המטבחון: מיכל פרץ

מיכל פרץ היא שחקנית, במאית, סופרת ויוצרת. היא נשואה ליששכר ואם לשישה ילדים – אביה בן 20, נדב בן 19, שחר בת 18, נועה בת 15, אורי בן 13 והלל בן 7. האם היא ומשפחתה אוכלים וחיים בריא?
מיכל פרץ

מיכל פרץ נולדה בתל אביב. אביה, ד"ר יוסי הדר, היה מחזאי ופסיכיאטר, ממייסדי נט"ל (ארגון לנפגעי טראומה על רקע לאומי). אימה, טניה הדר, הייתה משוררת. בגיל תשע, אחרי שהוריה התגרשו, עברה מיכל לירושלים, ולמדה בבית הספר "נועם" בנות ובאולפנת "צביה" בירושלים. מיכל הייתה כתבת צעירה בעיתון הזה. לפני כשלוש שנים יצא לאור ספרה הראשון לילדים ולנוער, "הסודות של שירי". הספר מספר את סיפורה של שירי, ילדה שגדלה בשני הבתים של הוריה הגרושים. באותה שנה יצא לאור גם ספרה "בשבילי תמיד תישארי רותי", שמספר על החברות בין רותי פוגל הי"ד למיכל. בימים אלה יצא לאור הספר "חיובית – נשים כותבות קורונה", שמאגד בתוכו סיפורי קורונה שכתבו עשרים נשים מרחבי הארץ. מיכל יזמה את הפרויקט, ואף ערכה והפיקה את הספר.

הסופרת ג'יי. קיי. רולינג או השחקנית אורנה פורת: מה הכי היית רוצה להיות? 

"אם היית שואלת אותי את השאלה הזאת לפני כמה שנים, הייתי מתלבטת ארוכות לפני שהייתי עונה לך. אבל עכשיו זה קל, ברור שסופרת! להיות סופרת זה החלום שלי, ובשנים האחרונות אני זוכה להגשים אותו, והלוואי שאמשיך להוציא עוד ועוד ספרים".

משלוח מנות איש לרעהו, או משלוח ממתקים איש לרעהו? 

"אופס! נגעת בנקודת התורפה שלי… כי אני שונאת להשקיע, אני שונאת התעסקויות, ובטח שלא אוהבת משימות בפורים, שממילא יש בו המון משימות. אני מתנצלת מראש, כי כנראה לא תקבלי ממני לעולם משלוח מנות שיש בו סלט ירקות, פשטידת ברוקולי ולחם מחמצת שהרגע יצא מהתנור. במשלוחי המנות שאני מכינה יש במבה, ביסלי, ופלים, כמה סוכריות טופי שמפוזרות מעל ופחית שתייה, וכל זה עטוף בצלופן ובהמון אהבה".

ילדים להורים גרושים – עלולים לפצות את עצמם ביותר מדי ממתקים וחטיפים? 

"לצערי הרב, כן. כתבתי על ההתמודדות הזאת בספר הילדים שלי. זה ממש תפס חלק משמעותי מהילדות שלי. האוכל תמיד היה שם כדי לנחם אותי. מאז שבית הוריי התפצל לשניים, בשבתות אצל אבא הייתי מתגנבת לארון הממתקים, דוחפת כמה מהם לכיסים ואוכלת בסתר. לעומת זאת, עם אימא שלי, כמעט כל יום אחרי הגירושין אכלנו בדוכן הפלאפל או בפיצרייה השכונתית, ובהרבה מאוד פעמים התפנקנו בקינוח. בשונה ממני, אחותי הגדולה רזתה מאוד בתקופה ההיא, עד כדי כך שחששו שהיא מפתחת אנורקסיה. מזל שעניין הרזון הסתיים אצלה כעבור זמן קצר. במבט לאחור, אני לא יודעת לומר האם העיסוק שלי באוכל היה בגלל הבית שהתפצל, או בגלל העובדה ששני הוריי היו בני הדור השני לשואה. בפועל, כפי שאמרתי, האוכל תפס מקום יותר מדי מרכזי בחיים שלנו, והוא הפך לנקודת התורפה שלי". 

מה דעתך על "דיאטות כאסח" אצל ילדים? 

"יכולתי לכתוב ספר על כל דיאטות הכאסח שלצערי הרב עשיתי בנעוריי, וגם על כל הכסף שהדיאטות האלה עלו – הן רוקנו את הארנק של הוריי, ובהמשך את הארנק שלי. היום אני יודעת שילדים, וגם מבוגרים, צריכים לאכול הכול ובאיזון. אסור להשתמש בבית במילה 'דיאטה'. מניסיוני האישי, אני ממליצה לכם להתאפק, לא להציץ על הצלחות של האחים שלכם ולא להעיר להם. זה לא מועיל, רק מזיק". 

מחסלת חבילת שוקולד שלמה, או עוצרת אחרי קובייה? 

"עוצרת אחרי שתי קוביות. 😊 הייתי רוצה לומר לך שבבית אין לנו בכלל ממתקים, וכשאני רוצה נשנוש, אני מכרסמת מקלות גזרים ועיגולי מלפפונים, ושעבורי תמר הוא תחליף לשוקולד. אבל לא נעים לשקר ככה לפני כולם… עם זאת, אפשר לזקוף לזכותי, שאני מהמנשנשות ממתקים, ולא מהטוחנות. שזה אומר ששתי קוביות של שוקולד מספיקות לי, ושבבית יש לי יחסית מעט ממתקים. במיוחד עכשיו, בתקופת הקורונה, שבה אני עובדת אך ורק מהבית, עניין הממתקים הפך למאתגר יותר, כי אני מוצאת את עצמי, כמעט מדי שעה, קמה מהכיסא שמול המחשב ומתחילה לפתוח ולסגור את ארונות המטבח כדי למצוא ממתקים". 

כשאת כותבת ספר, על השולחן מונחים חטיפים, ממתקים, או ספל תה? 

"את בדיוק תופסת אותי רגע אחרי שסיימתי לעבוד על ספר. השעות האין־סופיות של עבודת העריכה היו מלוות בנשנוש קערת בייגלה שטוחים. לצערי אני לא יכולה לעמוד בפני החטיף הזה. לגבי שתייה, הייתי רוצה להרשים אותך ולספר לך שאני שותה שייק ירוק של סלרי ופטרוזיליה, אבל לצערי אני שותה כוס קפה בגודל של אגרטל".

אם אפתח את המזווה שלך, אילו מאכלים אמצא שם?

"כאן מחכה לך הפתעה נעימה. תמצאי שם בין היתר קטניות, דגנים מלאים, סילאן ודבש שהחליפו אצלנו את הסוכר, וגם טונה. מאז הסגר הראשון, הקטניות והדגנים המלאים פרצו לתפריט המשפחתי שלנו, ובגדול. אנחנו אוכלים גרגירי חומוס ותבשילי קינואה, גיליתי מתכונים מעולים לכוסמת, ואני מכינה גם פשטידת קישואים ובצל וסלט עדשים שחורות ובטטה. אין יום שעובר עלינו בלי כמה מלפפונים חתוכים בצלחת. הטונה יוצאת דופן – היא מקבלת אצלנו מקום של כבוד בקרב הבנות, ואילו הבנים ממש שונאים אותה". 

שעת הבוקר בביתך מזכירה את "המרוץ למיליון", או את "מאסטר שף"? 

"מאז שהקורונה והלמידה מרחוק השתלטו על חיינו, הילדים מכינים בבוקר חביתה, גבינה, טוסט ופרוסות מלפפון. גם אני משתדלת להכין לעצמי ארוחת בוקר מזינה. הרמב"ם אומר שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר במשך היום, אז אנחנו משתדלים ליישם את דבריו". 

עושה ספורט, או בטטת כורסה? 

"בטטה יש אצלנו רק בצלחת… עד לפני כמה שנים עשיתי ספינינג והלכתי למכוני כושר. בנוסף, יש לנו בבית כמה מכשירי כושר, שבאופן טבעי הפכו למתלה לבגדים… היום אני אוהבת הליכות ומקפידה לצעוד 3–4 פעמים בשבוע, לאורכה ולרוחבה של ירושלים. יש לי כמה מסלולים קבועים ומעולים שאורכים כשעה. אני אוהבת לצעוד באור יום, ולכן בקיץ אני צועדת לפני השקיעה, כשכבר נעים בחוץ, ובחורף אני צועדת בשעות הצהריים. לדעתי, אין על הליכה בחוץ. החלום שלי הוא לרוץ. יבוא יום ואגשים גם את זה. וכשאהיה גדולה… אני רוצה ללמוד לרקוד ריקודי כל הזמנים. אני בטוחה שזה יהיה כיף גדול".

מעודדת את ילדייך להירשם לחוגי ספורט?

"בוודאי! הבנות השתתפו במשך שנים בחוג מחול ביישוב שבות רחל שבו גרנו. הבנים השתתפו בחוג כדורסל. אחד מהם גם השתתף במשך שנה שלמה בחוג רכיבה על אופניים".

מיכל פרץ המטבחון
מיכל פרץ המטבחון

מהמטבח של מיכל פרץ

עוף בדבש לסעודת פורים

החומרים:
כרעיים
כוס דבש
חצי כוס מים
חצי כוס רוטב סויה
שלושת רבעי כוס יין לבן חצי יבש

אופן ההכנה:

  1. מכניסים לסיר את הדבש, רוטב הסויה, המים והיין. מוסיפים את הכרעיים ומערבבים הכול.
  2. מרתיחים ומבשלים כשעה. 
  3. מעבירים הכול (כולל הרוטב) לתבנית אפייה ואופים כ־45 דקות בתנור שחומם מראש. 
  4. באמצע האפייה הופכים את העוף כדי שיקבל צבע מושלם מכל הכיוונים.

9 דברים שלמדנו ממיכל פרץ 

  1. השימוש במילה "דיאטה" לא רק שאינו מועיל, אלא אפילו מזיק. 
  2. שתי קוביות שוקולד זה מספיק, לא חייבים לסיים את כל החפיסה. 
  3. סילאן תמרים ודבש הם תחליף בריא וטעים לסוכר. 
  4. גרגירי חומוס, תבשילי קינואה וכוסמת, פשטידת קישואים ובצל וסלט עדשים שחורות ובטטה הם מאכלים בריאים וטעימים שכדאי להכין בבית. 
  5. בכל יום פורסים ואוכלים מלפפונים. 
  6. ילדים יכולים להכין לעצמם חביתה, גבינה, טוסט וירקות.
  7. כדאי וחשוב לצעוד 3–4 פעמים בשבוע. 
  8. לצעוד באור יום זה גם יותר בטוח, גם מוסיף ויטמין D לעצמות שלנו וגם משפר את מצב הרוח.
  9. להשתתף בחוגי ספורט זה הכי כיף, הכי מחזק והכי בריא. 

כתבות נוספות

רק ליום אחד נחליף בכיסאות

הזמר עוזי חיטמן ז"ל ביקש להתחלף ליום אחד עם ראש העיר. ואתם?לכבוד פורים ביקשנו מהכתבים הצעירים שלנו להפליג על כנפי הדמיון ולספר עם מי היו חולמים להתחלף רק ליום אחד ולא יותר

תורמים ונהנים: לתת זה בעצם לקבל

מתנות לאביונים היא מצווה שמזכירה לכולנו את פורים, אבל מתברר שיש מי שעבורו המצווה הזו רלוונטית במשך כל השנה. קבוצת נערים בני 14 החליטה לתרום מעט מזון לנזקקים והיוזמה הפרטית שלהם הפכה לעמותה משגשגת עם סניפים בכל הארץ בה כולם פועלים בהתנדבותומתפללים שהעמותה שלהם תיסגר.
הרפתקה בשבילים

ארוחה מפתיעה

"לי אין אוכל, אבל הסתכלו סביבכם, יש פה כל כך הרבה מה לאכול, כל מה שאתם צריכים הוא ללקט!" אמר איציק. הילדים הסתכלו סביב, מבולבלים. הם לא ראו אוכל, רק שיחים וכמה צמחים לא מזוהים
אבירי הזמן

איך נקלענו להתקפה של מטוסים מצריים?

דניאל בן ה־12, שכנתו מאיה והילדה הקוסמת קרן־אור עוברים לממד אחר בעקבות ניקו וסבא שייקה, דרך תמונה בחנות צילום. הם מגיעים לתל אביב ביום ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, ומחפשים את סבא שייקה שנעלם. בינתיים קרן־אור חושדת שהציפורים שעומדות בלי לזוז אינן אמיתיות, אלא מעין רובוטים שבתוכם אבן־זמן, והיא מנסה ללכוד ציפור אחת.
הצמד ברדק

ברדק: באים לעשות שמח

האחד במאי ומפיק, השני שחקן מוכשר, ושניהם חרדים שקורעים יחד את הרשת. הכירו את הצמד שיעשה לכם את אדר קצת יותר שמח, מני וקשטוק ואפי סקקובסקי, או בשמם המוכר יותר: ברדק!

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!