האביר והדרקון

מקום שני:

האביר והדרקון

מאת: צור גלנט, בן 12, ירוחם

יום לידתו של ג'ק היה מיוחד, שכן בדיוק באותו יום הוכתר המלך החדש של הממלכה, המלך אלן. ג'ק גדל והגיע לגיל שש, והוריו רצו שילדם יהיה אדם טוב ומכובד. הם חשבו והחליטו לשלוח את ג'ק ללמוד להיות אביר במסדר אבירי המלך.

ג'ק גדל והפך לאביר. הוא היה אביר טוב ונאמן, אט אט התקדם בדרגות ועמד להיות האביר האישי של המלך, אך קודם לכן היה עליו לעבור מבחן. המלך נתן לג'ק משימה: עליו להגיע אל הדרקון המטיל אימה על הממלכה, ולנצח אותו בתוך יום אחד בלבד.

ג'ק התארגן במהירות, בחר לו סוס, ארגן תרמיל, אמר שלום להוריו ויצא לדרך. לאחר שעה של רכיבה הגיע האביר לקטע העובר בין שני צוקים ובו גשר צר, מט לנפול. ג'ק העביר קודם את סוסו. בעוד הסוס עובר, החל הגשר להיקרע. הסוס התחיל לרוץ והצליח להגיע לצד השני, אך ג'ק נשאר בצד הראשון.

כעת הגשר נקרע לחלוטין, אך ג'ק, שהיה מיומן בדברים כאלו, הוציא מייד חבל מהתרמיל וקשר לסלע שהיה לידו. לאחר מכן הוא העיף את הקצה השני של החבל עד שנתפס בסלע בצד השני. הוא התחיל להתקדם לצד השני בעודו נתלה על החבל. כשהגיע לצד השני השעה הייתה כבר חצות היום. ג'ק עלה על סוסו והמשיך בדרכו.

לאחר כחמש דקות של רכיבה פגש לפתע בילד. הילד היה בערך בגיל 8 והיו לו שיער בלונדיני, חולצה ירוקה ומכנסיים כחולים. גובהו היה ממוצע, וכשדיבר היה לו קול גבוה. הילד אמר שקוראים לו צ'ארלי ושהוא רעב מאוד. כשג'ק בדק בתרמילו, הוא שם לב שאין לו מספיק אוכל בשביל שניהם. לאחר התלבטות החליט ג'ק לתת לילד את המנה שלו. הוא המשיך ברכיבה והגיע אל יער עבות.

בעודו רוכב ביער, התנפלו עליו לפתע שני אנשים עם חרבות. ג'ק קפץ מהסוס והסתער. לאחר קרב מהיר ג'ק ניצח, אך קיבל מכה בכתף. בעודו מוציא את התחבושת שהייתה בתרמילו, שמע ג'ק איש מבוגר מתחנן לעזרה.

הוא מיהר אל האיש ושאלו לשמו. "שמי ארתור", אמר הזר, "עברתי ביער הזה עם עוד חבר ואיבדנו אחד את השני. אני המשכתי בחיפושים אחריו, כשלפתע נפלתי וקיבלתי מכה ברגל מענף. יש לך במקרה תחבושת בשבילי?"

ג'ק התלבט.

אני יכול פשוט לומר לו שאין לי תחבושת, חשב האביר בליבו, וכשאלך לדרכי אוכל לחבוש לעצמי. אך מצד שני זה יהיה שקר, מה גם שהפציעה שלו חמורה יותר.

לבסוף החליט לתת לו את התחבושת, וכשהלה שאל מה עם פציעתו שלו, ענה ג'ק שהוא יצליח להסתדר. ארתור הודה לו, וג'ק המשיך בדרכו כשהוא מעט רעב ופצוע. ג'ק שם לב שעבר כבר עוד כרבע מהיום.

לאחר כחמש דקות רכיבה הגיע ג'ק למבוך ענק, והתחיל להתקדם במבוך. בעודו רוכב על סוסו הוא שם לב לעקבות על הרצפה, והמשיך לרכוב אחר העקבות עד שהגיע לאיש זקן, שככל הנראה ניסה גם הוא לעבור את המבוך.

הזקן, ששמו היה טום, ביקש מג'ק לעזור לו לחזור אחורה עד פתח המבוך כדי לחזור לביתו. ג'ק, ששם לב שלא נותר לו זמן רב עד סוף היום, החליט להמשיך במבוך. הוא המשיך ברכיבה מהירה, אך מצפונו לא היה שקט. ג'ק החליט לחזור לאחור ולעזור לזקן. הוא חזר במהירות ומצא את טום באותו מקום. ג'ק הרכיב את טום על הסוס, ויחד הם רכבו עד לפתח המבוך.

בינתיים המלך החל דרכו בכרכרה אל הטירה של הדרקון. כשהגיעו ג'ק והזקן בחזרה לתחילתו של המבוך, נשארו כעשר דקות עד לסוף היום. טום ירד מהסוס והודה לאביר הטוב, וג'ק מצידו היה כבר על הסוס, מוכן לדהירה לצד השני. הוא הספיק לומר לטום "בבקשה", והתחיל לדהור בחזרה במבוך. לאחר כחמש דקות הגיע ג'ק לסוף המבוך, וראה את טירתו של הדרקון מתנשאת אל על.

הוא נכנס בדלתות העץ הגדולות והחלודות ושלף את חרבו. לפתע שמע רשרוש שהגיע מאחורי עמוד גדול. ג'ק התקרב לעמוד, וכשראה שהמלך בכבודו ובעצמו עומד שם, הוא חשש שאולי נגמר הזמן והוא לא הצליח לעמוד במשימה.

כששאל את המלך מדוע הוא כאן, אמר לו המלך: "אביר יקר, הדרקון ששלחתי אותך לנצח למעשה לא קיים. זוהי אגדה. המבחן האמיתי היה אם תעזור לאנשים שפגשת בדרכך, ואני שמח לבשר לך שעמדת בו בהצלחה. כעת נחזור בכרכרה לממלכה, ואתה תוכתר בממלכה כאביר האישי שלי".

בדרכם בכרכרה, משרתו של המלך חבש את פציעתו של ג'ק ונתן לו אוכל. המלך גילה לג'ק שהוא "שתל" את האנשים שהיו בדרכו. כשהגיעו לממלכה, ראה ג'ק את האנשים שעזר להם ואת הוריו מריעים לו בשמחה. כשהכרכרה הגיעה לארמון הממלכה וג'ק והמלך ירדו ממנה, החל המלך בטקס הכתרת ג'ק לאבירו האישי, ומאותו יום והלאה ג'ק הגן על המלך באומץ ומילא את תפקידו בנאמנות.

כתבות נוספות

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!