הסיבובים של הסביבון מאז ועד היום

עיצוב ללא שם

 

מתי הומצא הסביבון? כל כך מזמן שאף אחד לא יודע להצביע בוודאות על התקופה. משחק עתיק שהלך והשתכלל : מבלוט בקונכייה לסביבון זהב במחיר של מכונית. אבל איך זה בכלל מסתובב?

 הקידמה הביאה איתה חומרים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות המאפשרים לסביבונים להסתובב זמן רב. השיא שייך לסביבון מפיתוח ישראלי אשר מסוגל להסתובב מעל 24 שעות ברצף!

 איך אומרים סביבון ב…?
גרמנית – Kreisel קרייזל,
צרפתית – la toupie לה טופי,
איטלקית – trottola טרוטולה,
יפנית – こまקומה


מה משותף לנמלה ולסביבון? את שניהם אי אפשר למצוא באנטארקטיקה!

טוב, לפחות לא מהבחינה הארכאולוגית. היום, כפי שהבנתם, נדבר על החפץ המסתחרר באופן מהפנט, כמעט מכשף! חיים נחמן ביאליק קרא לו "כִּרְכָּר", ומנדלי מוכר ספרים – "חֲזַרְזָר". הסביבון!

מהו סביבון? לא נראה לי שיש צורך להסביר… הסביבון הוא צעצוע אהוב ונפוץ בתרבויות רבות בעולם, אז ממש כהיום. לא ניתן לשים את האצבע על הנקודה המדויקת בזמן שבה הומצא, וייתכן שמדובר בהתפתחות בו זמנית במקומות שונים בעולם, ללא תלות אלו באלו.

ההתחלה הייתה פשוטה: בלוט בתוך ספלול, קונכייה עם חוד, איזה תוצר של הטבע בעל שפיצון, יותר פשוט מזה לא תמצאו. בקרב עמים ילידיים אפשר למצוא זרעים ואגוזים שהם היו משתמשים בהם כסביבונים כמות שהם. 

מאוחר יותר הוכנו סביבונים על ידי בני האדם בכוונה תחילה, ונמצאו בתרבויות עתיקות כשל סין, מצרים, יוון ורומא. הללו גולפו בתחילה מחומרים טבעיים, כמו עץ, חמר ועצם. סובבו אותם על ידי משיכת חוט, ממש כמו סוג הסביבון המכונה בימינו "פוֹרְפֶרָה". בהמשך יוצרו הסביבונים מחומרים כשנהב, קונכיות, ומתכות כמו ברזל, פליז, כסף או זהב. רוב הסביבונים היו יציקה אחת, אבל היו גם סביבונים חלולים עם חור בצידם אשר השמיע שריקה בעת הסיבוב – מרשים! 

סביבון ברזל על הקרח

כבר במאה השש עשרה אנו מוצאים שהסביבון היה משחק פופולרי, ויעיד על כך הכתוב בספר החוקים של בית הספר הארו באנגליה: "…לא יורשו המלומדים לשחק, למעט ביום חמישי רק לפעמים כשמזג ​​האוויר נאה, ובשבת או חצי חג, אחרי התפילה, והמשחק שלהם יהיה לשחק בסביבון, לזרוק כדור יד, לרוץ או לירות, ולא אחרת" (לירות פירושו בצורת חץ וקשת, בכל זאת, אין מדובר במערב הפרוע…).

עם חלוף השנים, השתנו החומרים ששימשו להכנת סביבונים. סביבונים ממתכת אנו מוצאים החל מהמאה ה־18, ואלו היו מאוזנים יותר, ולכן סיבוביהם היו יציבים וארוכים – פייט טוב לקודמיהם בתפקיד. סביבוני ברזל היו יפים לשימוש גם על קרח ואגמים קפואים. המהפכה התעשייתית היא אשר הפכה את הסביבון לצעצוע להמונים.


במאה ה־19 קפצו הסביבונים כיתה, וממשחק בהפסקות בחצר בית הספר, החלו להשתמש בהם גם על מנת ללמד ולהדגים עקרונות פיזיקליים. כידוע, ותעידו על כך בעצמכם, אין כמראה עיניים להבנה ולמידה. במשחק בסביבון זכו התלמידים להתרשם מעקרונות מדעיים כגון איזון, כוח משיכה ותנועה סיבובית, ולהתנסות בהם.

הקידמה הביאה איתה חומרים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות המאפשרים לסביבונים להסתובב זמן רב. השיא שייך לסביבון מפיתוח ישראלי אשר מסוגל להסתובב מעל 24 שעות ברצף!

אביזר ללהטוטנים

אם בתחילה נוצרו הסביבונים כדי לשעשע ילדים בעיקר, עם הזמן הם זכו לערך ומשמעות תרבותיים וחברתיים. המצרים השתמשו בסביבונים בטקסים שלהם כדי לסמל את מעגליות החיים ותנועת גרמי השמיים, כפי שאנו לומדים למשל מסביבון מגולף ומושקע אשר נמצא בקבר תות ענח' אמון. בסביבון היפני "קומה", שעד היום פופולרי במיוחד ומייצג ביפן מזל ושגשוג, נעשה שימוש באירועים חגיגיים כגון פסטיבלים שונים. ביפן ובסין היה העיסוק בסביבונים לאומנות ומיומנות של ממש, והלהטוטנים שעסקו במלאכה זכו לכבוד ויקר. 


ואיך נולד הסביבון המוכר לנו? זה בעל הידית המסובבת ביד, ואשר לו ארבע פאות? ובכן, באנגלייה הסביבון מהסוג הזה, אשר כונה Teetotum, החליף את הקובייה במשחקי המזל. היו לו גרסאות שונות עם מספרי פאות שונים, ואחת הפופולריות הייתה בעלת ארבע פאות, אשר על כל אחת מהן נרשמה אות שייצגה שלב במשחק: T – Take all, קח הכול. H – Half, חצי. P – Put in, הכנס. N – Nothing, כלום. ומכאן התגלגל לגרמניה, שם נהגו ילדים לשחק בו, למשל להספיק לבצע משימה עד שייתש כוח הסביבון והוא ייפול. אחד מהמשחקים שנגזרו ממנו הוא המשחק ב"דריידל" מהמאה ה־16 של יהודי גרמניה.

נס גדול היה פה

"נס גדול היה פה": הדריידל, סביבון ביידיש, יובא כאמור מגרמניה־אשכנז. היום הוא כמובן מיובא מסין, שם יש לא רק תה ואורז, אלא גם סביבונים המזמרים בעברית😊. ומה פירוש האותיות של הסביבון? ידוע כי בארץ ישראל האותיות נגה"פ, נס גדול היה פה, וזאת בעקבות הנוסח של הגולה, נגה"ש – נס גדול היה שם. אבל רבים סוברים כי מקור האותיות, ממש כמו אצל האנגלים והגרמנים, הוא במשחקי המזל: כל משתתף מניח מטבע שוקולד, זו הקופה. כל משתתף בתורו מסובב את הסביבון ומסתכלים על האות שעליה הוא נפל. נ פירושו נישט, כלום. ג הוא גנץ, שלם, או גוט, טוב: זכית וקיבלת את כל המטבעות! ה הוא הלב, חצי: מקבלים חצי מהמטבעות. וש'? שטיל: הכנס מטבע לקופה!

לסביבון כמובן נלווה סיפור שאולי אתם מכירים עוד מימיכם בגנון: בזמן היוונים היה איסור חמור ללמוד תורה, ומי שעבר על הגזירה עונשו היה מוות. לכן, בשעה שלמדו האנשים תורה, בהגיע היוונים לרחרח בסביבה לוודא שאין מפרים את הצווים שלהם, היו נשלפים הסביבונים, והמראה התמים של המשחק לא העלה כל חשד. זה הסיפור. מה שקרה בפועל, לא באמת ידוע לנו. אבל מה שכן ידוע זה שבגרמניה אסרו על היהודים לצאת בחג החוצה, אפילו בחג לא יהודי. במקום לשבת בחוסר מעש, החלו היהודים לשחק בדריידל. האותיות בפאותיו הומרו לאותיות עבריות, מהות המשחק גויירה, הכול בא על מקומו בשלום, ואתם זכיתם בכתבה חביבה😊.

 

מתוך גיליון כסלו תשפ"ה,

כתיבה-הודיה תעשה

לכתבה המלאה ולעוד תוכן ערכי ואיכותי לילדים ולמשפחה הצטרפו למגזין אותיות וילדים לחצו כאן

 

 

שיתוף:

פייסבוק:

למצטרפים עכשיו- חודש ראשון ב5 ש"ח +מתנה שווה במיוחד לבחירה !

בהתחייבות לשנה *

ליצירת קשר מלא את הפרטים: