האספנים

מה הקשר בין דוד בן־גוריון, הרב יצחק ניסים ובנימין נתניהו? האם כל הצפרדעים מחייכות? איפה אפשר למצוא קומקום מגוש קטיף? ומה התגלה בחוף ים המלח? על כל אלה ועוד בכתבה שלפניכם

ישנם אוספים של אומנים וציירים שמוצגים בתערוכות ברחבי העולם, אך לא צריך להיות אומן מפורסם כדי להיות בעל אוסף מרשים. יצאתי לשמוע ממספר אנשים על האוספים הביתיים המקוריים שלהם.

אפשר חתימה?

לפני שישים שנה, כשסבא שלי, שלמה כ"ץ, היה ילד, הוא טיפח אוסף מיוחד של עשרות חתימות מקוריות ותמונות של אישים חשובים: ראשי ממשלה, נשיאים, רמטכ"לים, שרים, רבנים ועוד. את כל החתימות סבא השיג כשפנה אליהם ישירות במפגש פנים אל פנים או באמצעות הדואר.

סבא, ספר לי איך הכול התחיל.

"אל המושב ניר גלים שבו גרתי הגיע לביקור שר הדתות דאז, מר זרח ורהפטיג ז"ל, ורבים רצו לראותו. זה נחשב לאירוע מיוחד. אומנם אני הייתי בסך הכול ילד בכיתה ה' או ו', אבל הסקרנות וההתעניינות שלי היו כמו של המבוגרים. כך מצאתי את עצמי במפגש עימו. בסיום המפגש ניגשתי אליו והחתמתי אותו על נייר פשוט. משם התחיל הרעיון להתגלגל, כשבזמני הפנוי אחר הלימודים הייתי כותב מכתבים לאישים המוכרים של אותה התקופה".

איזו הרגשה הייתה לך כשקיבלת עוד פריט לאוסף?

"שמחה גדולה. בכל יום הייתי מחכה לסוף הלימודים כדי ללכת לדואר, במתח גדול – וכמעט בכל יום קיבלתי חתימה חדשה לאוסף שלי. אני חושב שאספתי את כל החתימות האלה כי זה כבוד לדעת שאדם מפורסם התייחס אליך, הילד מהמושב.

"בין האנשים שהחתמתי היו דמויות כמו בן־גוריון, לוי אשכול ועוד. רציתי להחתים גם את הרב הראשי דאז, הרב יצחק ניסים. כילד לא ידעתי ש'הראשון לציון' הוא כינוי כבוד לרב הראשי הספרדי, אז כתבתי על המעטפה בשורת הכתובת: 'ראשון לציון'. בדואר הבחינו בטעות והביאו את המכתב ליעדו הנכון, כך שלבסוף קיבלתי את מבוקשי".

האוסף לא נעצר אצל סבי. לפני כ־30 שנה הוא הועבר לאבי, שהוסיף אליו את חתימותיהם של יצחק רבין (כראש הממשלה), בנימין נתניהו, שמעון פרס, אהוד ברק (כרמטכ"ל), עזר ויצמן, נתן שרנסקי ועוד. גם היום האוסף ממשיך לגדול – אחיי ואני הוספנו את נשיא המדינה ראובן ריבלין, לוחם הלח"י עזרא יכין ועוד ח"כים ושרים. 

ירוקות ומחייכות

אוהבים צפרדעים? גם אם לא, את האוסף של ציפי סתר, גם היא מניר גלים, בטוח תאהבו. לציפי יש אוסף מיוחד של… צפרדעים. לא אמיתיות, כמובן. האוסף בן כ־20 שנה ויש בו כ־600 פריטים: מפסלונים, בובות, פאזלים וקופסאות ועד עפרונות ומחקים.

"זה התחיל ממש במקרה", היא מספרת, "בעלי ואני ביקרנו בחנות לכלי בית, ולפתע בעלי ראה צפרדע ירוקה מקרמיקה שעומדת למכירה – אז קנינו אותה. עכשיו היא נמצאת על הפסנתר אצלנו בבית. בכל מפגש עם חברים הייתי מקבלת צפרדע. על הדרך זה גם עזר מאוד לשמירה על קשר עם חברים, כי הם הביאו לי את רוב הצפרדעים".

איך הסביבה מגיבה לאוסף?

"בסדר גמור. בהתחלה כולם חייכו, לאחר מכן שיתפו פעולה – קיבלתי המון צפרדעים כמתנות. בסך הכול הסביבה קיבלה את זה בחיוך, כי זה חביב. אצלי באוסף כל הצפרדעים מחייכות – זה מה שאני אוהבת בצפרדעים".

תוכלי לשתף אותנו בסיפור מעניין שקשור לאוסף?

"לפני שנתיים עשיתי מסע שורשים בעיר שבה נולד אבא שלי (ברגסס, אוקראינה), שהיה בשואה. שם, באחת החנויות ראיתי צפרדע מיוחדת מאוד: גדולה, מפוסלת מחֵמר ביד אומן. הצפרדע נראית כאילו מישהו מנסה לשבת עליה. בתחתית יש כיתוב: 'אל תיתן ללחץ להרוג אותך'. מובן שקניתי את הצפרדע הזאת, והיא יקרה לליבי עד מאוד".

לכל קומקום יש מכסה

על האוסף הבא שמעתי כשהייתי בשבת משפחתית ביישוב נטע. מדובר באוסף הקומקומים של הדסה צפלביץ. "התחלתי לאסוף לפני עשרים ושש שנה. זה התחיל במקרה, עם קומקום אחד, שנוסף לו עוד אחד ועוד אחד ועכשיו הם כבר 400 בערך", מספרת הדסה.

אילו קומקומים יש לך? יש לך פריט נדיר?

"לא, אבל יש לי כמה יצירות של אומנים. יש לי קומקום אחד של גוש קטיף, ששם גרתי, מחברה שלי. יש גם קומקומים שהילדים שלי הכינו. ויש לי פריטים שהם פשוט יפים – בכל מיני צורות: יש כאלה בצורת קופת חיסכון, יש בצורת בתים, בצורת חיות. לכל סוג יש מדף משלו. יש מדפים גם לפי הארצות השונות שהם הגיעו מהם – רובם מסין, אבל יש גם מהולנד למשל. ברוב הפריטים לא השקענו הרבה כסף, את הרוב מצאנו בשוק והם היו זולים מאוד. בקומקומים של האוסף אנחנו לא משתמשים בכלל. הם רק ליופי". 

איך הסביבה מגיבה לאוסף?

"חושבים שזה נחמד. אנחנו קוראים לזה 'מוזיאון הקומקומים של נטע'. היו כל מיני קבוצות שרצו לראות משהו מעניין בנטע, אז הגיעו אלינו. אנחנו שמחים לארח, לפגוש ולהכיר אנשים חדשים, ובאותה הזדמנות אנחנו מספרים שגרנו פעם בגוש קטיף ומספרים קצת על היישוב שלנו, נטע, וכמובן גם על האוסף המיוחד שלנו. כשאתם באזור – מוזמנים בשמחה!" 

אוצר בחול

רועי פניני, בן 11 ממגדל העמק, לא מסתפק באוסף אחד. "יש לי אוסף של מטבעות ישנים מהארץ שיש בו בערך 200 פריטים, אוסף מטבעות חוץ עם כ־45 פריטים, ואוסף סמלי מכוניות בן 20 פריטים. את המטבעות התחלתי לאסוף לפני כשנה, ואת הסמלים לפני כחצי שנה".

איך הכול התחיל? מה גרם לך להתחיל לאסוף?

"פעם טיילתי עם המשפחה בים המלח, ואני ואחי התאום, יאיר, הסתובבנו בדיונות. מצאנו שם הרבה מטבעות מחו"ל וכמה שטרות. ככה התחלתי את האוסף הזה. אוסף המטבעות הישנים התחיל אחרי שסבא רבה שלי נפטר – נשארו כמה מטבעות בבית שלו אז הביאו לי אותם. את אוסף סמלי המכוניות התחלתי כשמצאתי סמל בודד, אחר כך דוד שלי הביא לי כמה וכך זה התחיל להתגלגל.

"אני אוסף הכול כי זה כיף לי – יש לי גם אוסף של פקקי בירה יחד עם חברים, והגענו כבר לכ־22,000 פקקים".

יש יעד מסוים שאתה רוצה להשיג?

"כן, במטבעות מחו"ל אני רוצה להגיע ל־100 מטבעות, במטבעות ישנים אני רוצה להשיג עוד 15, ובסמלי מכוניות אין לי כל כך יעד, כי זה יותר תחביב ואני פחות מתעסק בזה לעומת האוספים האחרים".

כמה אתה משקיע באוספים שלך?

"את רוב המטבעות שיש לי מצאתי ולא קניתי, אני לא משקיע בזה הרבה זמן או כסף, אבל הייתה פעם אחת שקניתי מחבר עשרה מטבעות חוץ".

***

אז מה משותף לכל האנשים בכתבה? אצל כולם ראיתי הנאה וסיפוק, ומעבר לזה – ערכים חשובים כמו התמדה לאורך זמן, סקרנות, העמקה בתחום הקשור לאוסף, שמחה בהתחדשות של עוד פריט ורצון להוסיף ולהתקדם כל הזמן. אלה הערכים ש"אספתי" מהאספנים.

ומה איתכם? מה אתם הייתם רוצים לאסוף?

כתבות נוספות

בתים וחצרות / רחל היימן (כת"צ)

איך חיו האנשים שגרו כאן לפני מאות שנים? מה הם אכלו, מה הם לבשו, כמה הם היו דומים לנו וכמה שונים? מוזיאון חצר היישוב הישן מאפשר הצצה נדירה לחייהם של אנשי ירושלים העתיקה. רחל היימן יצאה לביקור במוזיאון, שהוא גם מסע בזמן, וחזרה עם תובנות מעניינות

תעלומת כלי המקדש

הם שימשו את בית המקדש בתפארתו, אך עם השנים נעלמו. יש שמועות רבות וסותרות באשר למקום הימצאם, ודורות של אנשים אחוזי חלומות חיפשו אחריהם, אך לשווא. ארון הברית, מנורת הזהב ושאר כלי המקדש, לאן הם נעלמו? כיצד קרה שאיש אינו יודע את מקום הימצאם? מה עלה בגורלם?

דרך העיניים שלה

מהו הרצף האוטיסטי? כיצד נראה העולם מעיניהם של ילדים עם אוטיזם? ואיך כדאי להתייחס לילדים אלו? רעות כהן בת ה־12 כאן כדי להכיר לכם את האוטיזם מיד ראשונה

בלשים בין הצללים

אם נבקש מכם לדמיין בלש או חוקר, סביר להניח שתחשבו על אדם שמסתובב עם זכוכית מגדלת, מתחבא ברחובות ופותר תעלומות. הרמנו טלפון לבלש ולחוקר אמיתיים וגילינו שהם עובדים קצת אחרת ממה שכולם חושבים. איזו תרמית הצליח לגלות החוקר הפרטי? איך נראים מעקבים? וכיצד הופכים לבלשים טובים?

מילים בחשכה

ילדים ומבוגרים רבים אוהבים לקרוא, להיסחף אחר דמויות ססגוניות לתוך הרפתקה מרתקת! אך מה עם העיוורים, שאינם יכולים לקרוא? האם יש דרך שבה הם יכולים בכל זאת להיסחף לעולמות שבתוך הספרים? כתבתנו יצאה לספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות ראייה כדי לגלות איך מנגישים ספרים

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!