ברדק: באים לעשות שמח

האחד במאי ומפיק, השני שחקן מוכשר, ושניהם חרדים שקורעים יחד את הרשת. הכירו את הצמד שיעשה לכם את אדר קצת יותר שמח, מני וקשטוק ואפי סקקובסקי, או בשמם המוכר יותר: ברדק!
הצמד ברדק

אפי: "אנחנו לעולם לא נפגע באדם ספציפי, לא נלעג. יש לנו עקרונות. הכי קל לעשות סאטירה מלוכלכת, שפוגעת באנשים. קשה הרבה יותר להתאמץ ולייצר הומור ברמה שאנשים יכולים רק לצפות וליהנות"

מני: "הייתי יכול להגיד לך עכשיו משהו על רצון ל־17 הופעות ביום וחמישה סרטונים חדשים כל יומיים, אבל זה עוד רחוק. כרגע אנחנו רוצים לעשות שמח, להפיק מערכונים טובים, זו השאיפה"

זה התחיל ברגע לפני כמה חודשים, והתפשט כמו אש בשדה קוצים. סרטונים הומוריסטיים קצרים על החברה החרדית התחילו לעוף ברשת. על החתום: ברדק – צמד צעירים בני המגזר החרדי שלא מפחדים לצחוק על העולם שבו הם חיים, ומצליחים לסחוף אחריהם את בני כל המגזרים. 

אז איך הכול התחיל?

מני וקשטוק הוא במאי, צלם, מפיק, עורך וידאו ומרצה לקולנוע. אחרי שנתקל בשחקן החרדי אפי סקקובסקי ובכישרון המשחק המרשים שלו, שיתוף הפעולה בין השניים לא איחר להגיע. "מני ערך וידאו שבועי עם עדכונים מעולם הפרסום, משהו פנימי, לא בתפוצה רחבה", מספר אפי, "יש לנו חבר משותף, מוטי, שביקש שאעשה לו קטעים קומיים קצרים, לתבל את הסרטון השבועי".

"כבר לפני כמה זמן שמתי עין על כישרון המשחק של אפי", מספר מני, "בפנים תמיד רציתי לעשות איתו מערכונים. בשלב מסוים מוטי התקשר אליי, קישר ביני ובין אפי והציע לנו לעבוד יחד. ישבנו המון על תכנון החומרים, ולאט לאט גיבשנו את הפורמט – מערכונים קצרים בני כמה דקות, בכל מוצ"ש".

הסרטונים של הצמד אפי ומני, שנקראים "ברדק", הם מערכונים קצרים ומצחיקים על סיטואציות מתוך חיי היום־יום בעולם החרדי. מה שמיוחד בסרטונים הוא שהם לא צוחקים על העולם החרדי מבחוץ: מני ואפי שניהם חרדים בעצמם, והמערכונים שלהם גם פונים לקהל החרדי. 

"ברגע שהמערכון הראשון נכתב וצולם, כבר ידענו שיש לנו חומר טוב בידיים. ידענו שזה יצליח", אומר אפי. "מה שלא ידענו זה עד כמה זה יצליח, ובאיזו מהירות".

איך נראית הצלחה?

ההערכה היא כי לכל סרטון של ברדק יש למעלה מחצי מיליון צופים. כל יציאה שלהם לרחוב מלווה בהמון מבקשי סלפי, והשורה הכי מזוהה עם אחת הדמויות שלהם, אייזנבאך (מארגן הפגנות מחאה מקצוען שמתפרנס מהפרות סדר מוזמנות) – "טוסטוס לא יעבור" – אפילו התנוססה כגרפיטי על קירות ירושלים.

חשבתי שחרדים לא גולשים באינטרנט. איך כולם מגיעים לתכנים שלכם?

מני: "יש רשתות מקבילות שלמות שחרדים מסתובבים בהן ואחרים פשוט לא מכירים. גם חרדי שאין לו גישה ליוטיוב או לפייסבוק צופה בתכנים שלנו, בין אם זה דרך קבוצות ווטסאפ ייעודיות (ונכון לעכשיו יש לנו 50 קבוצות מלאות כאלה), דרך רשימות תפוצה במייל, או אפילו על החסן נייד (דיסק און קי)".

"צריך להבין שככל שהציבור החרדי גדל, גם גבולות הגזרה שלו מתרחבים, ומתרבים הסגנונות", מוסיף אפי. "אם בקום המדינה היו חרדים במאה שערים – היום יש חרדים בכל הארץ. החרדים של טבריה לא דומים לאלה של ירושלים, ואלה של ירושלים שונים מהחרדים של בני ברק".

להומור יש נטייה לפרוץ גבולות. איפה הגבולות שלכם?

אפי: "אנחנו לעולם לא נפגע באדם ספציפי, לא נלעג. יש לנו עקרונות. הכי קל לעשות סאטירה מלוכלכת, שפוגעת באנשים. קשה הרבה יותר להתאמץ ולייצר הומור ברמה שאנשים יכולים רק לצפות וליהנות, בלי להעליב אף אחד. המגבלה הזו רק גורמת להומור להשתבח.

"אני אגיד לך יותר מזה", הוא ממשיך, "כשמסתכלים מבחוץ על העולם החרדי, זה נראה כאילו כל הזמן אומרים רק מה אסור. זה לא נכון. אני אברך, אני מכיר את הציבור מבפנים, ואני רוצה לשדר למגזר החרדי את מה שהוא רוצה לקלוט. היו חששות בהתחלה, אבל כולם נמוגו. ברוך ה', התקבלנו בחוגים הכי שמרניים, ולהערכתי רוב מוחלט של הציבור החרדי מכיר את התכנים שלנו".

לא לחרדים בלבד

כאמור, אפי ומני מגיעים שניהם מעומק העולם החרדי – מני גדל בבית של חסידי גור ולמד בישיבות ליטאיות, ואפי הוא בן להורים בעלי תשובה שגדל בשכונת רמות בירושלים .אך למרות שהשניים מכוון את הסרטונים לקהל החרדי, מתברר שהוא תופס תאוצה גם במגזר הדתי והחילוני. התוכנית "הצינור" שידרה כתבה על הצמד, והתגובות שהם מקבלים מקהל חילוני מפתיעות אותם בכל פעם מחדש. "יש לי הרבה חברים חילונים, ואני שומע מהם שהמערכונים שלנו מצחיקים אותם", אומר מני.

כשאני שואל אם הם לא חוששים שהבדיחות שלהם ישפיעו לרעה על הצורה שבה החברה החרדית נתפסת בציבור, הם לא דואגים. "אני לא אציג חרדי בצורה נלעגת", מציג אפי את עמדתו, "כי במגזר החרדי לא רוצים לראות קטע כזה. ממילא אני לא רואה מצב שבו חילונים, שהם לא קהל היעד העיקרי מבחינתי, יסתכלו על חרדים בצורה לא טובה בגלל הקטעים שלנו".

מה השאיפות שלכם? איפה הייתם רוצים להיות עוד חמש שנים?

אפי: "אני מתקדם לאט לאט. עכשיו עם הקורונה, אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. לדבר עכשיו על הופעות, כשעד לפני רגע לא היו חיסונים, זה לא רלוונטי. הכי חשוב לי לעבוד בכיף, באווירה טובה ושמחה. אני לא מחפש להיות השחקן הכי טוב – אני מחפש להיות השחקן שהכי טוב לו".

מני: "אני מתחבר מאוד לדברים של אפי. הייתי יכול להגיד לך עכשיו משהו על רצון ל־17 הופעות ביום וחמישה סרטונים חדשים כל יומיים, אבל זה עוד רחוק. כרגע אנחנו רוצים לעשות שמח, להפיק מערכונים טובים, זו השאיפה".

היום, בעידן הרשתות החברתיות, כשכל אחד יכול להעלות סרטון לרשת בתוך דקות, מעניין לבדוק למה דווקא צמד ברדק מצליח. 

מה מיוחד במערכונים שלכם שהביא להצלחה גדולה כל כך?

"קודם כול, יש לנו המון סייעתא דשמיא", אומר מני. "מעבר לזה, אנחנו מקפידים שכל מה שאנחנו עושים יהיה ברמה הכי גבוהה, החל מהכתיבה, דרך המשחק ועד הצילום והעריכה. גם אם אתה לא מבין בקולנוע, אתה רואה שכל ההפקה ברמה גבוהה".

"העבודה מאחורי הקלעים היא רבה, למרות שהתוצר הוא רק בן דקה או שתיים", מוסיף אפי. "היו לנו סצנות שלמות שצילמנו מחדש כי התאורה לא הייתה מושלמת, למשל. יש לי חבר שאני מתווכח איתו לפעמים, אם אתה עושה משהו והוא לא מצליח, האם להוציא אותו לאור למרות שהוא לא מושלם, או לא להוציא. הכלל שלי הוא תמיד להוציא, ותמיד לדאוג שהכול יהיה ברמה גבוהה. זו הסיבה שזה מצליח".

ברדק מעלים סרטון חדש לרשת מדי מוצאי שבת. לצד ההומור המשובח, שנהנים ממנו מאות אלפים בכל שבוע מחדש, צפים גם סיפורים מרגשים. "קיבלתי הודעות מחולים שכותבים לי שהם שוכבים במיאמי בבית חולים כבר חצי שנה, והסרטונים שלנו הם נקודת האור שלהם", מספר אפי. "מישהי שלחה לנו שהיא הכניסה את עצמה לבידוד מתחילת הקורונה, והפעם הראשונה שהיא לא הרגישה עצובה הייתה כשהיא ראתה את המערכונים שלנו. לא האמנתי כמה השפעה תהיה לזה, זה מדהים".

כתבות נוספות

רק ליום אחד נחליף בכיסאות

הזמר עוזי חיטמן ז"ל ביקש להתחלף ליום אחד עם ראש העיר. ואתם?לכבוד פורים ביקשנו מהכתבים הצעירים שלנו להפליג על כנפי הדמיון ולספר עם מי היו חולמים להתחלף רק ליום אחד ולא יותר

תורמים ונהנים: לתת זה בעצם לקבל

מתנות לאביונים היא מצווה שמזכירה לכולנו את פורים, אבל מתברר שיש מי שעבורו המצווה הזו רלוונטית במשך כל השנה. קבוצת נערים בני 14 החליטה לתרום מעט מזון לנזקקים והיוזמה הפרטית שלהם הפכה לעמותה משגשגת עם סניפים בכל הארץ בה כולם פועלים בהתנדבותומתפללים שהעמותה שלהם תיסגר.
הרפתקה בשבילים

ארוחה מפתיעה

"לי אין אוכל, אבל הסתכלו סביבכם, יש פה כל כך הרבה מה לאכול, כל מה שאתם צריכים הוא ללקט!" אמר איציק. הילדים הסתכלו סביב, מבולבלים. הם לא ראו אוכל, רק שיחים וכמה צמחים לא מזוהים
אבירי הזמן

איך נקלענו להתקפה של מטוסים מצריים?

דניאל בן ה־12, שכנתו מאיה והילדה הקוסמת קרן־אור עוברים לממד אחר בעקבות ניקו וסבא שייקה, דרך תמונה בחנות צילום. הם מגיעים לתל אביב ביום ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, ומחפשים את סבא שייקה שנעלם. בינתיים קרן־אור חושדת שהציפורים שעומדות בלי לזוז אינן אמיתיות, אלא מעין רובוטים שבתוכם אבן־זמן, והיא מנסה ללכוד ציפור אחת.
הצמד ברדק

ברדק: באים לעשות שמח

האחד במאי ומפיק, השני שחקן מוכשר, ושניהם חרדים שקורעים יחד את הרשת. הכירו את הצמד שיעשה לכם את אדר קצת יותר שמח, מני וקשטוק ואפי סקקובסקי, או בשמם המוכר יותר: ברדק!

אולי יעניין אותך גם

מנוי משולב אותיות וילדים + פנימה עכשיו במחיר משתלם!