשיים. במסגרת הגמר ידרשו עשר הקבוצות המתחרות להשלים משימות שונות הקשורות לחלל וליישם את הידע שצברו על החלל בחודשים האחרונים במגוון דרכים.

הכתבה פורסמה במגזין 'אותיות וילדים'